בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מקום טוב באמצע 

מקום טוב באמצע

 
 
אמיר עמרמי

האלבום המקסים של דין דין אביב מוציא שם טוב למיינסטרים. אמיר עמרמי נהנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דין דין אביב – סודותיי / הד ארצי

מייסטרים היא לא מילה גסה. דין דין אביב (צילום: עדי אורני)
 מייסטרים היא לא מילה גסה. דין דין אביב (צילום: עדי אורני)   
כיום, כל אדם שלישי שאתה שואל לשלומו, עונה בטוב כי שלומו מצוין ושהוא עובד על אלבום, וכל אמן חדש מספר שהמוסיקה היא כל חייו, ושאם לא היה מוסיקאי, אז הוא לא היה שום דבר אחר.

כפועל יוצא, זורמים אל המערכת שפע של דיסקים וסינגלים שאינם מחדשים דבר. כולם מנסים לקלוע לנוסחה המנצחת של הפלייליסטים הקשוחים, אבל אף אחד לא בא ומודה בזה. אף אחד לא שומע גלגל"צ, אבל כל אחד רוצה להיות שם.

צריך לבוא ולשים את הדברים על השולחן: לא קל לעשות מיינסטרים. לא כל אחד שחמוש בקול יפה, גיטרה מלטפת וקורטוב של רוח חדשה, יכול להתברג לפלייליסט הנחשק. תגידו מה שתגידו, אבל צריך גם לדעת לעשות מיינסטרים טוב.

דין דין אביב עושה את זה טוב. היא מגיעה מלב המיינסטרים, עם מכתב המלצה עצבני מעידן רייכל. העניין היווה עבורה קרש קפיצה נוח לתוך הביצה המוסיקלית, עם אופציה טובה להכרה עצמאית.

מה שקיבלנו הוא אלבום בכורה מקסים, שיכול בנקל להיחשב כאחד הטובים שיצאו בתקופה האחרונה. אין בו שום ניסיון להיות נועז, והקונספט הכללי של האלבום מאוד עגול. ההפקה המוסיקלית של משה דעבול וההגשה של דין דין לא מנסים לשחזר את ההצלחה של "אם תלך" (מתוך הפרויקט של עידן רייכל). מה גם שרייכל עצמו מתארח רק בלחן של שיר אחד.

אז מה, בעצם, שם את האלבום הזה באור שונה מהיתר? הדבר הראשון הוא קולה המיוחד של אביב, שבולט בין בליל הקולות של זמרות ארצנו. יש משהו באינטונציה שלה, ברגישות שלה לסביבה המוסיקלית שבה היא נמצאת, שמצליח להוציא ממנה רגש שחודר את השכבות הקשות של העור. היא ניחנה בחוש אמנותי חזק והשירה שלה נוסכת אמון, שתענוג לגלות שלא נעלם עם השנים.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
עם זאת, בכתיבת טקסטים, דין דין לא מצטיינת. אין מה לומר - משוררת ופזמונאית היא לא. השירים הפחות טובים באלבום, אפשר לומר, המפוספסים, הם אלה שדין דין חתומה עליהם. כל השירים עליהם היא חתומה, ביניהם "אדם", "הכל בתוך צבעים", "אבותיי", ושיר הנושא של האלבום, "סודותיי", מכילים תובנות לעוסות ומעייפות.

אולם אביב התחמשה בכותבים מוכשרים, שכתבו 8 שירים טובים מתוך 13 הרצועות שבאלבום. כשדין דין מניחה את העט ושתפת אחרים, כולנו מרוויחים בתוצאה הסופית. בין הכותבים שחתומים על השירים המוצלחים ניתן למצוא את מוש בן ארי, שכתב ומבצע איתה את "חולמת", וחמוטל בן זאב, שכתבה את "מוכרת לי מפעם" שרייכל חתום על הלחנתו.

אחד השירים הטובים באלבום הוא "כמו שאת" (מלים ולחן: דותן סגל ואלון יופה). הקונספט המוסיקלי של השיר, נועז ומרענן יותר משאר שירי האלבום, ומרעיד את מי המנוחות עליהם זורמים שאר השירים.

דין דין מנסה לכוון לקשת רחבה. אפשר להגדיר את זה כחוסר תעוזה, אני מעדיף לראות בכך נסיון להגיע אל לבו של כל אדם. דין דין זורקת אל הקלחת קצת מוסיקת שאנטי, שירים על אלוהים, שירי געגועים, ופה ושם היא משחילה את שירת הג'יבריש הנעימה שלה, אך לא מתקבלת ההרגשה שהיא מנסה לחרטט אותנו, ובשורה התחתונה, יש כאן גם, וסליחה על המלה הגסה, אמנות.

זמן היציאה של דין דין כזמרת עצמאית עושה עמה חסד. לו הייתה רק בתחילת דרכה, בטח הייתה כותבת את כל שיריה בעצמה, והיינו שומעים עליה רק בפסטיבלים בשקל למיניהם. עם קצת רצון טוב של עורכים מוסיקליים, היא יכולה לתפוס מקום טוב במיינסטרים הישראלי, ואולי לגרום לשאר היוצרים לנסות לכוון קצת יותר גבוה.

דין דין אביב – סודותיי (הד ארצי) 45:29 דקות

הכי בלונדיני: כמו שאת
הכי שחורדיני: אדם
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by