בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רם מדי  

רם מדי

 
 
אמיר עמרמי

לא יאמן - רם אוריון עלה לבמה בהופעה של שילה פרבר וכמעט חירב אותה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חופשי זה לגמרי לבד. פרבר (צילום: יח"צ)
 חופשי זה לגמרי לבד. פרבר (צילום: יח"צ)   
בשבוע שעבר נחת על שולחני "מתוק שחור", אלבומה השני של שילה פרבר. השיר הראשון באלבום 'פיה אחת פחות', שהוא לא פחות משש דקות וחצי (ממש חזרה לימי אמדורסקי), תופס את האוזן מהצליל הראשון. השענתי את הראש לאחור והקשבתי בשקיקה. אין מה לומר, אלבום באמת נפלא.

על ההפקה המוסיקלית של האלבום אמון דניאל סלומון, שהחליף את משבצת ההפקה עם רם אוריון, מפיק אלבום הבכורה. שיתוף הפעולה בין פרבר לסלומון הניב אלבום רך יותר, שמרגיש הרבה יותר נכון מאלבום הבכורה. מעבר לכך, הטקסטים ב"מתוק שחור" ממוקדים ומעניינים יותר. כמעט כל מה שאתה יכול לבקש מאלבום שני - שלא ימשיך את אותו הקו בדיוק של קודמו, שיורה על התפתחות אמנותית אצל היוצר שתצדיק הוצאת אלבום נוסף, ושבכל זאת שתהיה בו חותמת אישית המזהה את היוצר.

יצוין לטובה השיר "זמן אור". סלומון, עיבד ותיזמר בכישרון רב, והצליח למנף אותו לדרגה של קלאסיקה. תזמורת האש של יועד ניר עושה שם עבודה נפלאה, והסאונד שבוקע מהשיר מרטיט את הלב. איזה שפע ואיזה עונג. הקונטרס בין הקול המחוספס של פרבר והברק של התזמורת, עובד נפלא. לא היה דבר כזה באלבום הקודם. מעניין מה יהיה באלבום הבא.

הוזמנו אמש להופעת בכורה של הזמרת בתיאטרון תמונע. המקום היה גדוש בקהל. האווירה הייתה קסומה, אפילו שמרו לנו שולחן. אחרית הימים ממש.

שילה פרבר עלתה לבמה בהרכב האהוב עליי של שתי גיטרות, בס ותופים - הרכב מנצח. אם משכילים למצוא את הדרך לעשות את המעבר בין ההקלטות להפקת שירים על במה, תמיד ינפיקו לנו מופע מרגש ומשכנע. בשירים הראשונים, הצליחה פרבר, שפתחה את המופע עם "פיה אחת פחות" (אותה רצועה מבורכת שתפסה את האוזן), לרגש ולעניין.

אולם בהמשך הסתבר כי המופע, למרות שהיה מושקע, לא כלל ערך מוסף כלשהו, שמבדיל אותו מהאיכויות שהוצגו באלבום, וחבל. מחלקת הגיטרות הייתה אמונה בידי פרבר ואורן לוטנברג, כששניהם מחזיקים את ההרמוניות של השירים, ואף אחד לא מספק תפקידי גיטרה מעניינים שייצבעו את השירים בגוון נוסף. פרבר מנגנת טוב, ואין ספק שהיא מרגישה הרבה יותר נוח כשהיא נעמדת מאחורי כלי הנגינה שלה, אך לפעמים הנינוחות לא מצדיקה נוכחות של גיטרה נוספת על הבמה. יכול להיות שגם היה מקום להוסיף קלידים. יצוינו לטובה עודד פרח, שהפליא בנגינתו על מערכת התופים, והסאונד הנפלא שליווה את כל הערב.

המופע, מכל מקום, היה מענג בדיוק עד מחיצתו, עת הזמינה פרבר לבמה את רם אוריון. מרגע זה ואילך היה מדובר בנפילת מתח עצבנית עד כדי נדנוד. האחראי הישיר לכך היה אוריון עצמו. תקראו לי שמרן, אבל אני ממש נעלבתי כשהוא עלה לבמה עם סיגריה ולא הואיל לכבות אותה כשהתחיל לנגן. לא היה במחווה זו את אותו הקסם ששמור לנגנים גדולים, ואף רוח התנשאות קלה בקעה ממיתריו.

לא הייתה כל קומונוקציה בין אוריון לבין הקהל, והנוכחות שלו (למספר לא מבוטל של שירים), חיבלה בהנאה של הערב. השניים הגישו ביחד את שירו 'קרוע', ובאמצע הסולו שלו, תאמינו או לא, הוא הפנה לנו את הגב וכיבד את פרגודי הבמה בנגינתו. רציתי שזה ייגמר. זמן טוב לצונאמי, חשבתי לעצמי.

עת ירד אוריון מהבמה, הקסם של פרבר לא שב להיות כפי שהיה במחצית הראשונה של הערב. מלבד שיר החניון החביב שלה, שהעלה חיוך על השפתיים, לא יכולתי לחזור למוד סביר של האזנה. עם כל הכבוד לא באתי לשם כדי לראות את מר אוריון. כבר בצאתי מהמופע הצטערתי על כך שאצטרך להעלות זאת על הכתב, ולא לצאת מפרגן, כפי שרציתי.

בקיצור, הקשיבו לאלבום החדש ומובטחת לכם האזנה ערבה ומעניינת. אם חשקה נפשכם במופע חי של הזמרת היוצרת, עשו עם עצמכם טובה, וודאו שהוא לא כולל הכנסת אורחים.

שילה פרבר בהופעה: שילה פרבר – שירה וגיטרות ; אורן לוטנברג – גיטרות ; ספי אפרתי – בס ; עודד פרח – תופים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by