בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מצב רוח טוב  

מצב רוח טוב

 
 
אמיר עמרמי

אלבום חדש מאפשר לקובי אוז להתנהג כמו ילד ולהרוויח כמו מבוגר. בראיון לנענע הוא מדבר על אבטיחים בחורף, ההתפקדות למפלגת העבודה והתובנות שמסתתרות מאחורי השירים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראשון בין שווים (איור: מישל קישקה)
 ראשון בין שווים (איור: מישל קישקה)   
די בלקרוא את רשימת התודות בעטיפת האלבום 'רדיו / מוסיקה / עברית' – האלבום החדש של טיפקס (אלבום אולפן שביעי במספר), כדי לדעת שחזרנו לימים הטובים של הלהקה. ימים בהם הצחוק וההומור היו חלק אינטגראלי מהקיום האמנותי שלה. בין הברכות החמות לאנשים יקרים, מצויות תודות עקרוניות כמו לבורקסים טריים וחמים עם שומשום. "יש לנו תקציב תקשורת" מספר קובי אוז וממשיך את קו השיחה הבריא:" אנחנו שלחנו מכתב תודה לכל בורקס שהשתתף באלבום ורק אלה עם השומשום צוינו ברשימה, למרות שגם מסרנו תודה לאלה עם התפוח אדמה בפנים".

ההומור תמיד היה מהול בקריירה של קובי אוז. הקו התמתן מעט לאור קריירת הסולו שלו והטור השבועי ז"ל שכתב לעיתון 'מעריב' שעבר דרך נושאים אישיים, אקטואליה ועוד. תמיד היה אפשר למצוא שם את אותו קובי אוז, אבל לא בהארדקור שרגילים אליו מימי טיפקס. אוז, מבחינתו, מאושר כמו צוף הפרחים בעונת רבייה, וטוב לו לחזור לחממת טיפקס הביתית, שמרשה לו להתנהג כמו ילד, אבל להרוויח מזה כמו מבוגר. מאז שהוא חזר לעבוד עם הלהקה, הוא מעיד שהעולם נראה אחרת וכי "הציפורים שרות מצחיק, הגלים בים רוקדים ריקודי בטן, ובחורף יש אבטיחים".

בעניין האבטיחים צריך לומר שזה די נורא שאפשר למצוא אותם בחורף, כי הרסו לנו את יצר הכמיהה. אנחנו תמיד יכולים לקבל הכל מתי שאנחנו רוצים.
"זה בהחלט נורא, אני מסכים איתך, אבל טוב לדעת שהם שם. אולי זה עצוב, אבל אני עדיין חושב שהאבטיחים של החורף משחקים אותה, למרות שאלה שבקיץ טעימים הרבה יותר".
 

"אני תזזיתי מדי"

 
קשה להתעלם מהעובדה שקובי אוז הוא טיפקס ושטיפקס היא קובי אוז. הוא הרוח החיה שסוחפת את ספינת הלהקה בלב הים, הוא חתום על כל המלים, הלחנים וההפקה המוסיקלית, הוא הזמר המוביל ואפילו באיור עטיפת האלבום (שאייר מישל קישקה המוכשר) הראש שלו בולט מכולם.

גם את הראיון הזה אנחנו מקיימים איתך, ולא קבעו לנו מראש ראיון עם כל הלהקה. זה לא מפריע לשאר החברים?
"תראה, כשעשינו את דיסק הסולו שלי, אז זה יצא אני, אבל זה לא יצא טיפקס. לא תמיד מצבי הרוח שלי משיקים עם קו הלהקה. הרבה פעמים זה קובי כותב לחבר'ה, מין אגו קולקטיבי שכזה. כשזה יותר אישי זה בכלל לא מגיע ללהקה. גם אין פה שירים אישיים באלבום, אלא תיעודים אנתרופולוגיים של פולקלור ישראלי חדש. זה מה שתמיד עשינו, ואנחנו עושים את זה כבר שנים".

הכתיבה שלך מחזירה לפעמים לימים הטובים של דני סנדרסון. הושפעת ממנו כיוצר?
"בזכותו אני נמוך, רציתי להיות גדול יותר ולא גבהתי. אני חושב שהוא ענק, אני מת עליו ואני אוהב את מה שנעשה בכוורת, אבל ההשפעה שלי הרבה יותר נרחבת מזה. ביצירה שלנו, אי אפשר לכתוב על ישראל בלי להיות מצחיק, או שאתה צוחק על זה או שאתה נהיה נודניק".

אז מבלי להיות נודניק, כשהפסיק לכתוב את הטור השבועי ב'מעריב', אמר אוז כי הוא מתכוון לשבת ולכתוב ספר. נכון לעכשיו, יש אלבום חדש במדפים, ובבית הדפוס הודיעו שהם יושבים בבטלה באפס מעשה ומתאמנים בזריקת אבנים לתוך פחיות יתומות. "ישבתי לכתוב ספר" מבאר אוז את העניין "אבל פשוט יצאו לי שירים. אני מאמין שזאת מגננה. כל כך מפחיד אותי לשבת ולכתוב את הספר, כשאני רק מתיישב ויוצאים לי שירים".

נשמע שאתה פתאום מפחד להתמודד עם דברים עמוקים.
"זה סוג של התמודדות. יבוא היום של הספר השלישי שלי, אבל זה דורש אילוף חזק מדי לנשמה שלי. אני תזזיתי מדי ואני לא מצליח לעשות את זה. אני לא שבע, אני רעב לבמה, ועד שאני אהיה שבע אני לא אוכל לכתוב".

"ספר זה משהו נזירי, זה עבודה של לשבת על המחשב כל יום ולהיות בתוך העולם הפנימי שלך. השאלה היא רק מתי, כי כרגע אני עושה מוסיקה פול טיים".
 

בין פלוגות המחץ של הפלמ"ח לכוח המחץ

אוז בחממת טיפקס (צילום: אסנת רום)
 אוז בחממת טיפקס (צילום: אסנת רום)   
באלבום החדש, אפוא, מארחים טיפקס את מירי מסיקה ("זמירי" כפי שאוז מכנה אותה), פיני חדד, שחר סוויסה (ש"ס), Mc שירי ועלמה זק. מעבר להוצאת האלבום החדש, כאמור, אוז מקדיש את כל מרצו לעשייה מוסיקלית מלאה. בימים אלה הוא עובד עם חמי רודנר על אלבומו החדש ("לא יודע אם מפיק מוסיקלי זאת הכותרת הנכונה") וסיים להקליט אמן חדש בשם הגיץ ("זה יצור שהמציא את עצמו והוא מופלא, מצחיק ומוזר. סוג של סופר גיבור לוזר. שילוב בין ספיידרמן לג'קי מקייטן. עוד תשמעו עליו").

בין כל העשייה הענפה, אי אפשר שלא להתעלם מהעובדה שלפני מספר חודשים יצא אוז בראש חוצות והודיע כי הוא נתן את שמו למפלגת העבודה, לצד סלבים נוספים כמו רודנר, מלאני פרס, איתי אטיאס, משה איבגי וידוענים נוספים. "אני פעיל של מפלגת העבודה" מחדד גיבור סיפורנו את העניין "אבל אני פעיל עד כמה שאני יכול. נתתי את שמי ואמרתי שאני בפנים בצורה תקשורתית בלי בושה. זה דורש אומץ. אני פשוט מרגיש שיש בנאדם משכמו ומעלה שיש לו סיכוי לעשות לנו מדינה עם חמלה".

מבלי שנעסוק יותר מדי בתעמולה, איך זה שלא לקחו אתכם לעשות קצת ג'ינגלים לבחירות? לפחות היה משהו מרענן בתעמולות היבשות והאנמיות שיש היום.
"תעמולה זה עניין של פרסומאים. אני לא חושב שאנחנו כל כך מוכשרים בלכתוב ג'ינגלים. חוץ מזה, לא כולנו הצטרפנו למפלגה, אלא רק אני במובהק".

אז אוז טוען שהוא לא יכול לכתוב ג'ינגלים, מה שבקלות אפשר להטיל בספק לאור העובדה שהנייר שלו סופג הכל, וכמעט כל דבר שהוא כותב מצליח להרחיב את החיוך על השפתיים ולהיכנס לפנתיאון הלהיטים. בין אם אלה שירים שכתב לשרית חדד כמו 'יאללה לך הביתה מוטי' מאלבומיה הקודמים, 'שתו לי אכלו לי' שהופיע ב'מיס מיוזיק' (וגם מקבל גרסה חדשה באלבום החדש של טיפקס לצידו של פיני חדד), ועד השירים ה"רגילים" של טיפקס.

נדמה כי יש איתך שתי בעיות – האחת היא שאתה חושב שכל דבר שאתה כותב הוא מצחיק, קולע וטוב. הבעיה השנייה היא שאתה פשוט צודק.
(צוחק בקול רועש) "הלוואי וזה היה נכון".

קח לדוגמא את המשפט 'שדוד עלייך מחץ' מהשיר 'רק איתך'. מי כותב היום דברים כאלה ועוד משוכנע שזה יעבוד?
"אני האמנתי ש'מחץ' זאת מילה שצריכה לעשות רטרו. זאת מלה שנעלמה. היה לנו אותה בפלוגות המחץ של הפלמ"ח ובסדרה כוח המחץ של שנות השמונים. החלטתי לעשות לה קאמבק".
 
 

שירים של ספונג'ה

עטיפת האלבום (איור: מישל קישקה)
 עטיפת האלבום (איור: מישל קישקה)   
אם לא הסתפקתם בתובנה מהפסקה הקודמת, תוכלו בוודאי למצוא את מבוקשכם בשירים אחרים כמו 'הבלדה על שאול כוסברה', בנעימה 'ערק אשכוליות' או אפילו ב'שיר הסטודנט'. "האמת היא שבעקבות השיר הזה אני מנסה לגייס לעצמי שכר לימוד" מנפק אוז רגע פדגוגי משהו לקו הרציני של השיחה "אני שולח בקשות למלגות על בסיס זה שאני נמוך ושבאתי מעיירת פיתוח. נראה מה יביא לי מלגה קודם".

הכל מצחיק ומשעשע, אבל יש גם אמרות חזקות ורציניות מאחורי הכל. אתה חושב שיש כאלה שיוכלו למצוא תובנות חדשות באלבום, או שמא פשוט ירקדו ויעבירו איתו את הזמן?
"השירים האלה זה דברים שמכים אותך בזמן שאתה עושה ספונג'ה. זה שירים שמתגנבים עליך. התובנה והמסר פתאום יוצאים החוצה. אנחנו מאוד אוהבים שאצלנו זה דו שלבי. אנחנו אוהבים לגלות את הסוד הקטן. צריך להכניס מתחת לסבבה כמה מסרים, כמו שאמר שאנן סטריט, שהוא אמנם צעיר ממני בכמה שנים אבל יש עליו".

אז אפשר לומר שיש משהו שחוזר לקובי אוז המצחיק והמשעשע, לא? הרגשת שזה קצת נעלם לאור הקו הרציני שליווה אותך בשנתיים האחרונות?
"אני חושב שזה נורא משעמם להאמין לעצמי. זה קשה לבחור בדמות אחת, כי אני אוהב להיות הרבה דברים. כשכתבתי את הטור בעיתון, בחרתי במשהו אחד ודי מהר השתעממתי מזה".

יש לך עניין לחזור לכתוב טור, לפני שתחזור לכתוב ספר?
"אין לי שום רצון לחזור לכתוב טור יותר בעיתון. אני מרגיש שעיתונים לא נכנסים לתוך הנצח. אני מאמין שאלה השירים שנכנסים לתוך ההיסטוריה. אני אוהב לכתוב הערות שוליות וטיפשיות לתוך ההיסטוריה".

אז אני מבין שעל פי המצב רוח שלך, שהכל בסדר עם המהממת?
"השבח לאל", אומר אוז. המהממת היה כינוייה של זוגתו בטור השבועי ושמה האמיתי מעולם לא נחשף שם.

יש עוד שמות שאתה קורא לה מלבד השם הזה?
"יש מבחר של שמות רבים".

ואיך היא קוראת לך?
"יש דברים שאני כבר לא משתף...".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by