בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טרטורו לייט 

טרטורו לייט

 
 
גולן כספי

הדמויות והסיפור ב"רומנטיקה וסיגריות" הוקרבו על מזבח היצירתיות של טרטורו, שהלך אתה רחוק מדי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'יימס גנדולפיני (מתוך הסרט)
 ג'יימס גנדולפיני (מתוך הסרט)    
ג'ון טרטורו הוא שחקן מופלא שכישרונו הייחודי הוכח לא פעם בקריירה המגוונת והענפה שלו. בין הדמויות הבלתי נשכחות שלו, זכורות הופעותיו המושלמות בסרטים של האחים כהן כמחזאי מבוהל ב"ברטון פינק" ובעיקר בזכות דמותו האגדית כחאז'וס, אותו מקצוען באולינג מלוקק מ "ביג לבובוסקי". אחר כך, טרטורו הראה לכולם שהוא גם יודע לביים. השוני הברור באווירה שיצר בשני סרטיו, "מאק" ו"אילומנטינה", ביססו את הביטחון בו גם כבמאי.

רומנטיקה וסיגריות, שממשיך את הטרנד הבלתי מוסבר של מחזות זמר, הציב עבור ג'ון טרטורו, שכתב וביים את הסרט המוזר הזה, משימה לחלוטין לא פשוטה. עלילתו מגוללת את סיפור מעידתו של ניק (ג'יימס גנדולפני) בנאי פשוט מרובע קווינס שבניו יורק, אשר נשבה בקסמיה של מוכרת תחתונים, פרחה אדמונית מגרה, ולראשונה בחייו, מעז ניק לבגוד באשתו האהובה (סוזאן סראנדון), שמגלה את סודו.

טרטורו כתב תסריט לא יסודי אך מלא מקוריות ותעוזה. הסיפור הפשוט על בגידה והתפוגגות הרומנטיקה והתשוקה שהן יסודותיו הכה הכרחיים של מוסד הנישואים שכורע תחת נטל הבינוניות והשגרה, שימש לטרטורו כחומר בעירה בלבד. את הדרך לספר את סיפורו, הוא בחר בדרך מוזרה וייחודית, שלא ממש הצליחה לו, והובילה ליצירה מקורית נורא שלא ממש עובדת, בסיכומו של דבר.

טרטורו גייס לסרט סוללה של חברים כוכבים כמו סטיב בושמי, כריסטופר ווקן וקייט וינסלנט, שמצליחים לסחוט מהדמויות הרזות את המירב ולתת הופעה מכובדת, בהתחשב בנסיבות. וסוזאן סראנדון, כמו תמיד, נפלאה.

הסרט נפתח כאשר לקיתי (סראנדון) אשתו של ניק (ג'יימס גנדולפני) נודע על המצאותה של פילגש בחייו של בעלה. האמת שיצאה לאור מאלצת את ניק לעצור ולבחור מחדש. קונפליקט מוכר של זוגיות ואהבה, אבל אז, הם מתחילים לשיר. בהתחלה, כשניק, שמגולם בהצלחה על ידי ג'יימס גנדולפיני, אשר מזוהה באופן טוטאלי עם האיש והאגדה, טוני סופרנוס - מיי מן, התחיל לשיר משום מקום, זה היה מדליק וכיף נורא. בכלל, האווירה של הסרט היא קצבית וקלילה בזכות הבימוי של טרטורו, שמגלה שליטה בטכניקות צילום וחיתוך ולייצר סצנות ראויות, שמוסיפות מימד מגניב וקולי לאווירה הכללית של הסיפור והעלילה ובזכות הביצועים של שירי אהבה ישנים ומוכרים של אמנים כמו בארי וייט, ברוס ספרינגסטין וג'יימס בראון, שמבליחים מפיהם של השחקנים מדי כמה דקות.

אולם, די מהר החובבניות של התסריט של טרטורו, שאינו מהודק ושלם, מבצבצת מאחורי הפיל הקומי והלא מחייב של העלילה. טרטורו לקח סיכון כשניסה לייצר מבט ריאליסטי על חיי השגרה של זוג, ולנהל דיאלוג אסוציאטיבי עם המשימה הכמעט בלתי אפשרית להישאר מחויב ומונוגמי לעד. התוצאה, היא מעין סיפור אהבה קומי ושטוח שמשוחק לא רע. הדמויות והסיפור הוקרבו על מזבח של קריאטביות אמיצה, והסרט כשלם, שמחויב לייצר עבורנו רגש ותחושה, לא ממש מצליח לעשות זאת, לאכזבתי הרבה.

מדי פעם, הסרט העלה חיוך על דל שפתי והשירים היו נחמדים, אבל ההרגשה שלי הייתה שאני צופה במחזמר "כמו בסרט" שמציג עכשיו, רק שבמקום הראל מויאל ושלומי שבת שרים מקזבלן, שרים טוני מסופרנוס וסוזאן סרנדון. אם באים אל הסרט הזה בלי יותר מידי ציפיות, זאת יכולה להיות דרך נחמדה להסתלבט ולהעביר את הזמן, אך אם מצפים לחוויית צפייה שלמה, זה לא הסרט בשבילכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by