בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרי הגפן  

פרי הגפן

 
 
אמיר עמרמי

ב"עם הזמן", מפגין אביב גפן בשלות מוסיקלית ואישית, אם כי קצת מונוטונית

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אביב גפן – עם הזמן / הליקון

התבשל עם הזמן. גפן (צילום: גדי דגון)
 התבשל עם הזמן. גפן (צילום: גדי דגון)   
אפתח בריספקט לאביב גפן. מאז צאת אלבומו הראשון, לפני 14 שנה בערך, הספיק אביב להוציא עשרה אלבומים. זה לא עניין של מה בכך. העניין היה מובן לו היה מדובר בזמר למופת שקולו ערב כענבלי פעמונים בחג המולד. אלא שלא זה סוד קסמו של אביב. הנה מגיע יוצר מוכשר, מחונן, שפורץ את כל הסכרים, ומצליח להטביע את אמירתו האישית, בצורה שאף ראפר בגבולות המדינה לא הצליח עד היום.

אני אישית, קצת איבדתי אותו עם ממנטו מורי שיצא לפני ארבע שנים. יכול להיות שזה היה כבד מדי, ויכול להיות שכבר די הבנתי את פואנטת הצער והכאב שבחיים בחלק משירי המוות שהוציא. גם אני גדלתי על אביב גפן, שרתי שירים שלו במדורות ל"ג בעומר, והייתי סמוך ובטוח שאפשר לשנות את העולם עם שורות מחץ נשגבות. אך מ-2002 ואילך, הדרך לחוסר התחברות מוחלט, הייתה מאוד קצרה, עת פרץ גפן בקריירה בינלאומית. פשוט באנגלית זה נשמע פחות טוב.

אני לא שומע את גפן בגלל קולו, אלא בגלל בינתו, אך גם ליכולת השמע שלי יש רף מסוים. עם זאת, כשיצא הסינגל הראשון של האלבום החדש, פקחתי עיניים וביקשתי למצוא מחדש את חביב נעוריי.

לא יהיה שום חידוש באמירה שאביב גפן התבגר - מן הסתם, השנים עשו את שלהן. אולם באלבום הזה, מפגין אביב בשלות אישית ומוסיקלית. גפן נשמע הרבה יותר טוב ומשכנע מבחינה ווקאלית מאשר בכל אלבום אחר שלו.

האלבום הזה לא עוסק בסיסמאות פוליטיות לעסקני פריימריז מפוקפקים, אין בו כעסים על צבא ולא מרד. מי שיחפש כאן רפרנסים לשירים מאלבומים קודמים, או זיכרונות מהעבר, לא ימצא.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
בשיר "אלפי אנשים" שר גפן: :"אלפי אנשים צעקו ביחד את שמי, ובא לי למות באותו הרגע, בא לי למות, אנשים מחייכים אליי, ואני מחזיר חיוך, ובא לי למות באותו הרגע, בא לי למות". ספק אם יש בן טיפש עשרה אחד שיחשוב לשלוח יד בנפשו בעקבות שמיעת הטקסט והלחן, ויגרור את גפן לתוכניות טוק שואו להסבר מפורט בעניין. אין באלבום הזאת שום פרובוקציה - יש כאן אמירה מאוד אישית ואיזון מתבקש לקיצוניות שהייתה ב'ממנטו מורי' ושאר הקריירה שלו.

עופר מאירי, שחתום על ההפקה המוסיקלית לצידו של גפן, הצליח, יחד עם אביב ליצור הפקה נעימה לאוזן. מעבר לשיר "מחר" שניחן בסאונד אופייני משהו של מטרופולין, שאר השירים מוארים באור נכון, שמאזן בצורה מושלמת את הטקסטים המעט אפלים.

התעוזה של גפן, אפוא, עם הזמן, דעכה עם השנים. "עם הזמן" לא מכיל אף שיר שיש לו פוטנציאל להיטי יותר משיש לשאר שירי האלבום. עורכים מוסיקליים פשוט צריכים לבחור בין "אין זמן תחת השמש", "את הכלב ואני", "אלפי אנשים" ו"זה רק הלב שכואב לך" - מבחינה מוסיקלית, הם יקבלו את אותו דבר, וזהו מינוס לא קטן של האלבום. המהלכים ההרמוניים של חלק נכבד מהשירים, כל שכן המלודיות, די חוזרים על עצמם. זה לא אותו האביב שהגיע למחוזות רחוקים שאיש לא דרך בהם לפניו.

"עם הזמן" הוא אולי לא אלבום פורץ דרך, אבל הוא כולל גם כמה שירים שאשמח לנגן בל"ג בעומר הקרוב.

אביב גפן – עם הזמן / הליקון 38:44 דקות (המהדורה הראשונה של האלבום יוצאת במארז כפול)

הכי בלונדיני: העולם התחתון של האהבה
הכי שחורדיני: זוהרים

לרגל עשור לאלבום 'המכתב' וכיריית פתיחה לסיבוב ההופעות החדש של האלבום, יקיימו אביב גפן והתעויט מופע חגיגי בליווי אורחים מיוחדים: שלום חנוך, עברי לידר, נינט טייב, סטיבן ווילסון ,עופר מאירי ומשה לוי .

מוצ"ש, 8/4 , 21:00 האנגר 11 ת"א (במסגרת "גולדסטאר סאונד סיסטם")
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by