בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הזינוק  

על קו הזינוק

 
 
אמיר עמרמי

ארז אלגרבלי הספיק לכתוב לשי אוחיון ומושיק עפיה, וכעת הוא בדרך לאלבום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הולך ומשתפר. ארז אלגרבלי (צילום: יח"צ)
 הולך ומשתפר. ארז אלגרבלי (צילום: יח"צ)   
כל אחד זוכר את הפעם הראשונה. באוטוביוגרפיה שנכתבה בסוף ספר השירים שלו "פחות אבל כואב", כתב יהונתן גפן כי השיר הראשון שכתב היה על עיזה, כשהיה בכיתה ג', וכי סבתא שלו אמרה שזה שיר טוב. בהמשך אף סיפר כי את החיבור הראשון שלו כתב שנתיים מאוחר יותר, עת חיבר מאמר קצר על איך בילה בחופש הגדול, עליו קיבל ציון של כמעט טוב, והוסיף כי זהו אכן ציון נפלא בהתחשב בנושא.

גיבור סיפורנו, ארז אלגרבלי, גילה את המחברת והעיפרון כשהיה בן 10 (שזה פחות או יותר גם כיתה ג'), והשיר הראשון שכתב היה על שעון. "על שעון ותקתוקיו", הוא מחדד. משם הדרך אל הטקסים המוסיקליים של ביה"ס, תחרויות שונות והקמת הרכב בגיל הטיפש עשרה, הייתה מאוד קצרה. כיום, בן 27, מוציא ארז סינגל ביכורים בשם "הגעתי אלייך", מתוך אלבום בכורה בשם "מחסום ארז" (בייס רקורדס), שייראה אור בקרוב. נא להכיר.

ארז אלגרבלי נולד וגדל במגדל העמק. עוד כשהיה ינוקא, טפטפו לו הוריו מוסיקה. בני המשפחה של אמו ניגנו בשנות ה-70 בלהקות רוק כמו "הפרפר האטומי" שגם עברו גלגולים נוספים מאז, ואילו סבו מצד אביו היה חבר בלהקה שנגנה מוסיקה מרוקאית ואנדלוסית.

כבר מהימים הראשונים בהם החל לחטוא בכתיבה, היה ביקש ללמוד כמה שיותר על כתיבת שירים עבריים. "הייתי מתעמק בתקליטים ישראליים", הוא מספר: "משך אותי לכתוב שיר ישראלי. אני מקווה שזה רק הלך והשתפר".

השאיפות של אלגרבלי התממשו לפני שנתיים, כשפגש את הזמר שי אוחיון, גם הוא ממגדל העמק, שהיה בדרך להוציא אלבום בכורה ים תיכוני. המפגש בין השניים הוליד שיתוף פעולה פורה, שבמסגרתו כתב ארז שבעה שירים לאלבום, כשהמרכזי מביניהם היה השיר "איתך" שגם פתח לו דלתות נוספות.

אחרי יציאת אלבומו של אוחיון, החלו זורמות הצעות מאמנים שונים בזמר הים תיכוני, לכתיבה של שירים נוספים. "לא יכולתי לענות לכולם" מפרט אלגרבלי, "תמיד אמרתי לכולם שאין בעיה. זה משהו שאני תמיד אומר. היה קשה לי לערבב בין המוסיקה המזרחית, למוסיקת הרוק שאני כותב לעצמי".

היחיד שקיבל תשובה חיובית, אפוא, היה הזמר מושיק עפיה. אלגרבלי כתב שני שירים לאלבום של עפיה "קח לך אישה" (בייס רקורדס) שיצא בשנת 2005: "כינורות מתוקים" ו"מקווים". חרף השייכות המובהקת של עפיה לזמר הים תיכוני, מעיד הנחתום הצעיר כי לעיסתו יש טעם שונה. "השירים שכתבתי למושיק הם לא שירים מזרחיים. "מקווים" היה שיר שחשבתי שיהיה באלבום שלי. ויתרתי עליו בסוף ושלחתי לו את השיר. הוא מאוד אהב את זה. זה היה בשבילו קצת שונה מהקו שלו, קצת גבוה יותר ממה שהוא רגיל לעשות".

פנו אליך גם יוצרים שאינם מהזמר הים תיכוני?
"כן, היו גם יוצרים צעירים מעולם הרוק שלקחו ממני כמה שירים, שעוד לא יצאו. יכול להיות שהם יצאו עם זה, ויכול להיות שלא".

יש לך איזה שם מעניין לספק?
"אני לא כל כך זוכר כרגע, אבל אני יכול לומר לך ששלחתי שיר להראל מויאל, ועדיין לא קיבלתי על זה תשובה. שלחתי את זה לאלבום הראשון שלו, וזה היה קצת מאוחר. זה עדיין אצלו ואולי זה יהיה באלבום הבא. הוא גם חתום באותה חברת תקליטים שאני חתום בה".
 
"לא מתכונן לאכזבה". אלגרבלי (צילום: יח"צ)
 "לא מתכונן לאכזבה". אלגרבלי (צילום: יח"צ)   
אז מה היה לנו עד עכשיו? שבעה שירים מאלבום בכורה של שי אוחיון, שני שירים למושיק עפיה ושיר בפוטנציה אצל הראל מויאל. בינתיים פנה אלגרבלי לעבודה על אלבום הבכורה שלו. שיר הביכורים מתוכו מתגלה כבלדת רוק נעימה, עטופה בסאונד אוורירי במינון נכון, שכמותו לא נשמע הרבה בתקופה האחרונה. אלגרבלי חתום על המילים והלחן, על העיבוד וההפקה המוסיקלית. כמו כן הוא מנגן בגיטרות, גיטרה בס, המונד, קלידים וגם יושב לעשות קולות. מהרשמים שעולים משיר הבכורה, ניתן לומר שיש למה לצפות. אלגרבלי מצדו, בא לתקן את הקביעה האחרונה: "שהשיר הראשון לא יטעה אותך. לא תמצא משהו באלבום שדומה לו. גם השיר הבא שאני אוציא, לא יהיה בו את הקו המנחה של השיר הזה".

איזה הגיון יש בזה? למה לא להוציא משהו שמייצג את הקונספט של האלבום?
"כי אין לי שיר כזה. אין פה שיר שדומה לשיר הקודם. יש קונספט. רק כששומעים את כל התקליט ורואים את כל התמונה, מבינים למה כל שיר נכנס אליו. אני אוהב לזרוק את עצמי למקומות שונים. יש באלבום שירים סטלנים בנוסח הודו, יש בלדות סטייל אביב גפן, פתאום משהו סטייל ג'ניס גו'פלין ועוד".

יש כאלה שיאמרו שזה סוג של פיזור.
"יכול להיות שאני עוד אגיע למקום שבו, כמו שאמנים מעידים על עצמם, מצאתי את הסאונד שלי. אני חושב שזה קצת משעמם, שאתה יודע איך יהיה האלבום שלך".

אלגרבלי ביקש לרתום לטובת אלבום הבכורה אושיות רוק ישראלי. ב"הגעתי אלייך" מנגן ניק מילר, מי שהיה בזמנו הגיטריסט של להקת סטלה מאריס, אשר מתארח בשיר נוסף באלבום. "הכרתי אותו באולפן שיש לנו כאן במגדל העמק. האולפן נקרא 'טופ-סאונד' והרבה להקות באות להקליט בו. סטלה מאריס באו להקליט פה אלבום אחרי שפבלו רוזנברג עזב אותם".

בנוסף למילר, מתארחים באלבום הראל בן עמי, הגיטריסט של אביב גפן (שגם זכור לטובה משירו של גפן "אל תדאג": הראל בן עמי / בת ימי), ומיקי הררי, צליל הגיטרה הבוקע מאלבומיה השונים של להקת 'החברים של נטאשה'.

נדמה שאתה מוקף באנשים טובים, אבל לא ניכר כרגע שאתה משתמש בזה יותר מדי כדי לזכות ביחסי ציבור.
"כרגע לא. ידעתי שאני אפיק בעצמי את האלבום הראשון ושאני אהיה אחראי על הכל. אני עובד עליו כבר הרבה שנים. אף פעם לא מיהרתי איתו. כבר בגיל 20, חשבתי שאני מוציא אלבום ושיחתימו אותי. זה הרי לא קרה, ואמרתי לעצמי שאני אעשה הכל לאט לאט, בלי מפיקים, בלי חברות תקליטים ובלי כלום".

נכנסת כבר לפלייליסטים השונים?
"אנחנו נעלה השבוע בוועדות של רשת ג' וגלגל"צ, אבל לתחנות האזוריות כבר נכנסתי. הסינגל יצא רק בשבוע שעבר, אז זה עוד בחיתולים".

אלגרבלי, חדור האמונה, מודע לעובדה שמתוכננת לו שנה של עבודה קשה ומאמצים רבים. "אני לא מתכונן לאכזבה", הוא מעיד על עצמו, "אלא לדרך קשה וארוכה שבסוף תוכיח את עצמה".

קיבלת פידבקים מהמוסיקאים שעבדת איתם?
"הראל (בן עמי) מת על זה, והוא מת להשמיע את זה לאביב גפן כדי שיקרה עם זה משהו, ואולי הוא גם יהיה בהפקה".

ממש נינט.
"(צוחק) אני מקווה שלא. נוציא שיר אחרי שיר ואני מאמין שגם יהיו עוד כמה הפתעות".

איפה אתה בעוד שנה?
"אני מאמין שאני אהיה בשיא האלבום השני ואקליט אותו בלי להתחשב בכלום".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by