בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ביי ביי פריס  

ביי ביי פריס

 
 
לילך וולך

"החיים הפשוטים" מוכיחה שעם מראה של ברבי, אטיטוד של נהג משאית וגולגלת חלולה, אפשר להגיע לשומקום בעצם. לילך וולך לא צופה לתוכנית עתיד רחוק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריס וניקול (מתוך אתר התוכנית)
 פריס וניקול (מתוך אתר התוכנית)   
נכון שאנשים תמיד טוענים בלהט שגם אם הם יזכו בסכום כסף אסטרונומי, זה לא ישנה במאום את מי שהם ואת הדברים החשובים להם? אם עברתם בהצלחה את גיל עשרים, אתם כבר יודעים ודאי שאלו שטויות גמורות, ולצערנו הרב מה שמתחיל בקניית מזדה 2006 תמימה, הופך לסירוב עיקש לטוס בפחות ממחלקת עסקים, ומכאן ועד ללחשוב שאפשר לקנות כל מלצרית לריקוד בחיקך, הדרך קצרצרה.

מה שיפה עם פריס הילטון וניקול ריצ'י, זה שהן מעולם לא הסתירו שהם לא יותר מפרחות דלות אוצר מילים שהתמזל מזלן להיוולד בתוך חיתול פראדה ובעריסה של פיליפ סטארק. הן מעולם לא נשבעו שלא יאבדו את עקרונותיהן, כי הן לא היו מזהות עיקרון גם אם הוא היה טופח להן על גולגלתן החלולה וזועק – "הלו ביץ'!" באופן החביב שבו הן נוהגות לכנות זו את זו.

פריס הילטון היא פיתום מטומטם לנחשיותה של ניקול ריצ'י המרושעת, ולא ברור איך היא בכלל מסוגלת ללכת בזכות עצמה בלי שניקי תלחש לה – ימין, שמאל, ימין שמאל. את חוסר התועלת שהיא מביאה לעולם, היא מטשטשת על ידי טונות של חמצן בוהק בשיערה ("אף פעם אין לי שורשים כהים", התפארה לא מזמן, וזה כנראה כי היא לא יכולה לספר לנו על ה-720 שהיא קיבלה בפסיכומטרי כמו הנודניק שפשוט אוהב לומר את זה), וברגליים בלתי נגמרות שמכוסות במטפחת אף שמתחזה לחצאית. משפטי היכר – "זה לוהט", "זה די לוהט", "זה ממש לוהט".

ניקול ריצ'י היא כבר תת-ז'אנר בפני עצמה, עם כל הסיכויים להיות כונפה ממוצעת מהצד הלא נכון של העיר. אבל במפנה קארמטי משונה, היא נולדה לכסף, אך לא לסטייל. וכך היא הפכה להיות הסנשו פנשה של ההילטון, תפקיד כפוי טובה, כי היא תמיד תהיה פחות יפה, פחות רזה, יותר נמוכה. ואם להוסיף על כל זאת – בעלת גינונים של נהג משאית טקסני. ניקול מצטיירת בפרסונה הטלוויזיונית שלה כנצלנית ומניפולטיבית, שלא תהסס לדרוש שיפנו מיטה זוגית לטובת הכלבה הזעירה שלה, כדי שתישן יותר טוב. וכשאני אומרת כלבה, הפעם אני מתכוונת לחיה ממשפחת הזאבים. משפטי היכר – "הי כלבה!", "ביי כלבה!", "לכו לה**יין כלבים!".

אז ברור מדוע "החיים הפשוטים" היא מגה –טראש, אבל לא ברור למה זה ממשיך לרוץ כבר עונה שלישית ולמה אנחנו עדיין צופים בזה. שלא כמו בצפייה באנשים ממוצעים שמשפילים עצמם, מבזים את גופם, מוכרים נפשם בצע כסף וכו', בזמן הצפייה בניקול ופריס, יש תחושה שאתה צופה בבובות ברבי שלמדו ללכת ולמרר את חייהם של בני האדם. מאחר שהן ממילא רחוקות מלהיראות ולהתנהג כבנות אנוש, הן לא מעוררות אמפטיה או סלידה - הן פשוט תופעה על-טבעית שלא מתיישבת עם רוב הדברים שאנחנו מכירים. לראייה – למרות שהן גורמות נזקים עצומים לכל מקום עבודה אליו הן מגיעות, בסופו של יום, הן מקבלות את כספן וכולם סביבן נראים מבולבלים כאילו חבטו על ראשם במחבת. הן כפויות טובה, מפונקות וחצופות, ובכל זאת, כולם נפרדים מהן בחיוכים וניפנופי ידיים נמרצים. הם רק מוכיחות שעם המראה הנכון והאטיטיוד אפשר להגיע ל.. שום מקום בעצם, כי הן לא ישיגו שום דבר בזכות עצמן לעולם, והן עתידות להיכבות כאותו כוכב שמקבל את אורו רק בהשאלה. ואז ישאר לנו למצוא תופעות אחרות, נקווה שמעניינות יותר.

בקטנה
* זה שהמסך הענק של ערוץ 10 יהיה בכיכר רבין אומר ששוב יסגרו את הגישה לכל הכבישים בתוך תל אביב? אי אפשר לתקוע את המסך הזה באיזה חור שומם שלא יפריע לאף אחד? באמת שלא ניעלב...
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by