בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הזינוק 

על קו הזינוק

 
 
אמיר עמרמי

אורי קליאן, סולן להקת חופש לשעבר, יוצא לדרך עצמאית חסרת פשרות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חופשי זה לגמרי לבד. קליאן (צילום: יח"צ)
 חופשי זה לגמרי לבד. קליאן (צילום: יח"צ)   
"בחוץ הילדים בכדור משחקים, ואמא לוקחת כדור נגד כאבים, אם נחסל את כדור הארץ התמים, אז נעבור לגור במאדים". שתי השורות הללו לקוחות מתוך הסינגל החדש "מאדים" של סולן להקת חופש לשעבר, אורי קליאן (30), שבימים אלה יוצא לקריירת סולו.

להקת חופש הוציאה לפני שנתיים אלבום ביכורים שנשא את שמה, וכלל את הלהיט "לילה ויום", שהפך להיות מאוד מזוהה עימה. קליאן היה הסולן והכותב הראשי של ההרכב, ולמרות העתיד הוורוד שנראה באופק, הגיע למסקנה שהוא לא מגשים את עצמו באמת, ופירק את החבילה.

בימים אלה, כאמור, הוא יוצא לדרך עצמאית, ומשחרר את הסינגל הראשון שלו בחינם לכל דיכפין. נא להכיר.

קליאן מעיד על עצמו שהחל לשיר הרבה לפני שהתחיל לדבר. הוא זוכר שהיה זמזמן לא קטן כתינוק. "קודם כל שרתי פיל-פילון ודברים כאלה" מספר קליאן, "ורק אחרי זה התחלתי לדבר. זה תמיד היה חלק מהחיים שלי. כבר ידעתי מגיל אפס שאעסוק במוסיקה".

כבר בגיל צעיר, נהיה פריק של ביטלס, לד זפלין ועוד להקות ש"כל מוסיקאי שמכבד את עצמו היה שמח לגדול עליהם". פופ מעולם לא היה הקטע שלו, ומצהיר שתמיד נמשך למוסיקת ניו אייג' ולסגנונות מוסיקליים בעלי ערך מוסף. "כולנו גדלנו באייטיז. אבל אם כבר פופ, אז תמיד הייתי מחפש מוסיקה שתעניין אותי מבחינה הרמונית ומלודית, כמו Tears For Fears, The Cure ואחרים. בעקרון, נמשכתי לכל מקום שיש בו מוסיקה טובה".

קליאן, כאמור, נולד עם ההרגשה שהמוסיקה היא ייעודו, אולם אחרי גיל המצווה החל ללמוד במגמת ציור בתלמה ילין. "הייתה לי אפשרות ללכת ללמוד שם מוסיקה, אבל המוסיקה שם היא רק ג'אז וקלאסי. היינו אז חזקים בניינטיז ושירים של נירוונה, וממש לא התאים לי לשבת ולנגן ג'ון קולטריין".

אנחנו נזכה גם לראות ציורים מבית היוצר שלך?
"תכננתי להפגין את יכולת הציור שלי באיורים בחוברת התקליט, אבל הבנתי שזה קצת אובר ושזה ייקח את הפוקוס מהמוסיקה. אני חושב שהכי טוב זה פשוט להתמקד".

לא הרגשת פספוס שאתה לא לומד מוסיקה?
"לא כל כך. היה נורא מעניין במגמת ציור. היה שם המון מקום להתפלספות. באותה תקופה, גם ישבתי לחפש את הסאונד שלי במוסיקה. למדתי הכל בצורה אוטודידקטית. הקשבתי להרבה דיסקים ולמדתי לייינים של ג'ימי פייג'. תמיד הייתי מאוד בעניין של רוק'נ'רול. האמת שב'חופש' זה פחות התבטא".

לפני שניגע בחיים הקצרים של חופש, ננסה לארגן כרונולוגית את התמורות המוסיקליות שחלו בחייו מגיל הטיפש עשרה ועד היום: בגיל 17 הוא חבר לשי נובלמן ואביב ברק, וביחד הם הקימו את להקת 'ג'וני הכבאי'. "היינו מין סופר גרופ", מעיד קליאן. השלישייה הייתה להקה פעילה בסצנה התל אביבית, הופיעה הרבה במועדון "רוקסן" המנוח, וחיממה להקות כמו מופע הארנבות של ד"ר קספר ונקמת הטרקטור. את חומרי הלהקה כתב קליאן ביחד עם נובלמן.

בשירות הצבאי שלו, חבר קליאן ללהקת "השפן הנכון" שהוציאה בשנת 95' את האלבום "השטרודל האנושי" (הד ארצי). "השפן הייתה תחנה של Pאנק לפרצוף. ניסינו לעשות מוסיקה אחרת, והלהקה הייתה צריכה מישהו שיחזיק גיטרה מאחורה, אזהצטרפתי. אבל חוץ מזה, בקושי שרדתי את השירות הצבאי. הייתי בגשר אלנבי, ובדקתי ערבים כל היום. זה היה נורא לראות איך שאנחנו מתנהגים מגעיל לשכנים שלנו".

זה דחף אותך לכתיבה?
"לחלוטין. בדיוק שם, התחלתי לכתוב חזק מאוד. יש לי המון טקסטים שהם מאוד חברתיים כמו 'מאדים'. אבל כבר כתבתי על זה כל כך הרבה, ובאלבום החדש הגעתי למקומות אישיים יותר, שהם גם ביני לביני. מהבחינה הזאת, 'מאדים' מחובר לחומרים ישנים שלי. יש לי גם דואט באלבום שעשיתי יחד עם אבי בללי מנקמת הטרקטור. הכרתי אותו דרך אביב ברק שהיה גם המתופף שלנו ב'חופש' והוא (בללי) מיד הפך להיות אבא רוחני שכזה. הוא תמך בי בטלפון ועשינו המון התייעצויות על כתיבה. עבדתי על שיר שלי באלבום, ושמעתי את אבי שר בפזמון. הוא מיד התחבר לזה, ואני מאמין שהשיר יעשה את שלו כשהוא ייצא, כי הוא שיר מאוד יפה".

אחרי השירות הצבאי, אפוא, הצטרף קליאן ללהקת "רוך", שוב בתור גיטריסט. "גם זאת הייתה להקה מאוד שונה מהסטייל שלי. היה להם סגנון חריף, משהו בין The The לבין ג'נסיס, שני פסנתרים מקדימה וכאלה. נמשכתי לשם כי הטקסטים שלהם היו מאוד רגשניים".
 
"תמיד חיפשתי מוסיקה שתעניין אותי". קליאן (צילום: יח"צ)
 "תמיד חיפשתי מוסיקה שתעניין אותי". קליאן (צילום: יח"צ)   
נדמה שרוב הזמן דחקת את עצמך הצידה וויתרת על המקום שלך. יש דברים בגו'?
"לגמרי, עשיתי הכל כדי לדחות את זה. עכשיו הגעתי למסקנה שאין לי ברירה. לקח לי זמן להתבגר. אני לייט בלומר שכזה. לקח לי זמן להיות מסוגל לעמוד לבד על במה ולקבל פידבק על החומרים שלי. זה קרה לי עם 'חופש' שאנשים באו ואמרו שהייתה אחלה של הופעה. אבל שוב, חופש הייתה צעד אחד אחורה מהמקום האמיתי שרציתי להיות בו. אני כתבתי הכל ועשיתי משהו שעושים עם חברים. זאת הייתה פלטפורמה שפחות התאימה לשירים אישיים".

להקת "חופש", כאמור, סומנה כבעלת פוטנציאל לא מבוטל. חברת אן.אם.סי החתימה אותם לאלבום הבכורה שלהם והסינגלים שלהם הושמעו די יפה בתחנות הרדיו השונות. קליאן, מכל מקום, חלם על עולמות מעט אחרים. הוא הרגיש של"חופש" היה סטייל מסוים שלא יכול לעבוד אם אחד מהם עוזב, כל שכן אם מי מביניהם אינו מגויס למטרה הכללית שלה, וכך הוא בדיוק הרגיש.

מדוע נכנסת מלכתחילה למקום שאתה לא רוצה להיות בו?
"אני לא ידעתי את זה עד שהתחלתי לעשות את זה".

איך הלהקה קיבלה את זה?
"אני חושב שעם הזמן עלתה בנו הרגשה כללית שזה נגמר. אתה יודע, דווקא את ההופעה הכי גדולה שלנו עשינו בסוף. הופענו בעיר הבירה והיה ליין אפ של אמנים גדולים כמו כנסיית השכל, עברי לידר, גלעד שגב ואחרים - לא בדיוק זוכר מי. אבל היה מאוד מכובד. קיבלנו שטיח של קהל שחיכינו לו המון זמן וידענו שזאת הופעה אחרונה. המקום הפנימי שלהקה נמצאת בו הוא לא תמיד נמצא בסנכרון עם מה שקורה בחוץ. עד שהיא מגיעה לתודעה, להקה כבר נהיית משהו אחר".

קליאן שינס את מותניו ולאחר פירוק הלהקה, והחל לבנות את עצמו כיוצר ומבצע. את החומרים לאלבום הוא כתב כמעט בחודשיים ועבד עליו בשנה האחרונה.קליאן ממש לא מתכוון לעצור אחרי צאת האלבום. "אני רוצה לעבוד ולהוציא תקליט בשנה. אני מאמין שזה נכון. אביב גפן די עשה את זה בעשר שנים, ותמיד היה נראה לי שהוא בחור שלוקח את עצמו ברצינות".

אל תשכח שגם יש לו גב, ברוך השם, וצריך בשביל זה המון כסף.
"נכון. אבל בגלל שיש לי אולפן משלי, אני מאמין שבמרוצת הזמן יהיה באפשרותי לעשות את זה".

האלבום של קליאן יוצא בלייבל a:music של איש התקשורת אלון אמיר, אצלו יצאו גם אלבומם של רונית רולנד, זיו רובינשטיין ובורדו. קליאן מדבר בחום על אמיר, ושומר לו זכות ראשונים, אולם לא פוסל אפשרות להפצת האלבום או הוספה של משקיעים נוספים.

לא בדקת אפשרות לצאת באן.אם.סי שהחתימה בזמנו את "חופש"?
"אצל אמיר עשיתי הכל מבחינת ההפקה, כי הוא אמר שהוא מאמין בחומרים. אבל ההפצה יכולה להיות של מי שרוצה, וגם אין לי בעיה שיבואו להשקיע בזה כסף. הדברים פתוחים".

לא עברו שבועיים מאז שיחרר קליאן את הסינגל החדש שלו, והוא כבר העלה אותו להורדה חינמית ברשת, כשהוא מצהיר שהוא לא מחכה לתחנות הרדיו.

זה קצת כוללני, לא? אני הייתי מאוד נעלב בתור עורך מוסיקלי של תחנות רדיו אזורית כזאת או אחרת, כי יש הרבה שמפרגנות לאמנים חדשים.
"תראה, תחנות הרדיו קיבלו את הסינגל לפני כולם. ההורדה הזאת היא דרך להגיע לאנשים שמחפשים ורוצים לשמוע את זה. 'לא לחכות' זה גם אומר לא לשבת מול המקלט ולחכות שישדרו אותי. אין תרבות כזאת של סינגלים ברדיו".

כמה אנשים הורידו עד עכשיו?
"כמה אלפים. זה התחיל ממאות ועלה לאט-לאט לאלפים".

אתה יודע שאתה גם מפסיד תמלוגים על השירים שאתה מעלה בחינם. זה פרומו חזק שגם יכול לשחוט כלכלית אם אין סביבך מודעות גדולה.
"אני עשיתי חישוב. אם אני משחרר את כל הדיסק באינטרנט, כמה כבר יורדיו אותו? ישראלים לא תמיד הולכים להופעה, גם שהיא בחינם. אבל נגיד שיורידו אותו מאה אלף איש תוך שנה. אם מאית מהם יבואו להופעה - דהיינו אלף איש, זה מעולה. אבל כל אלה הם דברים מסחריים. המטרה האמיתית שלי היא שזה יגיע לאנשים. אם זה לא יגיע - צריך לעבוד קשה יותר. הקהל לא מטומטם ואני בחיים לא אזלזל בו. אני לא מאמין ביחצ"נות. זה חשוב, אבל בסוף המוסיקה היא זאת שמדברת. אני מאמין שמה שעשיתי בתקליט הוא מאוד כזה. מבחינתי, ככה גם הגעתי להישג מסוים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by