בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גברת לעניין  

גברת לעניין

 
 
מיכל זמרני

"טראנס אמריקה" מסמן מגמה מבורכת של קולנוע שמרשה למיעוט מיני להיות אנושי, ופליסיטי הופמן עושה עבודה מצוינת כטראנס-סקסואלית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליסטי הופמן (צילום: יח"צ)
 פליסטי הופמן (צילום: יח"צ)   
השנה החולפת בהוליווד הייתה, ללא ספק, השנה של הקהילה. סרט על שני בוקרים הומואים הוא הסרט המדובר ביותר בהוליווד ומועמד מבטיח לפרס האוסקר שיחולק הלילה; פיליפ סימור-הופמן זכה לשפע של שבחים ופרסים על משחקו כסופר הומו; והשבוע עלה אצלנו סרט נוסף המעמיד במרכזו מיניות לא קונבנציונלית. הפעם מדובר בברי אוסבורן, לשעבר סטנלי, נוצריה אדוקה וטרנסקסואלית, שמצוי במרחק רגעים אחדים לפני הניתוח המכריע שיהפוך אותה סופית לאישה. פליסיטי הופמן, לינט סקאוו מ'עקרות בית נואשות', היא האוחזת בתפקיד הראשי, ובהתאם למגמה הרווחת כעת בהוליווד, זכתה על תפקידה זה בפרס גלובוס הזהב, ועשויה לזכות הלילה גם בפרס האוסקר.

בדומה למקרה של ההופמן השני, פיליפ סימור-הופמן ב'טרומן קפוטה', גם "טרנס-אמריקה" הוא סרט מוצלח, שאת האיכויות העיקריות שלו תופר השחקן, במקרה זה השחקנית, המגלם את הדמות הראשית. העלילה עוקבת אחר ברי, אשר מגלה ערב אחד שיש לה בן ממערכת יחסים כושלת שניהל סטנלי בקולג', ונאלצת לנסוע לחלץ אותו ממעצר בניו יורק, לאחר שהפסיכולוגית שלה טוענת כי היא חייבת להתמודד עם זה, ומסרבת לחתום לה על האישורים הסופיים לניתוח עד שתעשה זאת.

הבן, טובי, סבור שהאישה השמרנית שחילצה אותו היא מיסיונרית. ברי לא טורחת להעמיד אותו על טעותו, ויוצאת איתו למסע לרוחב אמריקה, בלי שיהיה לה שמץ של מושג מה לעשות עם הבחור הצעיר שחולק עמה את המטען הגנטי. וכשמדובר בשני אנשים שונים כל כך – הפיצוץ אינו דבר נמנע.

מהרבה בחינות, תענוג לראות את תהליך ההתבגרות והפתיחות שעברה הוליווד בכל הנוגע ליחסה אל הקהילה. אם בשנות השמונים הומואים היו הסייד-קיק הסטריאוטיפי, הנשי והמתחנחן, או לחילופין, חולי האיידס, ובשנות התשעים מעין בועה של מושלמות מכוונת סקס - בשנים האחרונות, רואים יותר ויותר סדרות וסרטים המציבים במרכז את ההומוסקסואל האנושי. זה שחי לו את החיים הנורמטיביים שלו, שבמהלכם הוא גם מכניס למיטתו גברים, ויש לו לפעמים גם צרות בעבודה, משפחה לא בהכרח מפרגנת, ואי אילו פגמים באישיותו.

בדייקנות רבה וברגישות חדה, משרטטת פליסיטי הופמן את דמותה של האישה בעלת "העבר הביולוגי הגברי" (כפי שהיא מגדירה זאת בעצמה), על יתרונותיה וחסרונותיה, שמוצאת את עצמה, שלא בטובתה, נזרקת לסיטואציה משפחתית שהיא לא מעוניינת בה, מוציאה כספים שאין לה ונאלצת להתמודד עם שדים שהדחיקה בעברה.

המסע שהיא עושה עם בנה, שאין בינה ובינו דבר, כשהיא מנסה להסתיר ממנו את זהותה, מטרתה והשינוי הגדול שבמהלכו היא נמצאת, יוצר סרט דרמטי, מרתק, משעשע לעיתים, שכיף גדול לצפות בו. הסרט אמנם מנפנף בעובדה שברי היא טרנסקסואלית, אולם מיניותה השנויה במחלוקת של הדמות הראשית היא רק עוד סוד שהיא מסתירה, קטן ושולי לעומת סוד אבהותה לבחור הצעיר והבעייתי שעמו היא חולקת רכב. לפעמים כל מה שצריך בחיים זה קצת פרופורציות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by