בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משומש במצב טוב 

משומש במצב טוב

 
 
אמיר עמרמי

אמדורסקי חזר סוף סוף לקדמת הבמה והוכיח שוב שהוא יוצר מוכשר, אולם החומר החדש שהציג היה לא מספיק נועז או חדש או מרגש, ובעיקר לא מספיק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עדיין בתוך החדר האינטימי שלו. אמדורסקי (צילום: יח"צ)
 עדיין בתוך החדר האינטימי שלו. אמדורסקי (צילום: יח"צ)   
הימים הם ימי בצורת. האוויר חם ולח וסימני זיעה עגולים מתארחים על בגדינו. הרדיו מנגן שירים ישנים וחדשים כאחד, שלרובם סאונד דומה שלא מבשרים על שום דבר חדש. והנה, לתיבת המייל מתקבלת הודעה משמחת – אסף אמדורסקי יוצא במופע בשילוב שירים חדשים. לבי החסיר פעימה. אמדורסרקי, אחד המוסיקאים החשובים של שנות ה-90, הצהיר אחרי אלבום האולפן האחרון "מנועים שקטים", כי הספיק לו מיצירת מוסיקה עברית. הצהרה שתוקפה, מסתבר, שקולה לתוקפו של לקרטון חלב, וטוב שכך. מאז, המשיך אמדורסקי לעבוד ולהוציא תקליטי אוספים, קאוורים, להלחין פסקולים ועוד, אבל לא את הדבר האמיתי.

ביום שישי האחרון העלה אמדורסקי את המופע המיוחל. מועדון הבארבי התמלא עד אפס מקום. חצי מתפוסת מהמקום הייתה מאוכלסת במוסיקאים, מערן צור ועד אמיר פיי גוטמן - שהקשר האמנותי ביניהם הוא בערך כמו הקשר בין קונדישנר לשיער וחומוס גרגירים.

אמדורסקי עלה לבמה כשעל כתפו גיטרת בס. כבר מהצליל הראשון, ניתן היה להצביע על הדבר שכל כך התגעגענו אליו: הסאונד החם של המוסיקה החיה של אמדורסקי. בלי אלקטרוניקה, בלי מעטפת אינטימית של קלידים וקוצ'י מוצ'י. מוסיקה מנוגנת בווליום שגורם לסעיפי שמיעה ועם אנרגיה מזקירת פטמות.

ערב לפני, ניהלתי שיחה על נגינת הבס של סטינג. הוספנו לרשימת הנגנים-בסיסטים האולטימטיבית את פול מקרטני, וחתמנו את הדף. אמדורסקי קיבל ביום שישי בערב מקום של כבוד ברשימה הזאת.
 

אנחנו תקועים באותה האהבה

בסיס(ט) טוב. אמדורסקי (צילום: אמיר עמרמי)
 בסיס(ט) טוב. אמדורסקי (צילום: אמיר עמרמי)   
אמדורסקי נשמע טוב ומנגן מצוין. הלהקה על הבמה הפליאה בנגינתה ולא ידעת אחרי מי לעקוב. האם להסתכל על עודד פרח שאייש את עמדת התופים כמי שתקעו לו מטרונום בישבן ונשמה של עשרה מתופפים, או על אסף קדמוני שעשה נפלאות בקלידים, או על הצ'לנית קרני פוסטל ה-100ממת שקפצה להופעות אורח?

העין תמיד חזרה לאמדורסקי. ההנאה שלו מההופעה הגיעה עד לאחרון העומדים במועדון. העיבודים ל"העיר הגדולה", "כוכב", "רוך וקושי", "השמיים", "יקירתי", "15 דקות" ונפלאים נוספים, היו טובים מאוד. היה זה מופע להיטים פר-אקסלנס, זולת "החדר האינטימי שלי", שחסר באוזן.

כותרת המשנה של המופע הייתה "שירים חדשים", וזה לא בדיוק מה שקיבלנו. אמדורסקי הציג את "בראשית" שהיה הסנונית הראשונה של הערב, ואחריו באו ארבעה נוספים. כרגיל, אמדורסקי הוכיח שהוא יוצר מוכשר, וכרגיל, הוא הסתפק במשחק מקדים. זה היה טוב, אבל לא מספיק. רצינו עוד. כמה זמן אפשר לתת לקהל לחכות? אחרי שייגמר סבב המופע הנוכחי ואחריו ייצא מופע נוסף "אסף אמדורסקי במופע חדש עם עוד כמה שירים חדשים"?

לא ברור מה מחזיק את אמדורסקי מלהיכנס לאולפן וללכת על זה. מחסום כתיבה? תנסו עוד פעם. ישראל של 2006? יכול להיות. נדמה כי אמדורסקי נהנה מתשומת הלב של הקהל - הוא אוהב את הבמה וזאת אוהבת אותו בחזרה. אבל עם אהבה כזאת, צריך לדעת לחדש ולרגש, להעז ולהפתיע. נכון לעכשיו, לאמדורסקי יש מקום של כבוד במוסיקה הישראלית, אבל הוא לא יהיה מהמוסיקאים שיובילו אותנו לעשור הבא. לפחות לא ככה, כשהוא נשען על העשור הקודם שלו.

"ביחד": אסף אמדורסקי – שירה ובס ; אוהד קוסקי – גיטרות וקולות ; אסף תלמודי – קלידים וקולות ; עודד פרח – תופים ; אודי ברלב – גיטרה אקוסטית ; קרני פוסטל – צ'לו
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by