בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מל ברוקס אוּבר אַלס  

מל ברוקס אוּבר אַלס

 
 
מיכל זמרני

"המפיקים" גרם למיכל זמרני לפרוץ בשירה במבטא גרמני כבד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אומה תורמן (מתוך הסרט "המפיקים")
 אומה תורמן (מתוך הסרט "המפיקים")   
השנה הייתה 1968 כאשר מל ברוקס, עד אז כותב לא מאוד ידוע, שעבד בעיקר בטלוויזיה, ביים את סרט הקולנוע הראשון שלו, "המפיקים", שהפך להצלחה מסחררת וזיכה אותו באוסקר הראשון והיחיד שלו, על התסריט. מאז זרמו מים רבים בנהרות L.A, מל ברוקס הפך לאחד המפיקים והבמאים הידועים ביותר בהוליווד, כשהוא מתמחה בפארודיות דוגמאת "שיגעון בחלל", "אוכפים לוהטים" ו"רובין הוד: גברים בגטקעס". אולם איש לא שוכח את טעם הצלחתו הראשונה. ב-2001 חזר ברוקס ל"המפיקים", כתב ברוח הסרט 17 שירים, שילב אותם בתסריט, עיבד אותו למחזמר, העלה אותו על במות ברודווי וקטף ריבוא שבחים וטוני.

כעת, חמש שנים אחרי ובגיל 80, סוגר ברוקס מעגל עם "המפיקים" המחודש, גרסת המחזמר לקולנוע, המבוסס על המחזמר הבימתי. בגרסה הנוכחית, הוא מושך בחוטים מאחורי הקלעים בלבד, כמפיק, ועל הבימוי אמונה במאית צעירה בשם סוזאן סטרומן, שזהו לה סרטה הראשון.

הסיפור, כמובן, הוא אותו הסיפור של הסרט המקורי (בכיכובם של זרו מוסטל וג'ין ווילדר) ושל המחזמר הבימתי (נתן ליין ומתיו ברודריק): השנה היא 1959. מקס ביאליסטוק היה פעם מלך ברודווי, והיום הוא מפיק כושל. ההצגה החדשה שלו, "מצחיקון", גרסת מחזמר ל"המלט" של שייקספיר, ירדה מהבמות לאחר ערב הבכורה, והוא חייב הרבה כסף למשקיעות שלו, נשים קשישות הבטוחות שהוא מאהבן. ואם זה לא מספיק - רואה חשבון נוירוטי בשם ליאו בלום מגיע לעבור לו על הספרים. אבל אז פולט בלום, בהערת אגב, שבעזרת קצת חשבונאות יצירתית, אפשר להרוויח הרבה יותר כסף מהצגה כושלת מאשר מלהיט. מקס ביאליסטוק נדלק, ומחליט להעלות מחזמר שייכשל בוודאות. בלום, האוחז בחלום להיות מפיק בברודווי, מצטרף. לאחר חיפוש קדחתני הם מוצאים את "האביב של היטלר", מחזמר ניאו-נאצי קאמפי, שוכרים את הבמאי הגרוע ביותר בנמצא ושורה של שחקנים איומים – והמופע יוצא לדרך. אלא שמשהו משתבש, והמחזמר הגרוע ביותר בעולם, מתגלה כלהיט.

הסרט, למרבה הצער, מתחיל בצורה קצת מקרטעת, אבל תנו לו חמש עשרה דקות של חסד. ככל שעוברות הדקות והעלאת המחזה הגרוע ביותר בהיסטוריה מתקדמת משלב לשלב, ועוד ועוד דמויות נכנסות לתמונה (אף לא אחת מהן שפויה), צובר הסרט תאוצה. השירים משתלבים בצורה הגיונית יותר, הכוריאוגרפיה מאולצת פחות וכוללת שלל מחוות למחזות זמר קולנועיים מבית היוצר של בזבי ברקלי, והבדיחות הופכות ממשעשעות למדי למצחיקות ממש. בכל זאת, מדובר בתסריט מבית היוצר של מל ברוקס. לא בכדי הוא קטף אוסקר (בגרסה המקורית, אבל עדיין). בדרך מהנחמד לקורע מצחוק, לא שוכח הסרט להעליב את הגרמנים, השבדים, היהודים, המפיקים, הבמאים, השחקנים, צופי התיאטרון, הזקנים וההומואים באשר הם.

ציון לשבח מיוחד, יש לתת לוויל פארל, עד היום שחקן בינוני ב"סאטרדיי נייט ליייב" ובמבחר של קומדיות גרועות, שנותן שואו נהדר כפרנץ ליבקיינד, התסריטאי הניאו-נאצי המיליטנטי, חובב המוסיקה הגרמנית. כניסתו של פרנץ אל הפריים היא הנקודה בה הסרט מתחיל להתרומם, ומפגן הטירוף המדהים שהוא נותן על המסך, הקנו לפארל מועמדות לגלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה. לדעתי, הוא הפסיד אותו שלא בצדק (לג'ורג' קלוני, על "סוריאנה" המתוסבך). גם יתר הצוות עושה עבודה טובה. נתן ליין ומת'יו ברודריק, הלקוחים שניהם מהקאסט של המחזמר בברודווי, לא מתקשים להיכנס לנעליהם של המפיקים ביאליסטוק ובלום (בהתאמה) גם בגרסה הקולנועית, ואומה טורמן, הבחורה שנדמה שהיא לא יכולה שלא להיות מדהימה, ולא משנה איזה תפקיד היא לוקחת על עצמה, משפריצה גלונים של סקסיות כאולה השבדית.

בסופו של יום, "המפיקים" הוא סרט מצחיק בטירוף ורלוונטי ביותר, למרות שעברו מאז שנכתב כמעט ארבעים שנה, העושה שימוש בהומור היהודי הידוע כדי לבעוט לנאציזם, ישן כחדש, חזק בביצים. יצאנו מהסרט מרקדים בצורה של צלב קרס, מחקים מבטא גרמני ושרים במלוא גרון: "זמן אביב להיטלר וגרמניה!". לו הייתה משפחתה הפולנית של אמא שלי רואה את הסרט, אני בטוחה שהיא הייתה מצטרפת גם כן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by