בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בשביל כבוד צריך לעבוד  

בשביל כבוד צריך לעבוד

 
 
אמיר עמרמי

הכל עניין של כבוד, לשיטתו של סאבלימינל. שיחה עם סנדק ההיפ-הופ העברי שעושה בית ספר לאמנים רעבים וממש לא מתכוון להתנצל על ההצלחה שלו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם הכובע של האמן על הראש. סאב (צילום: אפי כהן)
 עם הכובע של האמן על הראש. סאב (צילום: אפי כהן)   
"אני מנסה להישאר עם הרגליים על הקרקע. תלך יותר מדי עם הלב והמציאות תתפוצץ לך מול הפנים, ואם תלך רק עם המוח אז הנפש שלך תדעך עם הזמן". כך סאבלימינל מצהיר על עצמו, כמה ימים אחרי שיצא הסינגל החדש שלו "קלאסית ופרסי", סנונית מאלבום סולו שלישי שבדרך.

סאבלימינל, הלוא הוא קובי שמעוני, תמיד מצא את נקודת ההשקה בין עולם האמנות והעולם העסקי, עובדה שגרמה ללא מעט אנשים להרים גבה ולנקוב במילה "התמסחרות". סאב, מצדו, תמיד הגיב על כך בקור רוח, כמי שבטוח בדרכו אל ההצלחה. את השנתיים האחרונות הקדיש סאב לקידום הלייבל שלו "משפחת תאקט", שכולל חברות תקליטים, דפוס והפצה, מוצרים נלווים, חברת אינטרנט ועוד. "מלכתחילה ראיתי כך את ההתפתחות שלי. אני גם שר על זה בשירים הראשונים שלי" מספר סאב, "היו לי גם מודלים די טובים בחו"ל. אני יודע שזאת גם ברכה וגם קללה".

מדוע?
"אני מצליח לשגע את התעשייה הקיימת וכל מי שאני מכיר מתפרנס ממה שאנחנו עושים. רוב החברים שלי בעסק איתי. כאלה שיש להם בתי דפוס ועד מוסיקאים. היום, הדבר זה שקוראים לו 'תאקט', גורם לזה לקרות".

השאלה היא האם לא נכנסים שיקולים מסחריים לאמנות שלך?
"החלום שלי הוא לעשות את מה שאני אוהב. בשביל זה אני צריך שיהיה לי כסף. ירושה גדולה אני כבר לא אקבל. אני צריך להרוויח אותו והכל לגיטימי ומקובל. הפנטזיה שלי היא להתפרנס ממה שאני אוהב לעשות. מה אני הכי אוהב? מוסיקה. מלמכור פלסטיקים, לא תרוויח יותר מדי בארץ, אפילו תפסיד מזה. אף אמן היום לא מקבל היום רבע ממה שהוא צריך לקבל. אז אני בורכתי בחוש עסקי, ועשיתי מוצרי חזרה לבתי ספר ופתחתי חנות באינטרנט, ואני עושה את ההפצה שלי בעצמי. זה הפלוס של העניין. המינוס הוא, שבסוף אני גם שואל את עצמי איפה נעלם האמן שבי? מתי ישבתי לכתוב שיר בפעם האחרונה?".
 
 
האלבום האחרון שיצא מבית היוצר של משפחת תאקט היה "חי" של שי 360. עוד קודם לכן, יצא האלבום "אול סטארז" שבו הציגה המשפחה את כל יושבי ביתה. "האלבום הזה היה הצהרת כוונות", מספר סאב, "במשך השנתיים האחרונות, ישבנו ושקדנו על כל מה שצריך, והשנה הכל יוצא החוצה. השנה אנחנו מוציאים שבעה אלבומים של חברי תאקט. כל אחד והאלבום שלו".

איזה הגיון מסחרי עומד מאחורי הוצאת כל האלבומים במכה אחת?
"זה לא העניין. תראה, הצל ואני הופענו כמעט שלוש שנים ברציפות עם האלבום של "האור והצל", בלי הפסקה. ישבנו על כל החומרים, ועכשיו הכל מוכן לצאת. האלבום של שי היה מוכן לפני זה, אז הוא גם יצא ראשון".

בשנה שעברה פתח שמעוני בר חדש בשם גהה מגה בר. "אמרו שהשקעתי בזה 4.5 מיליון דולר וזה פשוט מגוחך" מספר סאב, "השותף שהיה לי גילה בפעם הראשונה את חיי הלילה, החליט שהוא מתגרש מאשתו, צובע את השיער לבלונדיני, ומתחיל לעשות אלף ניתוחים פלסטיים. הבנתי שזה לא בשבילי והחלטתי למכור". תוך זמן קצר, הוא מכר את חלקו במקום והתחיל לעבוד על האלבום החדש שלו. "חסר לי להיות בספוט לייט. אני מת על הבמה - אני טוב בזה ואני אוהב את זה. זה גורם לדם שלי לזרום. זה החיים שלי. אז זה היה לקום בכל בוקר ולשים את הכובע של המוסיקאי, או לקום בבוקר ולשים את הכובע של איש העסקים. והעסקים לא היו רק הבר. יש לנו גם ארבעה אולפני הקלטה, חברת תקליטים, חברת הפצה, וכל הנושא של תאקט אינטראקטיב, דרך האינטרנט ".

נשמע כאילו שתעשיית ההיפ הופ בארץ משגשגת ורווחית. יש היום מוסיקאים שבוכים שאין להם מה לאכול.
"ברוך השם, הכל בסדר. אבל זה לא קרה סתם כך. כל מה שהרווחתי, הכנסתי בחזרה למשחק כדי לשפר אותו. אני לא רואה אמנים שעושים את זה או חברת תקליטים שעושה את זה. לאף חברת תקליטים אין היום אולפן. גם בתחום האינטרנט, למשל, אנחנו מובילים ומשקיעים בזה הרבה כספים".

אז הכל דבש, אתה מוציא בקרוב אלבום.
"זה לא שעבדתי עליו במשך חצי שנה. יש לי בערך חמישה אלבומים מוקלטים, ובערך מאה שירים כאלה שכתבתי. שלי לבד, ושלי עם הצל".

ובשירים יש תובנות חדשות?
"אני לא אגיד שכל שיר הוא הכי מוצלח. אני לא מכיר אמן שבכל פעם שהוא פותח את הפה, זה זהב. אבל הכי מדהים זה שיש לי שירים מהתקופה שלפני האלבום הראשון. חשבתי שהם ייכנסו לאלבום הראשון והם לא נכנסו. חשבתי שהם יהיו באלבום השני, וזה לא הסתדר, ועכשיו הם באים. זה תמיד קורה ככה".
 
"זה לא רק מוסיקה - זה זן של תרבות" (צילום: אפי כהן)
 "זה לא רק מוסיקה - זה זן של תרבות" (צילום: אפי כהן)   
בין קריאות התמסחרות לשמועות על סכומים אסטרונומיים שיצאו מכיסו על פרויקטים שונים, נדבק לקובי שמעוני כינוי נוסף על סאבלימינל (שנתן לו, אגב, שי 360) - הסנדק של ההיפ הופ הישראלי. קובי, מצידו, מצהיר כי הוא אדם צנוע, אך בכל מה שקשור להיפ הופ, הוא שם בצד את הצנעה לרגע ועונה ללא חת. "הרבה פעמים קראתי על עצמי שטויות בעיתון, וזה מה שזוכרים. אפילו אם זה נשמע לא כל כך מצטנע - לתת את הכבוד שלי לכולם, אני נתתי. השקעתי וקידמתי אמנים אחרים שהם לא חלק ממשפחת תאקט".

"אנשים לפני עשו היפ הופ, אבל אף אחד לא הצליח, ואני חבר טוב של רובם. כשיצא "האור מציון" (האלבום הראשון משנת 2001 – א.ע), האלבום היה אבן היסוד של ההיפ הופ הישראלי כמו שאנחנו מכירים אותו. אנשים אימצו כל מיני דברים שהייתי אומר, או את הדרך שבה אני מחלק את השפה העברית בראפ. ישבתי, המצאתי ומצאתי את הדרך. היינו עושים ראפ באנגלית, וכולם קיבלו ממני את הדרייב - אם זה יואב ושי 360. הם שם משנת 96'. היו גם חבר'ה לפני. אני זוכר את שנת 92' או 93', התקופה של פישי וצ'ולו, אבל הם עשו יותר רגאיי".

גם שבק ס' פעלו שנים לפניך. הם לא עשו היפ הופ?
"אתה לא יכול לשכנע אף אחד בטריטוריה של ארצות הברית שהמוסיקה של שבק זה היפ הופ. בתור ילד שזרם לו היפ הופ בדם, אהבתי את שבק ס', אבל כשקראו לזה היפ הופ, זה הרתיח אותו. אין לזה שום אמירה של היפ הופ. בהיפ הופ אתה לא צריך להיות ראפר טוב כדי להיות טוב. צריך שיהיה לך אחלה מסר ושהוא יהיה אותנטי. ככה זה עובד. זה לא רק מוסיקה - זה זן של תרבות. קח את יואב (הצל), למשל, - הוא שיא הראפר, עם אוטו עם ג'נאטים בגודל של טרקטור, וזה הוא. הוא חי ככה. אם אני מחר לוקח אותו לפגישה עם הילארי קלינטון, הוא לא יתנהג אחרת. אי אפשר לתקן אותו, הוא ככה".

על פי המסורת של התרבות עליה אך דיבר מושא כתבתנו, האלבום החדש כולל מספר לא מבוטל של. ברשימה הארוכה הזו, ניתן למצוא את מירי בן ארי וג'ו בודן (שמתארחים בסינגל הראשון שיצא), ואת וויקליף ז'אן בכובודו ובעצמו, דיוויד ברוזה, דוד ד'אור, שלומי שבת וכל החבר'ה ממשפחת תאקט ("כמובן").

אני לא מכיר אלבום סולו של אמן היפ הופ שלא כלל אורחים. מאיזה מקום זה מגיע? למה לא מוציאים אלבום סולו גרידא?
"יש הרבה קטע של פרגון. כשמישהו יוצא עם אלבום, הוא רוצה לקדם אחרים. כשייצא האלבום של הצל, למשל, אז שי ואני נתארח בו. דבר שני, שהוא בלתי נמנע, זה הגימיק. אם יש לך שיר ואתה מארח את וויקליף ז'אן, אנשים ירימו גבה. זה יעניין אותם. כשאני מארח את דוד ד'אור, אני חושף את הקהל שלי לדויד ואת הקהל של דויד אליי. אין לי מושג מה הם חושבים עלי".

זה לא קצת להתחבא מאחורי אמנים אחרים?
"תראה, האלבום שייצא לי הוא מאוד אישי והוא מדבר על המון דברים בחיים שלי. זה 80 דקות של מוסיקה, ומתוך 20 שירים שיש בו, תוכל גם למצוא 14 שירים שאני שר בהם לבד. אנחנו רוצים לספק לקליינט הישראלי הרגשה טובה".

מעניין שאתה קורא לזה "קליינט" ולא "מאזין".
"כי כולם מאזינים היום, אבל צריך להתאמץ כדי שמישהו יבוא לחנות ויהפוך לקליינט. וזה יקרה, רק אם יכבדו אותך. מהבחינה הכלכלית ולא מהבחינה האמנותית, כל אחד עושה את השיקול שלו. מבחינה כלכלית, קל יותר לאסוף חמישה דיסקים בשלושים שקלים מאיזו בסטה או לפתוח את האינטרנט ולהוריד את הכל בחינם. המגמה של תאקט היא תמיד לתת מעל ומעבר תמיד. אם דיסק יכול להכיל 80 דקות, אז יהיו 80 דקות של מוסיקה, ובסינגלים יהיו רימיקסים, וגרסת א-קפלה וגרסת אינסטרומנטל, גרפיקה הכי יפה שיש ומילים, וזה יהיה כמה שיותר זול".

כמה יעלה האלבום?
"אנחנו עוד לא סגורים על זה, אבל חושבים שהוא יעלה 49 שקלים. אבל "אול סטארז", לדוגמא, שהיה אלבום כפול, והיה אמור לעלות 120 שקלים, עלה 50 שקלים. המטרה היא כן לגרום לאנשים לקנות את המקורי, לא משום סיבה אחרת, אלא בגלל שהם מכבדים אותנו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by