בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשה לי נכד 

תעשה לי נכד

 
 
אמיר עמרמי

עיבודים מרגשים, אנרגיות חזקות וקהל משולהב. הופעתו של סטינג ברמת גן פשוט היתה מצויינת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נאמבר וואן. סטינג (צילומים: אמיר עמרמי)
 נאמבר וואן. סטינג (צילומים: אמיר עמרמי)   
רחבת האצטדיון ברמת-גן נראתה כמו חגיגות פסטיבל שנטיפי המאוחרות. קרוב ל-30 אלף אנשים אנשים בקהל, מאות מהם ישבו על רחבת הדשא שצופתה בכיסוי כחול ופי כולם אמר שירה. בנו של סטינג, ג'ו סאמנר, עלה יחד עם להקתו "Fiction Plane", ואחריו עלה הראפר החרדי תוצרת חוץ, מתיסיהו.

הקהל היה משולהב, ההמון היה מוכן. סטינג עלה לבמה יחד עם עוד שלושה נגנים שכללו שני גיטריסטים ומתופף. הוא עצמו התגנדר בגיטרת בס וחליפה שחורה עם שלייקעס. מאחריו עמדו כמה פרגודי ניאון שהחליפו צבעים בחסותו של התאורן. זהו.

אפשר להגדיר את הערב כמילוי של סנדוויץ' טוב, שצמד הכריכים שלו הם הבלק אייד פיז ו-50 סנט שיגיע בשבוע הבא. להבדיל מן השניים האחרים, סטינג בא בשביל המוסיקה הטובה נטו. בסך כולל של ארבעה נגנים על הבמה, אפשר לומר שתוספת של נשפן, קלידן או כל נגן אחר הייתה גורעת מהלהקה המלוכדת הזאת.

המופע התחיל עם "Message In A Bottle". משם יצא סטינג למסע שירים מלהקת פוליס ומקריירת הסולו שלו. אחד האנשים שהיה אחראי לאנרגיות החזקות של המופע ועל דחיפת השירים קדימה בכל הכוח היה המתופף, אייב לבוריאל ג'וניור. עם מבט זועף של עשרה שומרי ראש וזקן תיש משורטט, לבוריאל היה מלא עוצמה שהיד רצתה להתקרב ולחבק אותו.

הפורנו המוסיקלי נמשך על הבמה למשך שעה וארבעים דקות. בין שיר לשיר לא הייתה ולו שנייה אחת של שקט, ורגלו של לבוריאל לא ירדה לרגע מן המצילה. "גוד איוונינג תל-אביב" זרק סטינג מפעם לפעם.
 

חי ובועט

גוד איוונינג אינדיד. סטינג
 גוד איוונינג אינדיד. סטינג   
סטינג בן ה-54 נשמע יותר טוב מאי פעם. מי שקרא לו סוס מת, לא יכל לפגוע יותר רחוק. המופע נע בין כמה סגנונות, בעיקר בין רגאיי לרוק. העיבודים על הבמה לא היו רחוקים ברובם מהמקור, אם כי פה ושם פינקו אותנו בכמה יציאות.

ניחוח הג'אז גולח מ- "English Man In New-York", והוגש בצורה בועטת הרבה יותר, קאבר לשיר "A Day In A Life" של הביטלס, תובל בקורטוב של סווינג והשיא של הערב היה כשמהלך הגיטרה של רוקסן האלמותי בקע מהרמקולים. גרסת המופע הייתה מאוד מיוחדת, וסטינג הזמין לבמה את מתיסיהו שבא לרפרפ קצת בג'יבריש ובמילים של ממש.

היה מאלף להסתכל על האמן הוותיק הזה, ולראות שהוא נהנה מכל רגע. מדי פעם קפץ מצד לצד, חייך לקהל, ובכל הזדמנות שהייתה לו פרס את שני ידיו לצדדים, בתנוחת ישו האופיינית לו. בנוסף לכל הוא גם החזיק את הבס בכל הערב, בנגינה מעוררת השראה. לא סתם נגינה יבשה, אלא ליינים של ממש, וניואנסים קטנים שכל בסיסט היה רוצה לאמץ.

כרגיל, הייתה הופעה קצרה מדי. עם כל הכבוד לבנו היקר ולמתיסיהו, אף אחד בקהל לא היה מתלונן על עוד שעתיים ממנו, אפילו על חשבונם. ביציאה מהשערים חלקו איש עם רעהו את החוויה שלהם לצד ההחמצה שלהם. את השיר שהם כל כך רצו לשמוע. "Mad About You", "Moon Over Bourbon Street" ואחרים. סטינג סיים עם "Every Breath You Take" ומיד אחריו הוריד את הבס וניגן את "Fragile" עם גיטרה קלאסית. אחח, איזה מוסיקאי נהדר. הייתם צריכים להיות שם.

אם תהיתם מדוע לא הייתה נהירה לקניית מנויים למונדיאל, הנה הנחה ששווה לבדוק: זה לא כי המחיר המקורי היה יקר מדי. זה בגלל שכולם שברו את החסכונות למופעי הקיץ הרבים. מונדיאל זה אמנם כל ארבע שנים, אבל סטינג חביבי, נכון לעכשיו, מגיע כל עשור. כל השאר זה חשבון פשוט.

* צילום וידאו: יובל מימון
* עריכת וידאו: טל אלה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by