בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בסמאללה  

בסמאללה

 
 
לילך וולך

אף אחד לא טרח לנהל שיחה מעמיקה עם ניראל בסרט התיעודי עליה, וזאת למרות ההתעקשות להפוך אותה לסמל בעל כורחה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל זמן שאתה אנדרדוג ממוצע, בדרך כלל לא תעניין אף אחד חוץ מאת הוריך, אבל ברגע שעשית את זה, נדמה שכל אחד ירצה חתיכה ממך. זה מה שקורה כרגע לניראל קראנתאגי, זוכת "הדוגמניות 2" הטרייה.

למי ש"הדוגמניות" אינה כוס התרעלה שלו, נגלה שניראל היתה מתמודדת ערבייה מוסלמית, שלא התפרסמה בזכות השלווה הקוסמית שלה. אף אחד לא היה עושה מזה עניין גדול מדי, כמובן, אילולא היתה ערבייה. פה גדול וסל אמירות בעייתיות, הם פחות או יותר תנאי הכרחי למעבר האודישנים. אך בזמן שהדוגמניות היו, כל אחת לגופה וליופיה, ניראל מצאה את עצמה, אם תרצה או לא, סוחבת על גבה גם את כל "המגזר".

הסרט "אני לא פראיירית, יא חביבתי", שלא התהדר בשם מבריק במיוחד, בהפקה מוצלחת או בתובנות עמוקות מאוד, הוא סוג של סרט תיעודי, שנועד ללוות את ניראל, קצת לפני ואחרי הזכייה שלה, בתואר "הדוגמנית הבאה של ישראל" (יש להגות את המילים בפה קפוץ והבעה של מדכ"ית, כדי לקבל את המבע הגלית גוטמני המלא).

בשום מקום לא טרחו לשבת עם הגברת קראנתאגי ולנסות להוציא ממנה ראיון עומק. פה ושם כמה נאמרו אמירות כלליות ולא מתחייבות, ודווקא נדמה שאם רק יתנו לה, יש לה מה לומר. התגובה היהודית-ישראלית לכל האירוע, היא עדיין ברובה, ברמת ההשתאות, כאילו ראינו ג'ירפה באמצע הרחוב, ורוב מי שראיינו בסרט שהיה ממוצא ערבי, ניער חוצנו ממנה כאילו היתה נגועה במחלת המודרניות. דבש היא לא ממש מלקקת משום צד, להוציא מתגובות מפרגנות נדירות למדי.

אני לא מכירה את ניראל קראנתאגי ואני לא מסוגלת לדמיין לעצמי איזה סוג חיים יש לה. סוג הדילמות שהיא נקרעת ביניהן, המחוייבויות הסותרות למסורת שלה ולעצמה, השאיפה להגשים את עצמה, הגישה שכאילו אומרת "אני לא שמה על מה שאתם חושבים", בו בזמן שניתן לראות שהיא גם פגיעה מאוד. אבל באמת, כל האבחנות האלו הן רק דברים שטחיים למדי שכל מי שצופה בטלוויזיה יכול לומר.

עם זאת, אנחנו מוכרחים להפסיק עם הרצון לתייג כל תופעה שנראית לנו כייחודית כאילו היא סמל למשהו גדול יותר. להפסיק לראות אותה כאילו היא חייבת תשלומים למישהו מלבד עצמה, להפסיק לראות אותה כ"זאתי, הערבייה הדוגמנית". הדרישות ממנה הן לתפקד כמשהו שנושא על עצמו משקל דורות, והיא בכלל לא התכוונה לזה. אם עוד בחורות ערביות ייצאו בעקבותיה וירצו להיות דוגמניות, או להשתתף כמתמודדות לכל דבר בשאר תוכניות טלוויזיוניות - יופי. בכל מקרה, זה לא בתחום אחריותה. אל תהפכו אותה לפורצת דרך בעל כורחה, גם ככה, נראה שמסובך מספיק להיות אדם אחד פרטי במקום בו היא נמצאת.

בקטנה
* מוכרחים לומר: הילד יותמי מהפרסומת ל"צ'יפסי פרי" גורמת לכל אישה שפויה לרצות לקשור לעצמה את השחלות עם מסקינגטייפ...
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by