בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עד הסוף המר  

עד הסוף המר

 
 
לילך וולך

כל כמה שלא ינסו להסתיר את האמת המרה שלמתמודדים האומללים ב"ללכת עד הסוף" אין כל סיכוי לעמוד במשימתם, קולה הזייפני יישמע למרחקים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עינת ארליך, מנחת התוכנית (צילום: יח"צ)
 עינת ארליך, מנחת התוכנית (צילום: יח"צ)   
ממש כמו שאנחנו שמים לתינוקות מראה בתוך העריסה כדי שילמדו לפתח את הקשר שבין בבואתם לבין עמצם, ככה אנחנו גם ממרכזים את מכשיר הטלוויזיה אחר כבוד בסלון ביתנו. ככה אנחנו אף פעם לא לבד, בקשר עם האחרים, והכי טוב - אם אנחנו רואים את עצמנו לשבריר שנייה או יותר על המסך הקסום, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו קיימים וגם שווים משהו. כי ככה זה עובד לא? אם אתה בטלוויזיה, אתה מפורסם, אם אתה מפורסם אתה בטח יודע לעשות משהו חשוב מאוד.

גל התוכניות בהן אנחנו מוצפים לאחרונה, עוזר לחזק את התחושה הזו - מוביליות חברתית מסוג חדש! זה לא משנה אם נולדת למשפחה הלא נכונה, אם אין לך כסף או השכלה - יבוא מפיק, יראה אותך, יקח אותך, ילביש אותך, יחמצן אותך, יסלקן אותך: גם את תהיי כוכבת. וכולם רוצים להיות כוכבים. כאן כמובן מונחת הטעות הקונספטואלית העיקרית, כי כמה נינט או שירי מיימון כבר יש? אבל מה זה משנה, אלפי אנשים ינהרו אחרי האפשרות להיות הדבר החם הבא, ובדרך, גם תהיה לנו טלוויזיה. בינונית כמובן, אבל כזו שמלאה באשליית האפשרויות.

ב"ללכת עד הסוף", שאפשר גם לקרוא לה "ללכת עד הסוף ואז להיתקע בקיר", יש את גרסאת מסיבות ועדי העובדים ל"כוכב נולד". שלושה משתתפים מאותו מקצוע שרחוק מרחק שנות אור ממקצוע הזמרה (כן, זה מקצוע, תתפלאו), נלקחים אחר כבוד למיטב העוסקים בתעשייה, כדי שיהנדסו אותם להופיע על הבמה ולהתחרות בקבוצה דומה. בפועל, אנחנו מקבלים ארבע חמישיות תוכנית של יללות, התמוטטויות עצבים מינוריות ומניירות של במאים קפריזיים, וחמישית אחת בלבד של השואו עצמו. וכמו שזה נראה עד כה, אולי עדיף היה שנראה רק את ההכנות בלי שום תוצאה סופית, כי אוי לעין שתתעוורנה ולאזניים כי תיצלנה.

בתוכנית אחרת, מצוינת, הנקראת "המתחזים", נלקח משתתף או משתתפת מתחום מקצוע אחד, אשר עובר חודש של אימונים מפרכים כדי להתחזות בצורה מושלמת לבעל מקצוע אחר, ובסופו של דבר גם נבחן באופן אובייקטיבי מול מקצוענים באותו תחום, כדי לברר האם באמת הצליח לעמוד במשימה. התוצאות הן מדהימות באמת, ומוכיחות מעל לכל ספק את העוצמה של כוח רצון, השקעה ושקדנות. התוכנית הזו מרוויחה בכל אספקט: תיעודי, תרבותי וגם בידורי.

זה לא בדיוק המצב ב"ללכת עד הסוף". לנוכח המשימה הבלתי אפשרית בעליל, בסופו של דבר נאלצים הבמאים לעטוף את המשתתפים האומללים וחסרי המודעות העצמית, בשלל וולנים מתנפנפים, זמרות רקע, עשן, ושאר גימיקים שיסתירו את האמת המרה והזייפנית מהקהל. אבל כל זה בכלל לא משנה, כי כולנו בבית בכל מקרה נצביע למי שהיה הכי חמוד. לנו לא אכפת אם זה נשמע ונראה נורא, בגלל מקדם ההזדהות ההיסטרי שמסמן לנו - היום זה הם, אבל מחר זה יכול להיות אני, וחסר למי שלא יסמס לי עד שתיפול לו האצבע. הכאילו-אפשרות שמסמנת לנו את הבריחה מהחיים הפרוזאים, מאפשרת לנו להתעלם מהבינוניות של המוצר. וכל זמן שזה יהיה המצב, נוצף עד צוואר בזמרים, רקדנים, מתופפים ושאר ירקות, שיאיימו להיוולד לנו על המסך, וגם אחיהם החובבנים יצטרפו במחול של Wanna Be.

התוכנית משודרת בימי ראשון בשעה 21:50 בערוץ 2

בקטנה
* מה יהיה הסוף עם סגנון ההנחייה הקבוע והמנייריסטי של עינת ארליך? הלנצח נאכל שיעמום וקרירות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by