בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא למשפחות בלבד  

לא למשפחות בלבד

 
 
נילי אורן

סוף סוף סיטקום אמין על משפחה שהוא לא "למשפחה". נילי אורן מברכת על Sons & Daughters וחוסר הטאקט המופגן שלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
היי דודה, יש לך שפמפם  (צילום: אתר הסדרה)
 היי דודה, יש לך שפמפם (צילום: אתר הסדרה)   
מסתבר שהריאליטי, שהשתלט בניינטיז על עולם הטלוויזיה, ועד היום מסרב לגווע, קבע את הטון עבור הקומדיות של שנות האלפיים. הניצנים הראשונים לכך היו "המשרד" הבריטי, "unscripted" ו"תרגיע" של HBO, וכמובן "משפחה בהפרעה" של FOX. הן ניכסו לעולם הסיטקומים את המצלמה הבודדת, הלונג שוטים, והעריכה היצירתית, וקבעו פורמט חלופי ראוי ומבורך, לטעמי, לז'אנר הסיטקום המסורתי והמיושן, שצולם באולפן מרובה מצלמות, לעיתים מול קהל חי. זה שעד "מופע שנות השבעים" עיקר הקריאייטיביות בעריכתו, התבטאה בהדבקת הצחוקים המוקלטים הידועים לשמצה.

נכון, רק חצי מהסדרות שהזכרתי קודם החזיקו מעמד, כשאחת מהן היא בכלל גרסה אמריקאית למקור בריטי. במחדל אשמה לדעתי האימה שתקפה כנראה את הקהל האמריקני, כשנאלץ להתמודד לפתע עם סיטקום שהתנהל באופן שונה מהמוכר. אני משערת שהמחשבה שחלפה בראשיהם, רגע לפני שזפזפו עם השלט לג'יי לנו, היתה "אמאל'ה, אין פה צחוקים מוקלטים! איך אדע מתי לגחך?" ולמרות זאת, המבקרים, שמתוקף תפקידם היו חייבים לתת לסדרות האלו צ'אנס של לפחות שלושה פרקים, דווקא נהנו מהן מאוד. באמת חבל שהם אינם אלה שגם קובעים את אחוזי הרייטינג.

הדרמה הקומית Sons & Daughters שהחלה בתחילת החודש ברשת ABC שייכת גם היא ל"גל החדש" הזה של הקומדיות. הפעם מדובר בסיטקום על משפחה, ולא סתם משפחה, אלא ענפה. מאוד. או אם לקרוא לילדים בשמם - חמולה. בדומה ל"כולם אוהבים את ריימונד", הסיטקום שנגמר הרבה אחרי שמיצה את עצמו, גם בסדרה הזו, כולם גרים מרחק מטרים ספורים זה מזה, בסאברביה של ארה"ב. אך פה, בדיוק כמו ב- "Unscripted" רוב הדיאלוגים לא מתוסרטים. לכן, הדמויות אנושיות ומעוררות הזדהות, ונושאי השיחה שלהן מעניינים ואמינים. סוף סוף.

מפיק הסדרה, שכתב וביים כמה פרקים, הוא פרד גוס, שגם מגלם את הגיבור שלה - קמרון ווקר. בסדרה הוא נשוי לליז, יהודיה יפהפיה ומשכילה, ויש להם ביחד שני ילדים קטנים, עזרא ומארני. איתם גר גם הנרי, בנו המתבגר והמוזר של קמרון מנישואיו הראשונים, שנוהג להתחפש ולצלם סרטי וידאו אקספרימנטליים. לא רחוק מהם גרה שרון אחותו של קמרון עם בעלה דון, חובב הקטינות שלא עושה איתה סקס, ושני ילדיהם המתבגרים - קארי שמזכירה בעיקר את "דאריה" המצוירת, וראנדי היפיוף. כמה מטרים משם, גרה קולין, אימם של קמרון ושרון, עם בעלה השני וונדל, ועם דודה ריאה, אחותה הקשישה והמרירה. ואילו ג'נה, ביתם המשותפת והכוסית של קולין וונדל, עובדת בבית קפה בסביבה, מגדלת את בנה הקטן דני בנפרד מאביו הניאנדרטל טומי, ומחוזרת באדיקות על ידי וויילי המנהל הסמי-חנון שלה.

אם התבלבלתם - אל דאגה - בשלושת פרקי הסדרה הראשונים, בכל פעם שמראים לראשונה את אחת הדמויות, כתוב לידה מי היא וכיצד היא מקושרת ליתר בני המשפחה. בפרק הרביעי, הכיתוב כבר לא מופיע, אבל עד אז אני מניחה שאפילו יו"ר מפלגת עלה ירוק כבר יזכור מי הן, ומה בדיוק הן עושות שם.

גדולת הסדרה היא בכך שכל ההורים והילדים שבה, מוצגים כאנשים שלמים, בעלי יצרים ומחשבות, ואישיות עצמאית ועגולה. בנוסף, אף אחד מהם איננו מושלם, אבל גם לא בלתי נסבל, ולא תמיד קווי העלילה נגמרים בהפי אנד. חוץ מזה, הסדרה גם מצליחה לשקף היטב את המתח הנפשי שטמון בכל משפחה שחלקיה צפופים מדי. לחץ שנגרם עקב היכרות קרובה מדי, שמעודדת לרוב חוסר טאקט מופגן.

בפרק הראשון, לדוגמא, מקבלת שרון בת ה-30 פלוס הרצאה חינוכית מאלפת בנושא סקס וזוגיות, מבתה הבת ה-14, שמפגינה בקיאות מרשימה בתחום, כלומר הרבה יותר מאמא שלה. אחר כך גם צובעים הילדים בשחור את שפתה העליונה של דודה ריאה המנמנמת במהלך מסיבה משפחתית, כדי שתיראה כמו היטלר, בגלל שקודם לכן, הדודה החביבה בישרה לבת של קמרון וליז שבגלל יהדותה, היא נדונה ללכת לגיהנום.

כן, אני ממש שמחה לבשר שהסדרה הזאת מצליחה להיות אותנטית ואמינה, וגם מצחיקה. מה גם שהפעם נחסכת מאיתנו המועקה הדביקה והוורדרדת שהתלוותה לצפיה ברוב הסיטקומים המשפחתיים המסורתיים. אולי כי כדברי פרד גוס בבלוג שפתחו עבורו ABC באתר הסדרה, הפעם לא מדובר בסדרה משפחתית, אלא בסדרה על משפחה. ואולי גם כי הפורמט המרענן סייע אף לריענון הסטריאוטיפים השמרניים המציקים על משפחות, שבנו לעצמם מושבות קבע בסיטקומים המיושנים, כמו חיידקים בצלחת פטרי.

עם זאת, כצפוי, מפאת חדשנותה וחתרנותה, בארה"ב התקבלה הסדרה באופן פושר למדי. הקהל, למשל, קיבל אותה בהתעלמות נלהבת. אני משערת שהעובדה ש"אמריקן איידול" שודרה מולה באותה שעה, לא עזרה לרייטינג שלה יותר מדי. למעשה הפרק הבא שלה, שישודר ב-28 לחודש, ולא מול אמריקן איידול, יהיה לשון המאזניים שיקבע אם תשרוד או תיפול, לפי הבלוג של פרד גוס, בו הוא גם מפציר בחובבי הסדרה לגייס את חבריהם לצפות בה, ולשגר מיילים ומכתבים בעדה ל-ABC. לעומת הצופים, המבקרים בארה"ב דווקא העניקו לסדרה ציון ממוצע של 70, וכמה בודדים מהם אף יצאו מגדרם והעניקו לה 100. אגב, לטעמי היא עדיין לא מושלמת, והייתי נותנת לה ציון 85. פרד גוס מבטיח בבלוג, שאם ניתן לו צ'אנס, הסדרה רק תלך ותשתפר. אני בעדו.

המלצה לזכייניות לסיום: אודה מאוד למי מכן שתביא את הסדרה הזו. אני בטוחה שכל מי שאהב את "משפחה בהפרעה" ו"תרגיע" ימצא גם אותה ראויה לצפייה.

אתרים נוספים:
אתר הסדרה
מדריך הטרמפיסט למשתף הקבצים

רוצים שאכתוב על סדרה שעדיין לא הגיעה לארץ? כיתבו לי ל-nilly01@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by