בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"פשוט פנו אלי"  

"פשוט פנו אלי"

 
 
אמיר עמרמי

למען מטרה טובה: אלון אולארצ'יק מדבר על מוזיקה וערבי התרמה מיוחדים בהם הוא משתתף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשוט פנו אליו. אולארצ'יק (צילום: מתוך האתר הרשמי)
 פשוט פנו אליו. אולארצ'יק (צילום: מתוך האתר הרשמי)   
בעוד שבוע ימים ייערך בהיכל התרבות בת"א ערב התרמה של עמותת "נותנים תקווה" בהשתתפות מיטב אמני ישראל, ביניהם נינט טייב, הראל סקעת, מירי מסיקה, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, מזי כהן, רון שובל ועידו תדמור. נסו לחדד בזיכרון מתי ראיתם לאחרונה פרסום על ערב התרמה, או מבצע כזה או אחר של הקש בדלת, ותגלו שהמיזמים האלה רבים מאד.

ביקשנו הפעם לא להסתפק בפרסום חדשותי של קיום הערב, אלא לבוא ולהציג הן את תרבות ערבי התרומה הקיימת בישראל, והן את הצד של אלה שמקדישים מזמנם הפרטי כדי לעזור לאותם אלה שצריכים. תרומה היא ערך עליון, יחד עם צדקה, נדבה וגמילות חסדים, ומעבר לזה שהיא עוזרת לאלה שצריכים, היא גם עוזרת לא פחות לאלה שנותנים.

עמותת "נותנים תקווה", אפוא, היא ארגון התנדבותי ללא מטרות רווח שדגלו מתנופף תחת הרצון של להביא שמחה, אור ותקווה לילדים חולים ולבני משפחותיהם. בעזרת בנות השירות הלאומי ומתנדבות, הארגון מפעיל מחנות נופש, ימי כיף, מחלק ציוד ומזון ודואג לרווחת הילד ובני משפחתו. כמו כן, מעניק הארגון תמיכה נפשית ופיזית לילדים החולים ולבני משפחותיהם.

אלון אולארצ'יק, אחד מהזמרים המשתתפים בערב ההתרמה, מספר על הרצון שלו לעזור כמעט לכל מי שפונה אליו. למען האמת, הוא מודה כי הקשר שלו עם העמותה הוא לא יותר מהשתלשלות אירועים פשוטה שהתחילה בפנייה מכובדת: "פשוט פנו אליי" הוא מספר, "ואמרתי כן".

אז ככה זה עובד? אלה הנהלים פחות או יותר?
"תראה, אני משתדל לעשות כמה שיותר, אני חושב שזה חשוב, לחבר'ה שיש להם, שצריכים לומר תודה שיש להם, לבוא ולתרום לאלה שאין להם. בייחוד כמו במקרה שלנו, לילדים שאין להם בריאות".

אולארצ'יק (56), הוא בין אבות המזון של המוסיקה הישראלית. בשנת 1973 הצטרף ללהקת כוורת כנגן בס והיה שותף לכתיבת חלק מלהיטיה הגדולים לצידו של הכותב הראשי, דני סנדרסון. ב-1977 הוא נסע ללמוד ג'אז בברקלי שבבוסטון, סיים את הלימודים תוך שלוש שנים ונסע לנגן ג'אז בניו יורק. בשנת 84' הוא חזר לישראל והצטרף למופע האיחוד של להקת כוורת, ושנה אחר כך הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו.

במשך השנים הוא המשיך להוציא אלבומי סולו, לכתוב מוסיקה להצגות ולכל דיכפין (ג'ינגלים, פרסומות וכו'), והחל להפיק מוסיקלית אמנים אחרים. בין היתר, הוא הפיק את האלבום "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי, ואת "אין עוד יום" של גידי גוב.

בשנת 1998 הוא הוציא את האלבום "אולארצ'יק בשקט – עם ברק חנוך" שכלל עיבודים חדשים ושקטים למיטב שירים, וגם היה אות פתיחה לקו מוסיקלי חדש שאולארצ'יק פנה לכיוונו. הוא חזר לעולם הג'אז שתמיד היה קרוב לליבו, ושנה לאחר מכן הוציא את האלבום "אולארצ'יק ג'אז", הופעה חיה שהקליט במועדון הקמלוט, בשנת 2002 הוציא את האלבום "פעם בגליל – מבט מוסיקלי".לפני שנה הוציא את השיר "בואי נתחבק" במסגרת התוכנית "תשע שעות ושיר" של ערוץ 24. אם תקראו לו סטינג הישראלי, הוא אמנם לא יענה לשם, אבל ללא ספק יבין את הכוונה.
 
 
אולארצ'יק, כמו הרבה אמנים בארץ, מקבל לעתים תכופות בקשות להשתתפות בערבי תרומות. הוא מודה כי אין ביכולתו להגיב בחיוב על כל פנייה, אך לא ממעיט מחשיבותה של אף אחת מהן. "מצד אחד צריך לעשות מיון ואין פנייה שהיא לא מוצדקת להתנדבות" זהו אלון, "הכל מוצדק. זה תמיד למען מטרה טובה וזה ברור שאתה אמור לעשות אותה. זה לא סתם שמנסים לסחוט אותך. אבל יש קושי לעשות את הסלקציה. אני לא יכול לעשות מאה ערבים כאלה בשנה וצריך לסנן את רובם".

אתה בודק כל מקרה לגופו?
"האמת היא שלרוב התאריך קובע. יש ערבים שאני לא יכול להתנדב בהם כי אני עובד".

אתה מרגיש סוג של שליחות כשאתה משתתף בערב שכזה?
"זה סוג של נתינה. אני סוג של פולני שלא נותן עוד מהבית (צוחק) וזה חידוש מרענן להופיע ולתרום".

בתקופה האחרונה מופיע אולארצ'יק יחד עם הלהקה הקבועה שלו, ויחד הם מבצעים את מיטב שיריו מכל הזמנים. רוב הסיכויים שתתפסו אותו במקומות אינטימיים כמו תיאטרון תמונע, לדוגמא, ולאו דווקא במקומות מפוצצים כמו ימי הקאמבק הרחוקים של כוורת.

בערב שכזה לא באים לראות רק אותך, אלא את כל מי שמופיע, ובכלל כל הערב סובב סביב נושא אחר מאשר ההופעה שלך. אתה ניגש לזה אחרת מאשר להופעות בהם הקהל בא במיוחד בשבילך?
"תראה, את רוב החיים שלי ביליתי בהופעות עם אנשים אחרים. המופע שלי לבד זה משהו שאני עושה רק בשנים האחרונות. אני התחלתי את הקריירה שלי בתור אחד משבעה בכוורת, וזה מבחינתי רק טבעי לחלוק את הבמה. יש בזה משהו מרכך להופיע עם אנשים שאתה אוהב. כשמחליטים לעשות את זה, אז אם הצוות שמופיע איתך הוא טוב, הסאונד טוב והטיפול מסביב הוא נכון ונוח, אתה שוכח שאתה מתנדב ואתה מרגיש שאתה פשוט בא להופעה רגילה".

חשוב לך לעקוב האם כסף התרומה שנאסף בזכותך מגיע למקומות הנכונים?
"אחרי הערב אני כבר הולך. אני לא יודע ואני פשוט סומך על האנשים. הולך לפי אינטואיציה ולא בודק את זה".

ואתה נשאר בקשר עם אלה שעזרת להם?
"לא. יש בד"כ מכתב תודה שאני שומר".

מבלי לפגוע, זה לא קצת קר פשוט לקבל מכתב?
"ממש לא. אנשים שצריכים כסף או בריאות כמו הילדים האלה, אז האנשים שמטפלים בזה, הראש שלהם במקום אחר. הם לא צריכים להתחיל להיות אנגלים ולחפש איך להודות לי באלף דרכים. יש להם מלא צרות על הראש ואני לא מחפש את התודה הזאת מעבר למכתב. זה לא שאני מרגיש רע עם זה. תמיד מודים ויש אסירות תודה פאר אקסלנס לכל מי שאנחנו עוזרים להם".

ערב התרמה לעמותת "נותנים תקווה" יתקיים בהיכל התרבות בת"א, ביום שלישי ה-4 לאפריל 2006, בשעה 20:00. כרטיסים ניתן להזמין בטלפון: 03-6162991. בערב ההתרמה יהיה ניתן לרכוש כרטיסים בקופות היכל התרבות החל מהשעה 18:30
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by