בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לבן זה השחור החדש  

לבן זה השחור החדש

 
 
נילי אורן

black.white הופכת אמריקאים לבנים לשחורים, ולהיפך, וחושפת את הגזענות שמתחת ומעל לפני השטח. נילי אורן מצאה אותה מרתקת ומטרידה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפך של רוז, הבת הלבנה  (צילום: אתר הסדרה)
 המהפך של רוז, הבת הלבנה (צילום: אתר הסדרה)   
בטקס האוסקר האחרון, הפתיע הסרט "קראש" של הבמאי פול האגיס, וגרף את הפסלון על הסרט הטוב ביותר, מתחת לאפו של "הר ברוקבק" עליו הימרו כולם. הסרט של האגיס עסק בתופעה שרוב האמריקנים מאוד רוצים לחשוב שלא קיימת אצלם זה זמן רב – הגזענות. והוא בהחלט הצליח להראות שהיא עדיין חיה, קיימת ובועטת, ואין אחד בארה"ב שלא זכה לטעום ממנה, בין אם הבחין בכך או לא.

גם סדרת הריאליטי החדשה של רשת FX האמריקנית שנקראת – black.white. והחלה בתחילת מרץ השנה, עוסקת באותה תופעה אנושית בזויה. ובדיוק כמו הסרט זוכה האוסקר, גם היא עושה את זה באופן חדשני ומעניין, ומצליחה להוכיח שהגזענות אולי עברה שינוי בשנים האחרונות, אבל היא בהחלט עדיין שם, במלוא כיעורה.

בסדרה, נלקחו שתי משפחות, אחת לבנה והשניה אפרו אמריקנית, והושמו יחדיו בבית אחד, כדי ללמד זו את זו את הלכות הגזע אליו הן שייכות. פשוט כי עם בוקר, נצבעים בני המשפחות בצבע גוף ואיפור בגוון העור של בני הגזע השני, והולכים לנסות להתמנגל ביניהם, ולראות מה יקרה.

כך למשל, הבת של הלבנים, רוז, בדרך כלל בלונדינית עם עיניים כחולות, הופכת לעת בוקר עם המון מייקאפ, צבע שיער, וספריי שיזוף, לתואמת ביונסה קטנה, ויוצאת בחדווה לקורס כתיבה יוצרת לשירי ראפ. לעומתה, האב האפרו אמריקני חובש פיאה בהירה, מייקאפ לבנבן ושפמפם שיסתיר את שפתיו הלא זעירות, ויוצא לעבוד בפאב לבן בשכונה עשירה בה גרים לבנים בלבד. והממצאים שלהם בקרב בני גזע השני, מרתקים ומדאיגים כאחד.

כך למשל בפאב, גבר לבן מבוגר מספר בגאווה לאב השחור בתחפושת הלבנה, שרק השכונה הזו נשארה על טהרת הלבנים, וכל השכונות האחרונות כבר התלכלכו. אחר כך הוא גם מביע דאגה מכך שבקרוב גם בשכונה הזו ירצו לגור "אחרים", שיורידו את ערך הדירות. "אנחנו אוהבים את השכונה שלנו כמו שהיא" הוא מסכם, בעוד הצופה נשאר עם לסת שמוטה ונסיון להבין האם הוא באמת מדובר בארה"ב, או שמא בגרמניה הנאצית.

אבל לא רק הלבנים יוצאים רע בסיפור הזה, כי בעת טיול לפארק בלב שכונה שחורה, נתקלים הבעל הלבן בתחפושת שחורה, ואשתו הלבנה שהפעם לא התחפשה, באיבה גלויה מצד יושבי המקום. איבה שבמהרה מתחלפת לתהלוכה מאיימת של כמה מצעירי המקום, שמנופפים בידיהם בזעם לעבר הלבנה היחידה במקום.

ועם זאת, גילויי הגזענות שמחוץ לבית בו גרות שתי המשפחות מפתיעים הרבה פחות מהגזענות הסמויה הרוחשת בבית עצמו. כך לדוגמא האב הלבן פשוט מסרב לראות גילויי גזענות נגדו כשהוא מחופש לשחור, וטוען שזה הכל בראש של האפרו אמריקנים. לטענתו, גם כשהוא שחור אנשים מתנהגים אליו אותו דבר, כי הוא פשוט נחמד אליהם. כשהאב האפרו אמריקני מנסה להפנות את תשומת ליבו ללבנים שעוברים את הכביש לצד השני כשהם רואים אותם באים מולם, או למוכרים בחנויות שמרחרחים סביבם כדי לראות שהם לא גונבים, האב הלבן מבטל את דבריו ואומר לו שלדעתו האנשים חצו את הכביש פשוט כי לא היה מקום על המדרכה, והמוכרים סתם היו נחמדים ובאו לראות אם אפשר לעזור להם במשהו.

גם האמהות מתכסחות ביניהן לא מעט. זה מתחיל כשהאם הלבנה קוראת בכינוי המקסים "כלבה" לאם השחורה, בעת שיעור דיקציה, בה הן מנסות ללמוד לדבר בדיאלקט הגזע השני, וחושבת שזה בסדר גמור. כי לדעתה כך מכנות אפרו אמריקניות אחת את רעותה. אחר כך, היא גם שואלת ידיד שחור עור של ביתה, מול כל חבריו, האם הוא גיי או סטרייט, כי היא פשוט לא יכולה להבחין. ואז לקינוח היא מכנה חברה אפרו אמריקנית של בתה בשם המפעים "יצור שחור יפה שכמוך", ולא מבינה למה בני המשפחה השחורה מראים סימני התעלפות מרוב מבוכה. רגע השיא מגיע כשלאחר שהם מתעמתים איתה, היא צווחת עליהם שהיא מרגישה שהיא צריכה כל הזמן להזהר בדבריה לידם, ונמאס לה מזה.

כן, אף אחד לא יוצא טוב בסדרה הזו, אולי חוץ מהילדה הלבנה, שהיא באמת מקסימה ומיוחדת, ופתוחה באופן נדיר לקבל את השונה ממנה. אבל מלבדה, יתר בני המשפחות מעבירים היטב את המסר שהגזענות לא באמת נעלמה, אלא רק הפכה לסאב-טקסטית, והיא קיימת אצל שחורים ולבנים כאחד.

באופן אישי, כיוון שחייתי בארה"ב כמה חודשים, בהם יצא לי לחזות לצערי במו עיני באי אלו גילויי גזענות של לבנים כלפי שחורים, המסר של הסדרה לא באמת הפתיע אותי. ועם זאת, ההבדל בין לצפות במו עיניך בגילויי גזענות, לבין לדעת שהיא קיימת, דומה להבדל שבין לדעת שיש רעב בעולם לבין לחוות אותו על בשרך. כי מן הסתם תמיד חוויה אישית הרבה יותר מקוממת ומפחידה. לכן הסדרה הזו מעניינת וחשובה כאחד.

המלצה לזכייניות לסיום: אני ממש מקווה שתביאו אותה, ולא תחליטו שהגזענות המוצגת בסדרה רלוונטית רק לארה"ב. כי כידוע, וכמו שהיה ניתן לראות למשל בעונה השניה של הזבלון "הדוגמניות" הגזענות בהחלט קיימת בארצנו הקטנטונת, וברוב המקרים אפילו באופן הרבה יותר גלוי ונטול בושה מבארה"ב.

אתרים נוספים:
אתר הסדרה
דף הסדרה ב-myspace
טריילר הסדרה
מדריך הטרמפיסט למשתף הקבצים

רוצים שאכתוב על סדרה שעדיין לא הגיעה לארץ? כיתבו לי ל-nilly01@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by