בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לפרק את לירי  

לפרק את לירי

 
 
לילך וולך

"הצילו", הסדרה של דניס לירי על כבאי שמאחה את חייו אחרי ה-9/11, מציירת דיוקן כן ונוגע ללב של גבר מפורק במלכוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דניס לירי (צילום: יח"צ)
 דניס לירי (צילום: יח"צ)   
אוכלוסיית ארצות הברית מונה קרוב ל-296 מיליון תושבים. כ-3,000 אנשים נספו באסון התאומים. עשו אתם את המתמטיקה. ההשפעה של ההתקפה על מרכז הסחר העולמי לא מתבטאת ביחס המספרי הממשי של הנספים והנפגעים, אלא בהשפעה שהייתה לפגיעה הגדולה ביותר שידעו האמריקאים מימיהם: הפגיעה בעמידות, בגאווה ובשחצנות האמריקאית. אין דבר שזיעזע אותם יותר מאשר הזיהום שיצרו בתוך המבצר העמיד והוואספי אל-קאעידה, שעד לאותו רגע פטרו אותם כמצחיקולים עם מגבות על הראש ויומרות מגלומאניות.

הפגיעה המוראלית לא היתה מן הסתם בתפיסת הנשים את עצמן, האפרו-אמריקאים את עצמם, או כיוצא בכך, אלא הפגיעה בתפיסת הגבר את עצמו (הפגיעה החמורה מכולן במונחים מערביים), ויותר מכל, באלו שנשלחו לחזית האירוע. תמונות הכבאים והשוטרים הממררים בבכי נגעו ללבנו יותר מאשר בכי האלמנות או היתומים, בגלל הדיסוננאנס הצורב שיוצרת התודעה התרבותית. גברים אינם בוכים, בטח לא גברים חסונים ויפים במדים ובקסדות, מפוייחים ומאובקים בזוועות.

"הצילו", הסדרה של דניס לירי, מנסה לשקף את תהליך האיחוי של הגברים האלו, מתוך לב הסערה - תחנת כיבוי ניו יורקית. דניס לירי, שבטח כלל מוברג היטב לתוך תפקידים קומיים (סרקסטיים יותר מאשר תפקידי גיחי גיחי), כותב ומככב בסדרה הטראגי-קומית הזו בתור, איך לא, כבאי ניו יורקי אירי עם פה מלוכלך ולב של זהב.

אפשר למצוא בסדרה את כל הקלישאות האפשריות. החיים של הכבאי המסכן והנכה רגשית מתפרקים מכל כיוון אפשרי: אשתו עזבה אותו כי נשבר לה מהחיים במחיצת בובת ג'י. איי. ג'ו. חסרת הבעה והיא יוצאת במקומו עם פוץ משעמם; הוא איבד את בן דודו שהיה כבאי גם הוא באירועי ה-11 בספטמבר ומאז מקבל אותו על בסיס יומיומי בתור רוח רפאים פטפטנית בלתי נלאית; הוא חזר לשתות לאחר 14 חודשים של פכחות (כי אין בסדרות אמריקאיות שוטרים או כבאים שאינם אלכוהוליסטיים, בעיקר אם הם איריים); ובאופן עקרוני החיים שלו בזבל, בזמן שהוא ממשיך להעמיד פני מאצ'ו.

יחד עם כל הנאמר לעיל, שווה לתת לסדרה צ'אנס, אחרי שמפנים את עננת הבולשיט ההכרחי שהוא מס חובה לכל מי שרוצה לדבר היום על אירועי ה-11.9, ובועטים הצידה את ההומופוביה שנועדה להקליל את הדרמה. יש בסדרה הזו גם גרעין קשה של כנות וחשבון נפש, וכך מצדיקה את קיומה. דניס לירי, שאינו טיפש כלל וכלל, בונה סוג של פורטרט מפורק ונוגע ללב של גבר במילכוד סטריאוטיפים. עם מינון חיובי מעט יותר וגראפי פחות של רוחות הרפאים שהולכות אחריו לכל מקום (מילולית...), ועם חלוף הפרקים, הסדרה נעשית מהודקת ומורכבת יותר. היא עדיין נגועה בפטריוטיזם מעוור ובתחושת צדקנות, אבל לפחות יש בה עוד דבר או שניים מלבדם.

התוכנית משודרת בימי ראשון בערוץ אקסטרה הוט בשעה 22:00

בקטנה
* ושוב עימנו בפינת הביזאר : "נדודי שירה", ערוץ 33 בפסטיבלי זמר בשחור לבן לאורך כל הלילה. אם הוואבן לא הפיל אתכם שדודים, זה בהחלט יעשה את העבודה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by