בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הפרעות אכילה 

הפרעות אכילה

 
 
תרבות נענע

פופ' יעל לצר מסבירה על הפרעות אכילה וכיצד נוכל להימנע מהן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(Photos.com)
 (Photos.com)   
מהי הפרעת אכילה?

הפרעת אכילה היא סימפטום שמצביע על מצוקה רגשית קשה שקשורה בדימוי עצמי נמוך ובטחון עצמי מעורער, והיא מתבטאת בדחף לרזון ולויסות משקל בצורה הרסנית ומערבת אובדן שליטה. היא מתבטאת בשלוש מחלות עיקריות:

• אנורקסיה- על ידי הרעבה עצמית
• בולימיה- התקפי אכילה בלתי נשלטים מסתיימים בהקאות יזומות
• הפרעות אכילה לא ספציפיות אחרות, שחלקן קשורות בהשמנת יתר, שגם הן כרוכות בהתקפי אכלה בלתי נשלטים, ללא הקאות

מהי אוכלוסיית הסיכון למחלות אלו?

בעיקר מתבגרות ובחורות צעירות, בחתך הגילאים שבין 13-25. אלו בעיקר נשים. לחתך האוכלוסיה אין שום משמעות. באנורקסיה מדברים על מבנה אישיות כפייתי ובבולימיה מדברים על מבנה אישיות אימפולסיבי.

בעשור האחרון רואים שיש התפשטות גם לגברים, וגם לגילאים יותר מבוגרים, באחוז יותר קטן. כקרוב לעשרים אחוז מכלל הלוקים בהפרעות אכילה הם גברים, אך לדעתנו יש יותר. לראיה, בשנה האחרונה יש אחוז של פניות של גברים שיותר גבוה מהפניות בכל חמש עשרה השנים שהמרפאה עובדת. יש יותר פתיחות, זה פחות סטיגמטי.

מהם הטריגרים למחלות הללו? האם הם חברתיים, סביבתיים?

הסביבה החברתית, שהערכים שלה דוגלים במודלים בלתי אפשריים שלא מתחשבים בצורת הגוף הטבעי שלנו שאולי רק 5$% מהאוכלוסיה יכולות להתאים לה, או בנות בנות 13-14, ועוד ערכים נוספים שקשורים בהשגיות ובשליטה, וברצון להישאר צעיר לנצח, כל אלה הגבירו את הנפיצות של הפרעות האכילה ויצרו מעין "מגפה חברתית"- הם היו הזרז שלהן.
היום יודעים שלמרות- 85% מהמתבגרות עושות דיאטה (בישראל אנחנו במקום הראשון מבין 44 מדינות באירופה בעיסוק בדיאטות בגיל ההתבגרות, גם אצל בנים וגם אצל בנות), כדי שמישהו ילקה בהפרעת אכילה, צריך נתונים גנטיים. אבל דיאטה יכולה לפגוע בגוף של המתבגר גם אם לא יפתח הפרעת אכילה.

מה באמת מבדיל בין דיאטה לפיתוח הפרעת אכילה?
יש כמה סימנים שמאד חשוב לדעת אותם:

בדיאטה

• המתבגרת מספרת לחברות שלה על הדיאטה, ומבקשת תמיכה ועידוד

• כשהיא יורדת במשקל היא מחליפה מלתחה, מבליטה את הגוף והמעמד החברתי שלה עולה וגם הבטחון העצמי, לפחות לתקופת מה

הפרעות אכילה:

• מי שנמצאות בסיכון, לא מספרות לאף אחת על הדיאטה, מכחישות ירידה במשקל ועיסוק בדיאטה, לא מבליטות את הרזון ואת גופן אלא מסתירות אותו בבגדים רחבים ומכחישות הרזייה.

• במקום שמעמדן החברתי יעלה הוא יורד כי הן מתבודדות, בדיכאון ואין להן סבלנות לאף אחד, הן מורעבות.

• עוד גורם סיכון- כאשר מתחילה צמחונות שלא על בסיס אידאולוגי, אפילו כשנה לפני תחילת המחלה- אלו ניתנים ראשונים- זה גורם סיכון גדול.

• הרבה פעמים רואים הפרעות אכילה בבתים שבהם מתעסקים הרבה בדיאטות, ו אם מתעוררת הפרעה, יש אמביוולנטיות- דאגה לילד ושמחה מצד שני

בולימיה היא תופעה בגילאים היותר מאוחרים, עם ההתפתחות המינית:

• נראה בנוסף אכילה מרובה בלי עליה במשקל
• נפיחות בבלוטת הרוק
• צלקות בגב כף היד (מכך שדוחפים יד לגרון כדי להקיא)
• פגיעה בשניים מחומצות הקיבה
• הליכה לשירותים מיד אחרי הארוחה,
• פתאם נעלם הרבה אכל מהבית ולא יודעים למה

מהם הנזקים כתוצאה מאנורקסיה ובולמיה?

• נזק מוחי בלתי הפיך - פגיעה בזיכרון, בחשיבה, בריכוז.
• זה יוצר אוסטואפרוזיס- בריחת סידן בלתי הפיכה בגיל צעיר
• עצירה בלתי הפיכה בגדילה- החולות נראות כמו ילדות קטנות ואח"כ כמו זקנות
• בבולימיה- פגיעה בשיניים, בקיבה, במעיים אם לוקחים משלשים
• כאשר המחלה במצב מתקדם- פגיעה בכל מערכות הגוף-נשירת שיער, אנמיה, בצקות, פגיעה בכליות ובכבד.

חשוב להגיד להורים

במרפאה יש קבוצת הדרכה להורים, לכל הורה שמוטרד ורוצה לקבל הדרכה, להתייעץ, לדעת אם הילד הוא הילדה בסיכון, וזה נותן מענה ומונע הפרעות אכילה.
הטיפול המרכזי הוא טיפול של מניעה:
מניעה ראשונית- להכיר את גורמי הסיכון
שניונית- שכשזה מתחיל להתפתח, מיד לתקוף את זה.
הורים שפנו להתייעץ בגלל שדאגו הצליחו לעצור את המחלה.

מה לעשות?

• לזהות את נקודות הסיכון שמנינו
• לשים לב- ילדה שמתחילה גיל התבגרות, שנה לפני קבלת מחזור, בגיל 11, לרוב יש לה נטיה לאכילה גבוהה יותר, כדי לצבור אחוזי שומן ולקבל מחזור. להורים צריכה להיות יותר שליטה בהזנה מאחורי הקלעים אבל לא לשתףפעולה בדיאטות, כי זה עלול למנוע מחזור- לדאוג לתזונה בריאה יותר אבל לא למנוע באופן ישיר אוכל כדי לעודד דיאטה. לא להגיד לילדים לא לאכול אלא לנרמל ולהרגיע את הילדים
• עד גיל 16, לא לשתף פעולה בשום לחץ של ילדה לעשות דיאטה- עד שלא מסיימים התפתחות מינית- יכול לפגוע בגובה בהתפתחות מינית
• במערכת החינוך יש הכוונה מאד טובה שמרגיעה מתבגרים ומעצימה אותם. יש הנחיה ברורה של משרד החינוך לא לתת שיעורים על אנורקסיה ובולמיה כי זה נותן רעיונות למי שיש לו נתונים ללקות בזה
• אם הורה רואה סימנים לבעיה, חייב לפנות מיד להתייעצות ולהתעמת מול הילד. לא לפחד להביך את הילד, כי זה לא עוזר. הילדים זקוקים למישהו מהצד שיחליט בשבילו.
• הבראה- רק בשיתוף פעולה של ההורים. מחקר חדש בדק מה עזר לאנורקסיות ולבולימיות להבריא: מה שהכי עזר זה שלא ויתרו עליהן- במחלה הזו יש הרבה הכחשה כי המטופלות לא רוצות טיפול- ההבראה נבעה מזה שההורים והמטפלים לא ויתרו עליהם וששרדו את ההתנגדות שלהן.

מהם סכויי החלמה?

בגדול, 40% מחלימים, 30% החלמה חלקית, 20% מהלך כרוני כל החיים, ובין 10-20% אחוזי תמותה (בעיקר אנורקסיה). אם פונים מוקדם, בשנה הראשונה להיווצרות המחלה, ומקבלים הדרכה, סיכוי ההחלמה גבוהים- 85%

האם אנורקסיה היא מחלת נפש?

זה לא מוכרז כמחלת נפש אלא כתסמונת, כי אין ניתוק מהמציאות, למרות שיש עיוות בדימוי גוף ושיפוט לא תקין לגבי תפיסת הגוף, אבל זה לא מתבטא בדברים אחרים ולכן זה לא מצב פסיכוטי.

יש לזה טיפול תרופתי?

לאנורקסיה אין טיפול תרופתי, עדיין לא מצאו. בשלב הסופי של העליה במשקל נותנים לפעמים כדורים נוגדי חרדה ודיכאון כדי לסייע לשלב הקשה הסופי של משקל היעד
בבולימיה יש טיפול תרופתי שמשפר את הטיפול הפסיכולגי משמשעתית, שעוצר את הדחף להתקפי האכילה ומשפר את מצב רוח.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by