בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יקר מפז 

יקר מפז

 
 
אמיר עמרמי

האלבום של נושי פז מחזיר לימי הרוק הטובים, טרום עידן ההפקות הגרנדיוזיות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

נושי פז – מרגיש נכון / התו השמיני

חזרה לימי הרוק הטובים. נושי פז (צילום: יח"צ)
 חזרה לימי הרוק הטובים. נושי פז (צילום: יח"צ)   
בתחילת שנות ה-90 נושי פז היה המתופף של להקת פורטרט ושותף לכמה לחנים של שיריה. הוא היווה חלק אינטגראלי בשני האלבומים הראשונים של הלהקה ולאחר מכן פרש כנף והמריא למקומות אחרים. הוא המיר את נגינתו בתופים לכלים הרמוניים, ועל הדרך, הצטרף להרכב של ג'נגו, ניגן עם ירמי קפלן, יובל בנאי ואמנים נוספים, כשהוא חובש על ראשו מספר כובעים - הפקה מוסיקלית, נגינה ושירה.

לפני שנתיים בערך, החל נושי פז (אגב, משה במקור) לעבוד על אלבום הבכורה שלו, שכבר עושה אצלי סיבוב רביעי במערכת. הסינגל הראשון שיצא ונשא את שם האלבום, הביא עמו בשורה נעימה של חזרה לרוק פשוט שאינו עטוף בהפקה גרנדיוזית, נגינה טובה של גיטרה-בס-תופים ומוסיקה איכותית.

הציפייה לאלבום הבכורה הייתה בלתי נמנעת, ולשמחתי הרבה לא ליוותה אותה אכזבה כלשהי. אלבום הבכורה של פז בנוי כמו רצועה אחת ארוכה שאפשר לשמוע בנשימה מענגת אחת. אחרי שמיעה ראשונה, תהיתי כיצד הזמן חלף כה מהר.

נדמה כי האלבום, שמכיל תשע רצועות בלבד, חריג בנוף המוסיקלי העדכני. מדובר באלבום רוק טהור, שאם היה יוצא לפני עשר שנים היה מקבל תשומת לב גדולה יותר. פז חתום על הלחנים באלבום וכן על רובם של הטקסטים. בחלק מהשירים נעזר בדן תורן, רונית בקרמן ורונן דניאל לצורך כתיבת מילים. התוצאה היא תשעה שירי רוק נפלאים, שכמותם מזמן לא יצא לי לשמוע:
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
"אני הוא איש הקרטון ששולט עליך ללא תנאי, אותי תמצא בכל מקום, אני אדון הפנאי, אין לי דעה משלי, אני שטוח, אני ריקני, ואני שולט..... מסתכל עליך מהצד, גם כשאתה לבד, תן לי כל מה שתרצה, איתי תגיע קרוב לקצה" (מתוך 'איש הקרטון', מלים: רונן דניאל). זה מסוג השירים שגדלנו עליהם, ומכסת התובנות שלהם נגמרה מזמן, אבל כשנושי פז מגיש את זה, עם הלחן הרענן והקליל, זה נשמע הכי עדכני והכי מוצדק גם לשנת 2006.

אפשר גם ליהנות משירים כמו "חיה פצועה" ו"אורז אותך", שהוא שיר נפלא במיוחד: "היום אני אורז אותך ושם בתוך קופסה, קושר יפה בסרט ומכניס למגירה, כי משהו עמוק בפנים שינה את הגישה, לפעמים זה פחד, לפעמים זה מבושה" (מלים ולחן: פז), וההנאה מגיעה לשיאה בשיר "מצד לצד" שכתב פז יחד עם דן תורן.

יש לומר שנושי פז אינו זמר עוצר נשימה. השירה שלו היא לא הדבר שמחזיק את האלבום, אלא האמירה האישית וההגשה שלו. כמו כן, מתקבלת התחושה שנושי לא התאמץ במיוחד לייצר רגעים מיוחדים או מסקרנים במיוחד, שניתן למצוא על פי רוב באלבומי בכורה. חסרה בו האיכות הבתולית של אמנים טרם טבילתם בביצה המוסיקלית. לאלבום יש וויב של אלבום שלישי - זה לא מקרי שהכותרת של האלבום היא "מרגיש נכון". אני מניח שככה זה כשאתה נמצא כל כך הרבה שנים בסצנה.

נושי פז – מרגיש נכון (התו השמיני) 31:41 דקות

הכי בלונדיני: מצד לצד
הכי שחורדיני: כל טיפה מרה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by