בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מסך שחור  

מסך שחור

 
 
לילך וולך

מתחילים את הערב ב"פסוקו של יום" ומכירים מקרוב את "פסטיבל מספרי הסיפורים"? כנראה שאתם שייכים למגזר המקופח של הצופים הליליים. לילך וולך זועמת על מחדל שידורי הלילה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תתעורר סבאל'ה, תיכף מתחיל פסטיבל הכלייזמרים. (תמונה: Asap images)
 תתעורר סבאל'ה, תיכף מתחיל פסטיבל הכלייזמרים. (תמונה: Asap images)   
בכל ההכרזות הפומפוזיות שרשויות השידור יוצאות בהן חדשות לבקרים, נדמה שמנסים לקלוע לטעם ולצרכים של כו-לם. כבר דובר עד זרא במסעודה משדרות ומה היא אוהבת לראות על המסך הקטן שלה, כבר הכניסו את הדתיים, הילדים, הרוסים ועוד כמה קהלי יעד, (חוץ מאלו שאפילו רשות השידור לא מנסה להעמיד פנים שאכפת לה מהם) מקופחים בדרך כלל, למשוואה הפסאודו – סוציאליסטית שבכל מכרז מתחייבים לפעול לפיה ואף פעם לא באמת עומדים בה.

ובכל זאת, יש מגזר אחד מקופח תמידית, זה שאין לו פנים, צורה, או צבע. לא תוכלו לזהות אותו ברחוב ולבדוק האם הוא חש מנודה מקהיליית הטלוויזיה המרצדת, כי אין לו תווי היכר מזהים – חוץ מאשר אולי, עיניים טרוטות וחוסר רצון לחיות לפני השעה שתים עשרה בצהריים.

אני מדברת עליכם, קומראדים, אחיי לשנאת היום ואהבת הלילה. חיילים בצבא ההגנה לירח ולכוכבים, אלו ששעת חצות היא פקודת הזינוק ליומם. אם מרצון או מכפייה, אם בשמחה או בסבל – הגיעה שעתם של אנשי הלילה להרים את ראשם. די לקיפוח התרבותי ודי ללעג האכזר לסבלנו.

נראה שיש איזו התנצחות אילמת, עם אלו שלא ישנים, מין הטפת מוסר גדולה ולגלגנית מרחפת מעל ללוח המישדרים הלילי – "לא ישנים, אה?? נו, אם הייתם עושים משהו חשוב במהלך היום, אולי הייתם עייפים בלילה, כמו אנשים נורמליים. אם רק הייתם מזיזים את התחת מהספה ועושים קצת כושר / מטפלים בילד כל היום / קמים לעבודה שמתחילה בשבע בבוקר – או אז, היתה לכם סיבה טובה לישון בלילה כמו כל יתר בני האדם". ההנחה המובלעת היא שאנחנו נענשים על חטא מיתולוגי במימדיו, ולוח משדרים עלוב הוא רק אחת הדרכים לייאש אותנו באופן עקבי ומייסר.

אם אתם, בני האדם שבדרך כלל ראשכם כבר מונח על הכר בשלווה כבר לפני חצות ושנתכם לעולם אינה נודדת, תבקשו לבדוק באופן חד פעמי מה קורה בטלוויזיה בשעה שאתם נרדמים וחלומות מתוקים מצפים את קירות מוחכם, הרי שתזדעזעו לנוכח התנאים המחפירים בהם צריכים אחיכם הליליים לבלות.

אז מה בעצם יש לנו לראות בלילה? אלפי שידורים חוזרים שנדמה שמקפיאים את הזמן ומחזירים אותנו בחזרה לשעה ארבע בצהריים אבל גם ערוצים שכביכול עושים את מלאכתם:

ערוץ 2 מחזק באופן עקבי את דעתו על תרבות ומביא לכם בלילה את מה שהם מאמינים שאף אחד לא ממש רוצה לראות ולפחות בזה הם צודקים, א-ף אחד לא רוצה לצפות בזה, גם לא בשלוש בבוקר. צריכים דוגמאות?
פסטיבל הכליזמרים ,ערבי משוררים בצוותא, תוכנית האקטואליה הפופולארית "מיתרים", וכמובן, אל לנו לשכוח את הסדרה שמביך מדי להכיר בקיומה – "הבלש ועקרת הבית". (סוג של קומדית אייטיז משונה על עקרת בית שעובדת כסוכנת סמויה – הו, איזה קטעים רצים פה!)

גם ערוץ 10, שלמד לא מעט דברים גרועים מאחותו הסוררת, משליט עליכם את גישת ה"פיפי ולישון" לקראת לילה ומנסה להפנט אתכם אל תוך השינה בשלל תוכניות שאתם לא מעוניינים לצפות בהם בשום שעה של היממה, בטח לא בלילה. המבחר – "שוברים כלים", (תוכנית האקטואליה התוססת עם דר' מינה צמח והשר לשעבר רוני מילוא) "בין המצעים" (על מצעי המפלגות השונות ושאר הבטחות פוליטיות שלא יקוימו) ומייד אחריה להיט האקטואליה הפופולארי – "זוג או פרט". כולן תוכניות מנצחות שאתם מכירים ואוהבים.

ערוץ 1 כפי שאתם ודאי זוכרים, הערוץ שמעודד אתכם לשלם לו את האגרה על העבודה המצויינת שהוא עושה, מפסיק את שידוריו כל לילה בחצות, כאילו היה סבתא עם חיבה לטיפה המרה שראשה מתנודד כבר מהשעה תשע בערב. למעשה, אם בוחנים את לוח המישדרים של ערוץ 1 לאורך כל היום, הוגן יותר לומר שראשו של הערוץ מתנודד מעייפות של זיקנה כבר מהשעה שבע בבוקר.

בערוצי הסרטים השונים של הכבלים והלווין, אפשר למצוא עקבות להשתעשעותם של עורכי תוכניות הלילה. כשהם חושבים שאף אחד לא שם לב, הם מצחיקים את עצמם בשאר קשרים לשוניים בין הסרטים שהם משבצים, לדוגמא? "התעוררות" , "התרסקות" "התפשטות". או אם נפלתם על לילה מצויין – "12 קופים" "אושן 12" "שניים עשר המושבעים". חייבים להודות שלפעמים זה מעלה חיוך...

ומה עוד נשאר לנו? אם אתם אינסומניים חובבי ביזאר תוכלו להשתעשע עם תוכניות משונות של נשיונל ג'יאוגראפיק על חייהן של קרדיות האבק, ללמוד איטלקית עסקית בארבע בבוקר בבי.בי.סי. או לשיר בקולי קולות עם "נדודי שירה" בערוץ 33, שמביא הבלחות משעשעות כמו נתן נתנזון מ"בלי סודות" שר ברצינות גמורה לצידו של נתן דטנר במשקפי סבנטיז ענקיים. גם זו, לפעמים חצי נחמה.

בקטנה
*אם כבר – למי שפיספס עד היום,שימו לב לערוץ "יס אנימה", (סרטים מצויירים יפניים), אמנם לא משהו שאפשר לצפות בו יותר מדי לאורך זמן, אבל בפירוש אחת החוויות התרבותיות יוצאות הדופן ביותר שתוכלו לקבל על המסך הקטן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by