בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא, ערבי! 

אמא, ערבי!

 
 
לילך וולך

לפראנויה האמריקאית מעולם לא היה דובר טוב יותר מאשר הסדרה "תא רדום" בכיכובו של הישראלי עודד פהר. וזאת בדיוק הבעיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עודד פהר משמאל (מתוך אתר הסדרה)
 עודד פהר משמאל (מתוך אתר הסדרה)    
פאראנויה היא מהמיפלצות הרעבתניות ביותר. ככל שאתה מאכיל אותה יותר, כך היא גם גדלה ורוצה עוד. היא ניזונה משמועות, מחלקי מידע, מלחישות ומסילופים, ולפעמים - גם תעשיית הטלוויזיה תורמת את חלקה. לצפות ב"תא רדום" היה קצת כמו לצאת עם בחור חתיך, מצחיק, אינטליגנטי, שעל תחילת הדייט מתגלה שהוא גם גזען או הומופוב או פנאט. פשוט קשה להאמין שמשהו שנראה כל כך מבטיח מתגלה כמייאש כל כך.

העלילה עוקבת אחרי מהלכיו של דארווין, שחור מוסלמי (מייקל איליי היפהפה) שמשתחרר מהכלא ונקלט, לא בלי קשיים, על ידי קבוצה קטנה אך פסיכוטית של הג'יהאד המוסלמי. מי שמנהל את הקבוצה הזו (שהיא כמובן רק זרוע מבצעת קטנה של ארגון העל הגדול), הוא פאריק (עודד פהר, השחקן הישראלי) מנהל כאריזמטי וחסר מעצורים שחי במסווה תחת זהות של יהודי ציוני (כי אם כבר פאראנויה, למה לעצור באמריקאים הנוצרים בלבד?). הקבוצה, שמורכבת מיוצאי צבא, כוללת עוד כמה מוסלמים שהיגרו לארה"ב, פעיל ניאו-נאצי לשעבר, פליט סרבי אסיר תודה אחד, ועוד אמריקאי וואספי מטורלל. כל החבורה העליזה הזאת, לוקחת את עצמה מאוד ברצינות, ובצדק, בשל היותה חלק פעיל משורה של מעשי טרור בסדרי גודל הולכים וגדלים. והנבואה המלחיצה שמשמיעה אחת הדמויות ש"תוך 60 שנה כל בתי הספר הציבוריים באמריקה יהיו סגורים בכל חג רמדאן", נשמעת הגיונית מאוד בתוך הסחף שיוצרת הסדרה. אה, כן - ולקראת אמצע הפרק הראשון, מבינים שדארווין המיוסר, הוא בעצם סוכן סמוי של הממשלה האמריקאית, שנועד למסור מידע ולסכל את הפעולות של הארגון. ואם להוסיף עוד כמה בעיות על כל השאר, הוא גם מתאהב באם חד-הורית שאסור לה לדעת כלום על מעשיו האמיתיים.

הבעיה עם הסידרה, היא שהיא עשויה כל כך טוב - כתובה מצוין, משוחקת בצורה מעולה ומשכנעת מאוד. התסריט מורכב, הדמויות אינן שטוחות באופן שאפשר לזהות מייד את החולשות שלהן, עודד פהר הוא סיבה טובה לגאווה לאומית (אם אתם עדיין בעניין של לאומיות ולאומנות אחרי הסדרה), ומייקל איליי בונה דמות אמינה שקל להזדהות איתה. הפראנויה האמריקאית מעולם לא מצאה לה דובר טוב יותר.

תחושות הנקמה והחרדה מאז אירועי ה-11 בספטמבר נותבו לכל מיני אפיקים, רובם לא אינטליגנטיים, חלקם שטוחים ודמגוגים, ורובם ככולם, שטופים תחושת זעם עיוור וקדוש של מי שלא האמינו לעולם שהם מועמדים להפסד. סידרה כזו יכולה לעבור בישראל כסוג של אפיזודה מעניינת, אולי עוד הוכחה לזה ש"צריך להיכנס בהם", אבל ברחוב האמריקאי היא עלולה להיות בעיה של ממש. אחוז התושבים האמריקאים המוסלמים שבאמת פעיל בתנועות או אירגונים פוליטיים מוסלמים קיצוניים, הוא נמוך ביותר. לעומת זאת, כמות ההטרדות, מעשי האלימות, האיומים והשחתת הרכוש של תושבים מוסלמים, מאז אסון מגדלי התאומים, עולה ומשתוללת כל הזמן.

כמות האנרגיה והדם המוזרמת כדי ליצור ולשמר את מנגנון הפראנויה האמריקאית, אם בתקשורת, ואם בתחום סדרות הפיקציה, גדול הרבה יותר מאי פעם, ויוצר מציאות היסטרית שמסרבת להירגע ולעסוק בעובדות היבשות.

אולי יום אחד הסידרה הזו תשמש עוד מיסמך היסטורי-פולקלוריסטי של החרדות האמריקאיות, כמו כל הסרטים על הרוסים הקומוניסטיים שהיו כל כך פופולאריים בתקופת המלחמה הקרה. אבל עד אז, מומלץ לצפות בזהירות ולא לקחת עמוק מדי לריאות.

התוכנית משודרת בימי שלישי בשעה 22:00 החל מ-11/4. שידור נוסף יום שבת ב-22:00, בערוץ יס פלוס

בקטנה
* מהו המהלך המלוכלך יותר ב"השגריר"? - הצעת הנישואים של תום למלודי כתעלול תקשורתי שנועד לשמור עליהם בתוכנית, או השארת תום ומלודי הדביקים בתוכנית, למרות שלשניהם מגיע לעוף על טיל, כדי לשמור על המתח הרומנטי של הצופים.
היו אתם השופטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by