בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרסומות בפלייליסט  

פרסומות בפלייליסט

 
 
אמיר עמרמי

שיר נושא או פרסומת ל"ילדות רעות"? טסה מבריק כרגיל והג'ירפות עושות חשק. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דנידין – הסוד שלי ממך (3:10)

לא מצליח לשכנע. דנידין (צילום: יח"צ)
 לא מצליח לשכנע. דנידין (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: דנידין
עיבוד: אלון G.A רוסארט, שלומי "הבן של ג'קי" ביטון וחגי מזרחי

דנידין נמצא כבר זמן מה בסצנת ההיפ הופ ובקרוב הוא עומד להוציא אלבום בכורה. הוא כתב את השיר "מציאות מדומה" שביצע יחד עם אבי מסיקה, והסינגל הקודם שלו "המנגינה שלי" יצא באוסף Now Hip Hop 2. על פי שתי הדגימות הללו, התקשתי לסמן את דנידין כאותו קול ששיווענו לו או היוצר והכותב שיטביע חותם מיוחד על ז'אנר ההיפ הופ בארץ.

הסינגל החדש שמגיע מכיוונו גם הוא לא נושא את בשורת הצעקה הבאה של עולם ההיפ הופ, והוא טומן בחובו כמה משתנים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות. עבודת הסאונד וההפקה המוסיקלית של השיר פשוט טובים, ויש לברך על כך. הקול שלו טוב והוא נשמע חדור בטחון ואמונה כמו מספר ריאלי בקדימה. עם זאת, נדמה כי בזה העניין מסתכם, כיוון שאין כאן שיר של ממש, ואנחנו נשארים ביד עם משהו נעים שמתנגן ברקע, שכולל מילים ומשפטים שלא מצליחים להחזיק סיפור. "יושב כותב שירים לבד, פאק, עוד רגע נידפק, פעם ידידה הייתה לי, היום אין לי אותה, איתה גם המוזה ברחה לי, נותרתי, לבד כי, בה חשבתי מצאתי כיוון". לטקסט יש חשיבות גדולה יותר דווקא בהיפ הופ, ז'אנר שבו מירב תשומת הלב מופנית אל הביטוי הוורבאלי, ואילו דנידין לא מצליח ליצור סיפור משכנע, דרך שני בתי השיר והפזמון החוזר.

חבל? לא בטוח. יש לו את הלוק, יש לו קטע, יש לו שם מגניב והוא קיבל אצלנו אייטם. את האמנות אולי צריך ללכת לחפש במקומות אחרים.
 

דודו טסה – כי ככה זה (3:45)

מדויק. טסה (צילום: יח"צ)
 מדויק. טסה (צילום: יח"צ)   
מילים: דודו טסה ודן תורן
לחן: דודו טסה
עיבוד: דודו טסה, שמוליק דניאל ועדי גולדשטיין
הפקה מוסיקלית: דודו טסה ושמוליק דניאל

המסע לא היה ארוך מדי. את הנחמה מצאתי אצל דודו טסה. ההימור הכי בטוח, נכון לשעה הזאת, הוא שדודו טסה יהיה בין המובילים של הדור הצעיר ברוק הישראלי בשנים הקרובות. הוא לא מחרטט דבר, נאמן למוסיקה ולחיצוניות שלו, ועל הדרך, הוא גם מצליח לעשות אמנות של ממש.

זה התחיל עם "לולה", הסינגל הראשון שיצא לפני חודש, וזה ממשיך עם "כי ככה זה" שיוצא בימים אלה. השיר של דנידין לשל דודו סובבים סביב אותו נושא. בשעה שדנידין מסתבך עם המילים ונשאר רק עם הכוונה ביד, טסה, בעזרתו הברוכה של דן תורן, מצליח לספר את הסיפור שלו, בלי חידוש גדול מדי, אבל עם משהו מדויק ולאקוני שמעביר את המסר: "לא מצאתי דרך, ואהבתי רק בערך, מאבד אותך היום לתמיד, כי ככה הזה, האוכל אין לו טעם, כי ככה זה, רוצה אותך כמו פעם".

מעבר לסיפור שעובר כאן בצורה טובה, טסה ממשיך להתגלות כמוסיקאי חד ומעניין, אחד שיצירתיות הוא שמו האמצעי. טסה מצליח, איכשהוא, בין עבודות הנגינה שמביאות את הלחם הביתה, לא לאבד את הקו האמנותי שלו, ולהביא גם קצת מזון לנשמה.
 

ילדות רעות (3:10)

ונעבור לפרסומות (צילום: יח"צ)
 ונעבור לפרסומות (צילום: יח"צ)   
מילים: דור ורטהיימר, רועי אדרי ואמיר שיינפלד
לחן: רועי אדרי, אמיר שיינפלד וחגי מזרחי
הפקה מוסיקלית: רועי אדרי וחגי מזרחי
שירה: אליענה בייקר, קרן ברגר, שנהב צדוק ולימור אטיאס

אני לא מתבייש לומר שאני צופה בסדרת הבית של ערוץ המוסיקה מדי ערב. זה מהנה ומשעשע ולא מנסה לכוון גבוה מדי. בדיוק מה שאני צריך לפני לונדון וקירשנבאום. לצד ההנאה הפרטית שלי, קשה להתעלם מכך שנושא הסדרה כבר נטחן מכל כיוון, וכל סיפורי הסינדרלות למיניהן מוצו הן בחיים האמיתיים והן על גבי המסך, לפחות עד למפץ הבא. עם זאת, הרי זאת תהיה כבר תמימות לבוא ולדרוש יצירתיות מאנשי תעשיית הבידור למיניהם, שכבר מזמן הפסיקו לגרות את הנשמה מבחינה יצירתית ורק באים לגזור קופון על הצלחה מובטחת מראש.

העניין בא לידי ביטוי גם בשיר הנושא של הסדרה שיצא כסינגל. הסינגל הזה נושא זעקת יחצ"נות, שהיא לא יותר מאשר פרסומת בת שלוש דקות ועשר שניות. זה קצת מציק כשזה מבקש לקבל הכרה כמשהו אמנותי שאמור לתפוס זמן שידור ברדיו על חשבונם של יוצרים אמיתיים, בעוד הוא לא יותר מפרסומת מאוד מאוד ארוכה.

השיר עצמו, שנכתב ע"י לא פחות מארבעה כותבים (נתון תמוה בפני עצמו), הוא חובבני מבחינת המלל ומושקע מאוד מבחינת ההפקה המוסיקלית, שמכוונת לתפוס את האוזן ולא לעזוב (פרסומת, כבר אמרנו?). כמובן שיש לכך אימפקט, כולנו מושפעים מפרסומות (קחו לדוגמא את 28 המנדטים של קדימה). ההבדל הוא שעד היום יכולנו לדעת מתי השידור יוצא לפרסומות ומתי הוא חוזר מהן, אבל גם את זה לאט לאט לוקחים מאתנו, אם לא לקחו לנו את זה כבר מזמן.
 
 

ג'ירפות - גג (2:58)

בדרך למיינסטרים? הג'ירפות (צילום: עמית ישראלי)
 בדרך למיינסטרים? הג'ירפות (צילום: עמית ישראלי)   
מילים: גלעד כהנא
לחן: יאיר קז וגלעד כהנא
עיבוד והפקה מוסיקלית: ג'ירפות

שש שנים אחרי "משוחח עם כסא", חוזרים חברי להקת הג'ירפות עם שיר חדש מתוך אלבום שני שבדרך. "גג" הוא שיר אובדן קצר וקולע, שכולל טקסט טוב, לחן פשוט ומחלקת כלי נשיפה שנכנסת ויוצאת בדיוק מתי שצריך. הנגינה טובה, ההפקה טובה והשירה וההגשה של כהנא טובה אף היא.

עם זאת, הרושם הכללי הוא שהשיר מעט מתחנף מבחינה אמנותית, וחסרה בו הזהות של הג'ירפות. יכול להיות שזה נובע מהעובדה שהאלבום הראשון לא נחל הצלחה גדולה וכי חברי הלהקה מקווים לפרוץ את אותה עדת מעריצים אדוקה ולהגיע לקהל רחב יותר.

האמירה הזאת אינה חד משמעית. עוד מוקדם לקבוע אם זה הקו המנחה של האלבום החדש, ולמתג את הקו המוסיקלי שלהם כ"בוגר" יותר. הפלוס המרכזי הוא שהשיר הצליח ליצור עניין וציפייה, לגרות את הנשמה, אם תרצו, וזה גם סוגר לנו את המדור באווירה אופטימית. מה רע?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by