בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על הדרך 

על הדרך

 
 
אמיר עמרמי

האלבום של גלעד יספק לכם פסקול מעולה לנסיעות, לא לרגעים החשובים באמת בחיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

גלעד – המכנה המשותף / אן.אם.סי

רואים את האור? גלעד (צילום: אסנת רום)
 רואים את האור? גלעד (צילום: אסנת רום)   
גלעד ויטל, בוגר להקת 'שוטי הנבואה' ושאנטיונר עם תעודות, הוציא שני סינגלים שליוו את האלבום - 'הבן של דויד' ו'התקווה'. שניהם לא הצביעו על עניין חדש, או על זהות נבדלת מלהקת האב.

אין בכך פסול, אם כי ז'אנר מוסיקת העולם, שלקח בעלות מסוימת על קוסמיות ורוחניות, די מוצה בידי הלהקות השונות הפועלות בסצנה. לא התחשק לי למצוא עוד טקסט אופטימי שיגרום לי לצאת מפתח ביתי ולחבק את עצי הגן, או את הבריות המשוטטות ברחוב.

שמיעה שנייה של האלבום (עם דילוג מתנצל על הסינגלים שכבר יצאו), גרמה לי ליהנות מהמוסיקליות של גלעד, שטרם הכרתי. מה שמנצח באלבום הזה הוא לא הרוחניות או הדעתנות שמעבירים הטקסטים, אלא האנרגיות החדשות והמרעננות של הלחנים וההפקה המוסיקלית, שגלעד חתום עליהם.

המינוס הגדול של האלבום הוא אי היכולת שלי, כמאזין, ללמוד על עולמו האישי של היוצר. דרך שירים כמו "פדיחה מכוכב אחר", "מערת קדומים" ו"נפץ ת'אליל", לדוגמא, אני למד על ההגיון הקיומי שמנחה את העולם הציני בו אנו חיים, נטול ההבטחה לרומנטיקנים חסרי תקנה שימצאו מזור ליגונם.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
"אם אמצא את הגיבור שכבש את היצר, הוא ילמד אותי הכל בקורס ולא ייקח שקל, אם אהיה עשיר ואתרום לנזקקים, אעשה הכל לעזור למסכנים, אם היה עם מי לדבר, כבר מזמן היה שלום, אבל אין לנו ברירה, חייבים להמשיך לחלום, אם היה פה שקט הייתי נרדם, בגלל שהיא לא כאן אני מרגיש מיותם" (מתוך: "נפץ ת'אליל", מלים ולחן: גלעד).

הקו המנחה של כתיבתו של גלעד נשמר לאורך האלבום, ויש לציין שהוא מעניין בהרבה משירי שאנטי אחרים שיצא לי לשמוע. השיר היחיד באלבום שאינו עוסק בנושאים גלובליים ומנסה לגעת בפן אישי יותר הוא "עד שהגעת". אולם גם בו לא הצלחתי למצוא עניין טקסטואלי של ממש. הטקסט השאיר אותי לבד מול התהייה לגבי תחושותיו האמיתיות של היוצר: "איך שאת אוהבת רק אותי, ואיך זה שאני אוהב אותך, אז בואי נתחתן ביחד נכון, ונעגן בינינו את היחסים... כשאת מדברת זה יפה, ומה שאת אומרת לי עושה, לשיר בשדה פרחים, חושב על ילדים, שיהיו איתנו לכל החיים". מילות השיר לא שופכות אור חדש על אהבה, ולמרות הלחן וההפקה המוסיקלית הטובים, אין ברצועה זו אינטימיות של ממש, וחבל. לו היה גלעד חושף את צפונות לבו, ולא דרך סיסמאות מוכרות וידועות, אולי הוא היה יכול לספק רגע אחד באלבום שהיה מרגש אותי באמת.

מכל מקום, אפשר לאמץ את העצה של גלעד, ולהסתכל על הטוב. זה בהחלט אלבום טוב לנסיעות ארוכות שיספק לכם מוסיקה מעולה וסיפורים שכבר שמעתם. לחדר השינה ולרגעים חשובים יותר בחיים, הוא פחות מתאים.

גלעד – המכנה המשותף (אן.אם.סי) 41:42 דקות

הכי בלונדיני: נפץ ת'אליל
הכי שחורדיני: התקווה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by