בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הכבוד נוח  

כל הכבוד נוח

 
 
זיו נועם

איך שמופיע מנכ"ל חדש בחברת ההיי-טק - הוא מעיף את נוח בבושת פנים מישיבת ההנהלה. ההשפלה של נוח קשה
מנשוא. הוא חייב לנקום!

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נוח לא ישכח את הבוקר הנמהר שברוך מצליח הגיע לעבודה בפעם הראשונה. עוד לפני שהתמקם בחדרו החדש הוא כינס ישיבת הנהלה. נוח לא הוזמן.
"לא יאמן, הדבר הראשון שהמנכ"ל החדש עושה ביום הראשון לעבודתו בחברה הוא להדיח אותי מפורום ההנהלה הבכיר של החברה," דיווח נוח בטלפון, כולו נסער, לחברו סעדיה. "הוא אפילו עוד לא פגש אותי, לא דיבר איתי, לא בירר מה תפקידי בחברה וכבר החליט שאני לא מתאים להיות מנהל."
"אולי סתם שכחו אותך?" ניסה סעדיה למצוא מוצא.
"לא שכחו! שאלתי את רינה קדם, המזכירה, והיא הראתה לי את הפתק עם השמות של חברי ההנהלה שהתבקשה לזמן לישיבה והשם שלי לא היה שם!"
"אולי אתה באמת לא מתאים להיות מנהל? חשבת על זה? פשוט גילו סוף סוף מי אתה באמת."
סעדיה שטרננברג הוא חברו הטוב של נוח, הוא נחשב מתכנת בחסד. גאון עם איי קיו 180. לפני ארבעה חודשים הוא פוטר מהחברה. סעדיה הוכה בתדהמה. הוא לא האמין שמישהו יסכים אי פעם לוותר על שירותיו. מספיק שאני נמצא בסביבה וזורק הערה אחת או שתיים בשבוע כדי להצדיק עשר פעמים את המשכורת שלי, חשב סעדיה. אבל כנראה שזה לא הספיק, לא בשביל מנהלת כמו הברפלד שהדבר הראשון שעשתה כשמונתה למנכ"לית זמנית של חברת הסטארט אפ אדיוקום היה לפטר את סעדיה. הפיטורים הכו בתדהמה גם את כל החברים של סעדיה, משפחתו הקרובה ושכניו לדירה. "איך מפטרים גאון כזה? אני לא מבינה," קוננה אמו בטלפון לנוח, לאחר שסעדיה סירב להשיב למבול הטלפונים שהציפה אותו בו.

"טוב, גברת שטרננברג," ניסה נוח למצוא מוצא, "את יודעת שהוא לא בדיוק עבד, אפשר להגיד שהוא בא לעבודה, גם זה במשורה, אבל לעבוד הוא לא עבד כבר שנתיים שלמות!"
"אבל גם אתה לא בדיוק עבדת, אז למה לא פיטרו אותך?"
אוי ואבוי, חשב נוח בלבו, הסתבכתי. עכשיו היא תצלצל להברפלד ותבקש שיפטרו גם אותי. "אבל הבן שלך, סעדיה, אפילו לא ניסה לעשות את עצמו כאילו הוא עובד, גברת שטרננברג, ואני, אותי לימדו בבית שלהתבטל מותר רק בסתר, כשאף אחד לא רואה."
"אה, אז אתה מאשים אותי עכשיו? אתה אומר שהוא לא קיבל חינוך טוב בבית? אני לימדתי אותו אצלי בבית להתבטל בציבור? זה מה שאתה אומר?"

הסתבכתי עוד יותר, אני רק הולך ומסתבך בשיחה הזאת, אסור להתווכח עם ייקים, אי אפשר לצאת מזה בשלום. "גברת שטרננברג, אני מוכרח לסיים את השיחה הזאת עכשיו, אני מוכרח לעבוד, אחרת יפטרו גם אותי." אמר וניתק את הטלפון בלי לחכות לתגובה.
עכשיו סעדיה הוא יועץ בחברת אדיוקום ובעוד ארבע חברות נוספות. הוא מרוויח פי עשרה יותר מאשר קודם, אבל אין לו כבר אפשרות לבזבז את זמנו על שיחות בטלות עם נוח. השיחות האלה עולות לו הרבה מאוד כסף עכשיו, כשאינו שכיר. חוץ מזה, השיחות עם נוח כבר לא מהנות אותו יותר, יותר מזה, הן הפכו לסיוט מושלם. בן גוריון בזמנו היה נוהג להודיע לעיתונאים בסיום מפגש עם מנהיג עולם זה או אחר ש"השיחות היו מועילות ומהנות". לו היה סעדיה מתבקש להוציא הודעה לעיתונות לאחר מפגשיו האחרונים עם נוח, היה אומר: "השיחות גרמו סבל לשני הצדדים ולא הועילו לשום דבר!" אבל מה לעשות, נוח הוא כמו אח קטן, אי אפשר להיפטר ממנו, אפשר רק להעליב אותו.

לקח לנוח זמן להפנים את העובדה שהוא הודח מרום עמדתו הנוכחית ("כמו סמנכ"ל" היה נוח נוהג להשיב לאנשים שהיו שואלים אותו מה תפקידו בחברה, והרי הוא צדק - כל מי שהשתתף דרך קבע בישיבות הנהלה הוא לפחות "כמו סמנכ"ל"). מיד כשגילה שהסתיימה ישיבת ההנהלה הראשונה בלעדיו (ישיבת ההדחה, כך קרא לה) הוא רץ לחדרה של הברפלד, שחזרה להיות סתם סמנכ"לית מהשורה, סמנכ"לית למחקר ופיתוח, חברת כיתתו מהתיכון ששכרה אותו לעבודה לפני שנתיים ושילבה אותו בפרוטקציה גלויה בישיבות ההנהלה למרות שתפקידו לא היה ממש בכיר (נוח מהווה תרומה חשובה מאוד לישיבות ההנהלה - פרובוקציה אינטלקטואלית מתמשכת, החיים הרבה יותר עשירים ומרתקים כשהוא בסביבה, היתה הברפלד מסבירה למי שתמה על המינוי המשונה הזה, כך קיווה נוח, אבל האמת היא שכששאלו את הברפלד, מה פתאום נוח, שהוא בסך הכול מהנדס הידע של החברה, משתתף בישיבות ההנהלה? היא ענתה, ראשית כול, אם אתה היית מנדנד לי כמוהו, גם אתה היית משתתף בישיבות, שנית הוא חבר שלי מהכיתה ואני רוצה לעשות לו פרוטקציה, יש לך איזה בעיה עם זה? אה?)

עד שהגיע ברוך מצליח לחברה, היתה הברפלד ממלאת מקום מנכ"ל "למשך חודש אחד בלבד" שהתארך לחמישה חודשים עד שמועצת המנהלים הצליחה סוף כל סוף לגייס מנכ"ל קבוע לחברה - ברוך מצליח - אלוף במיל', מפקד חילות השדה לשעבר, שהשתחרר ברעש גדול מצה"ל, וזהו תפקידו האזרחי הראשון.
בדרך לחדרה של הברפלד נמלך נוח בדעתו, והחליט שעדיף קודם להמתין לארוחת הצהריים, אולי תזדמן לו האפשרות לחלוף על פניה בלי להגיד שלום. כשהציעה לו להצטרף אליה לשולחן עשה את עצמו כאילו אינו שומע והתיישב בהפגנתיות ליד ד"ר גיא חוברס הטיפש, שאותו הוא מחרים כבר שנה שלמה.

את אחר הצהריים הקדיש להצבת מארב להברפלד בחדר הקפה, בתקווה שתגיע לשם כדי למצוא מישהו שיכין לה את הקפה ההפוך שלה (מעולם לא הצליחה ללמוד איך מפעילים מכונת קפה, מחשב זה קל, אבל מכונת קפה? מעל לכוחותיה. אישה חייבת להישאר אישה באיזשהו מקום, גם כשהיא כבר מהנדסת בוגרת עם תעודות). אבל היא לא הגיעה לשם, וגם לו הגיעה, לא היתה מבקשת מנוח להכין לה קפה, כיוון שגם הוא לא ידע לתפעל את המכונה המסובכת הזאת, וכך לא היתה מתאפשרת לו ההזדמנות להזעיף לה פנים ולעשות את עצמו כאילו לא שמע מה היא מבקשת, אבל כל זה לא מנע ממנו להמתין לה שם שעתיים שלמות.
בארבע אחר הצהריים אזר סוף סוף אומץ ופרץ לחדרה של הברפלד. היא היתה באמצע שיחת טלפון סוערת עם אמה, אבל זה לא מנע ממנו להפריע: "למה הדחתם אותי מישיבת ההנהלה? אני לא מאמין שאת עושה לי את זה, מה דחוף לך להשפיל אותי ככה?" צעק נוח, או לפחות נדמה היה לו שהוא צועק.

"רגע אמא, התפרץ לי איזה נוח לחדר... כן, כן, נוח, ההוא מהכיתה, הגמל, הגמל, לא השמן, השמן זה השישליק... כן, כן, הוא עובד אצלי עכשיו. לא! חס וחלילה הוא לא המנהל שלי, אני המנהלת שלו, אני שכרתי אותו לעבודה... אבל אני מתנהגת אליו יפה, אפילו נתתי לו להשתתף בישיבת הנהלה אחת, ועכשיו הוא מרגיש לי כאן 'כמו סמנכ"ל', רגע, תני לי שנייה, שנייה אחת! אני רק רוצה להעיף אותו מהחדר ואחזיר לך טלפון מיד, שנייה אחת!" טרקה את השפופרת ופנתה בפנים מאיימות אל נוח שניצב זקוף ומתוח במרכז החדר, מחכה לגזר דינו.
"אתה רוצה משהו מברוך? תפנה אליו, אני לא בעסק הזה," אמרה לו הברפלד והישירה אליו מבט. "יש לך בעיה עם זה? אה?"
נוח לא ענה, הזעיף את מצחו, קימט את גבותיו, סובב את גבו ויצא ללא אומר מהחדר. בפעם הקודמת שהוא הפעיל את שיטת ה"פאסיב אגרסיב" על הברפלד, זה עבד נפלא, הוא צורף לישיבת הנהלה.

חצי שעה שלמה ישב נוח בחדרו, ה"קיוביקל" הקטן שלו, ארבעה קירות לֶבֶד משמימים, שולחן כתיבה, מדף ליתר דיוק, בעיצוב גלי, מחובר לקיר הלבד, מחשב וארון מגרות קובייתי שאין בתוך מגרותיו כלום, וחיכה שהברפלד תבוא להתנצל על שהעיפה אותו מחדרה. אבל הברפלד לא באה. אין ברירה, אמר נוח לעצמו, חייבים להתפרץ לחדר של ברוך, אבל פתאום תקף אותו רעב, אז הוא הלך לאכול, ארוחת צהריים שנייה (תמיד שמר לעצמו תלושי צהריים עודפים למקרה חירום כמו זה) ואחרי זה הלך לבית הקפה הסמוך, שתה אספרסו קצר וקרא את העיתון של היום, לבסוף אזר אומץ וחזר למשרד. שם גילה שכבר אין טעם להתפרץ לחדר של ברוך - כי הרגע התחילה ישיבת הנהלה חדשה בחדר הישיבות הגדול (ישיבת הנהלה פעמיים ביום? תמה נוח, כאילו שישיבה אחת ביום לא גורמת לי מספיק סבל?).

בתום הישיבה הוא הסתתר בקצה המסדרון בכוונה לפרוץ לחדר הישיבות וללכוד שם את המנכ"ל ברגע שאחרון "הבכירים" יצא. אבל למזלו הטוב הבחין בשלמה הטמבל פוסע לעברו לאחר שיצא מישיבת ההנהלה שמח וטוב לב. נוח לא הצליח להתאפק וזרק לעברו של שלמה משהו על כך שהכרס שלו כבר הגיעה לממדים של כדור פורח, אבל שלמה הטמבל רק ליטף בסיפוק את כרסו והמשיך לחייך בעליזות. אז נוח אמר שלו היו לו שערות באף יותר מאשר על הראש לא היה מחייך כל היום. "מזל שאתה זה לא אני," ענה לו שלמה הטמבל בחיוך שכולו טוב לב וסירב להיעלב. אז נוח הלך אחריו עד החדר שלו, כן, לשלמה היה חדר מנהלים אמיתי עם דלת! ולא קיוביקל פרוץ לכל רוח, כמו לנוח, "שמעתי שהולכים לפטר אותך," המשיך נוח לנסות את מזלו, "שמעת על העיקרון הפּֽיטֶרי? אז דבר ראשון שברוך מצליח בירר כשהגיע הנה, זה מי מהמנהלים הבכירים התקדם לאחרונה לתפקיד אחד מעל כישוריו, ומיד אמרו לו כולם שאתה קודמת חמש דרגות מעל מקסימום הכישורים שלך."
"כן, כן, כן," קטע אותו שלמה הטמבל, "שמעתי כבר את התיאוריות שלך, אם אתה כל כך חכם אז איך זה שאתה לא משתתף יותר בישיבות ההנהלה?"
"זה בגלל שלא רציתי," ענה נוח.
"כן? באמת?" נדהם שלמה, "הזמינו אותך ולא רצית לבוא?"
"כן, מה שאתה שומע, רק טמבל כמוך לא מבין שישיבת הנהלה ותארי סמנכ"ל זו הדרך החדשה של המנכ"ל לחסוך בהוצאות משכורת. במקום לחלק העלאות שכר, מחלקים תארים וכיבודים שלא עולים לחברה גרוש. מי שבאמת שווה משהו מקבל משכורת גבוהה ותוכנית אופציות נדיבה ואין לו זמן לישיבות של כל מיני לוזרים משועממים."
"תגיד, מה אתה עושה כאן? אין לך עבודה? לך מפה לפני שאני תולש לך את שתי האוזניים."
נוח חייך בסיפוק לשמע הדלת הנטרקת בחוזקה מאחורי גבו, מי אמר שאי אפשר להרגיז את שלמה הטמבל?

ביום ראשון בבוקר כשהגיע המנכ"ל החדש ליום עבודתו השני בחברה החדשה, הוא גילה שנוח כבר מחכה לו בפתח חדרו.
"אני מוכרח לדבר איתך, ברוך. זה חשוב," אמר נוח כשנוכח שהמנכ"ל החדש מנסה לחמוק לחדרו היישר דרכו כאילו היה אוויר.
"אם זה בשביל לדבר איתי על ישיבת ההנהלה - חבל על הזמן שלך, יש לי דברים יותר חשובים לעשות."
"אני מוכרח לדבר איתך," ענה נוח.
"תבקש מהמזכירה שלי לקבוע לך פגישה."

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by