בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יומני העקר שלום 

יומני העקר שלום

 
 
לילך וולך

הסיפורים ב"יש בבאגט, יש בפיתה" מאת אלון הדר לא מצליחים להמריא מעל לרושם היומן האישי, ומותירים תחושה חמצמצה של בוסריות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת הספר
 עטיפת הספר   
בחירת שם לספר היא דבר שנראה אולי כהחלטה טריויאלית או שרירותית בעיני הקוראים, אבל לא כך הוא הדבר. ישנם שמות שהפכו להיות מטונימיים להצלחה מטאורית או לגדולתו של ספר, ומעמדם אף פעם לא מתערער. חישבו על "החטא ועונשו", חישבו על "מאדאם בובארי".

עכשיו חישבו על "יש בבאגט, יש בפיתה". לא כל שם של ספר צריך להיות פומפוזי או יומרני - דווקא יכול להיות הרבה יופי בפשטות - אלא שכותרת הספר הזה, מייד זורקת אותנו למחוזות פלאפליים, שיותר מכל מתהדרים בעממיותם. במקרה זה, העממיות היא בעצם אליבי לפשטנות.

"יש בבאגט, יש בפיתה", הוא ספר ביכורים מאת אלון הדר, המכיל 22 סיפורים. על הכריכה מצוין שהסיפורים משרטטים את מפת ההווה של צעירים בני עשרים-שלושים הנמצאים ב"מסע מתמיד של כמיהה וגעגוע אל בית - פיזי ורוחני". כך קבוצים להם יחדיו סיפור על חתול שנעלם; סיפור על פיגוע; סיפור על רצח רבין, שכרגיל הופך להיות תחנת תרבות בחייו של ישראלי צעיר; סיפור על גסיסת הסב ועוד.

היותם של הסיפורים סמי-ביוגרפיים, הופך את הספר לאיזור קשה לשיפוט. את הספרותי אפשר לבקר, אולם האישי הוא אישי מדי ומקבל חסינות דיפלומטית. אבל העובדה היא, שברגע שספר יוצא לאור, השאלה לגבי חומרים ביוגרפיים, מוכרחה להידחק הצדה לטובת השאלה אם ביכולתם של חומרים אלה להמריא מעבר להיותם רשימות פרטיות ביומן. סיפוריו של אלון הדר, שגיבוריו על גלגוליהם השונים קרואים "אלון", שומרים על פרטיותם בכוח, כאילו עוד לא רצו לבקוע מהביצה המוגנת ולהפוך לטקסט שמסוגל להמריא על כנפי הבדיון בלבד.

הסיפורים השונים ב"יש בבאגט, יש בפיתה", משאירים תחושה שנכתבו על פי דרישה בסדנת כתיבה. לא ניכרים בספר לא כיוון מובחן ולא הקפדה באשר לחומרים שמצאו את דרכם אל הספר. למרות סיטואציות אנושיות יפות ומעניינות שמפוזרות בסיפורים, יש צורך ללקט אותן ולנקותן מן המלל סביבן שמכביד עליהן.

הכתיבה האסוציאטיבית שמתפתה להעניק לכל חפץ תיאור ארוך, לכל תחושה את גוני הגוונים הספציפיים שלה, היא מתישה. לכל סיפור יש שרוכים פרומים שלא נקשרים לכדי אמירה מהודקת אחת. בסופו של דבר, על אף שפע ההשתדלות והכוונות הטובות, התחושה היא של בוסר חמצמץ מדי, שצריך לקחת עוד שהות על מנת להבשיל.

יש בבאגט, יש בפיתה / אלון הדר, ספריית פועלים 2006 , 74 ש"ח
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by