בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הקפוטה  

כל הקפוטה

 
 
מיכל זמרני

פיליפ סימור הופמן מגלם בדייקנות ורגישות אין קץ את הסופר האקצנטרי טרומן קפוטה בסרט המצוין אודות חייו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפ סימור הופמן (מתוך הסרט)
 פיליפ סימור הופמן (מתוך הסרט)   
הדבר הראשון שתהיתי לגביו אחרי הצפייה ב'טרומן קפוטה' היה לתהות איך, לעזאזל, פיליפ סימור-הופמן, לא הצליח לקבל עד היום תפקידים שיבריגו אותו חזק יותר ומהר יותר לתודעה הציבורית.

מדהים איך יכול שחקן מוכשר כל כך להעביר שנים רבות כל כך בתעשייה (סימור-הופמן בן 38), להסתפק בפירורים הוליוודיים, לחכות שמישהו יהיה מוכן להכיר סוף סוף בכישרון הענק שלו ולתת לו הזדמנות. למרבה המזל של כולנו, ההזדמנות הזאת הגיעה, בדמות גילומו של הסופר המצליח והשנוי במחלוקת טרומן קפוטה, מחבר הספר 'ארוחת בוקר בטיפאני'ס', והספר שעל כתיבתו מתבסס הסרט – 'בדם קר'.

הסרט, יש לומר מייד, הוא סרט מצוין. איטי במקצת, אבל מרתק. הסיפור מתחיל בנקודה שבה טרומן, סופר מצליח, כתב של הניו-יורקר ואישיות צבעונית וחריגה, קורא בוקר אחד ידיעה בעמוד האחורי של העיתון על רצח של משפחת חוואים בת ארבעה נפשות בקנזס. הוא מחליט לנסוע ולכתוב מאמר על הנושא, מיידע את העורך שלו ואת בן זוגו ולוקח את הרכבת הראשונה לקנזס, כשהוא מלווה בחברתו מילדות, הסופרת נל הרפר לי (קתרין קיניר), שבאותה תקופה פחות או יותר הוציאה את ספרה, 'מות הזמיר', שעתיד לזכות בפרס הפוליצר. הרפר לי משמשת לו כדוברת בימים הראשונים בעיירה, כשהתושבים נרתעים מהחייזר הבלונדיני המוזר שנחת על סף דלתם וביקש פרטים על הרצח. אולם עם הזמן זוכה קפוטה באמון בני המקום, בעיר בזכות אשת השריף חובבת הספרות, וניתנת לו גישה חופשית אל החשודים ברצח, שני צעירים בני בלי בית, שאחד מהם מזכיר לקפוטה באופן מבהיל את עצמו.

בהתאם לכך, קו עלילה מרכזי בסרט היא מערכת היחסים הספק-חברית, ספק-נצלנית, שמתפתחת בין קפוטה לבין הרוצח הצעיר, פרי סמית' (קליפטון קולינס ג'וניור). הדמיון ביניהם רב: שניהם גדלו במשפחות מתפרקות, עם אם לא מתפקדת ואב נעלם. ויום אחד, כפי שאומר זאת קפוטה עצמו בסרט, קם פרי סמית' ויצא מהדלת האחורית, וקפוטה יצא מהדלת הקדמית. זה נהיה סופר מצליח, זה הפך לרוצח. בהתאם לכך, מפתח קפוטה הזדהות גדולה ומעוררת דיסוננס עם מושא תיעודו. הוא מרחם עליו, בה במידה שהוא נרתע ממנו. משיג לו עורך דין טוב יותר, אבל רק כדי שיוכל להמשיך ולכתוב עליו. מתפלל שתידחה ההוצאה להורג, אבל רק עד שיצליח לחלץ ממנו את קורות ליל הרצח, אותו מסרב סמית' בתקיפות לשחזר.

למרות שמדובר בסרט המורכב בחלקו הגדול משיחות בארבע עיניים של קפוטה עם סמית', של קפוטה עם הרפר, של קפוטה עם בן זוגו, הסופר ג'ק דאנפי, אין בסרט רגע משעמם. קפוטה מצטייר מהסרט כאדם מוחצן, אקסצנטרי, הומוסקסואל מוצהר בעל קול מאנפף, לבוש חריג, מניירות מוגזמות, מרוכז בעצמו עד בחילה, מכעיס ומעורר חמלה והזדהות בו זמנית. ככל שהוא שוקע עמוק יותר ויותר לתוך הסיפור והופך למעורב יותר רגשית, נדמה כי הוא הופך את עצמו, את טרומן קפוטה, לקורבן האמיתי של כל התרחשות, בעוד הוא מתעד אותה, על קורבנותיה החפים מפשע, בראייתו הצלולה ובכישרונו יוצא הדופן. עם כמה שאישיותו של קפוטה, כפי שהיא מצטיירת מהסרט, שנויה במחלוקת, קשה לקחת מהאיש את נחישותו, דבקותו במטרה, כישרונו, ואת הקרדיט על הניו-ג'ורנליזם - השילוב של התיעוד העיתונאי והזווית האישית שהכניס קפוטה לכתיבתו, ועל כך שהוליד זן חדש של כתיבה.

את כל התצוגה האנושית המרשימה הזאת מביא אל המסך סימור-הופמן, בדייקנות וברגישות שלא נראתה בהוליווד מזה הרבה מאוד זמן. סימור-הופמן קטף על הופעתו בסרט זה כל פרס משחק בכל טקס אפשרי, כולל BAFTA, גלובוס הזהב, איגוד המבקרים הזרים, גילדת שחקני המסך של אמריקה, ואם לא יקרה שום דבר חריג – הוא יקטוף גם את פרס האוסקר, ביום ראשון הקרוב (5.3.06), ואולי אף יצליח, בזכות תצוגת המשחק האדירה שהפגין, לזכות גם את הסרט עצמו בפסלון המוזהב. צריך לראות כדי להאמין, ולהבין על מה ולמה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by