בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא בסט  

לא בסט

 
 
הילה בקמן

לא די באורחים שווים עם גרוב וכמה רצועות מוצלחות כדי להפוך את אלבומו החדש של באסטה ריימס למפץ גדול באמת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
The Big Bang. עטיפת האלבום
 The Big Bang. עטיפת האלבום    
The Big Bang (המפץ הגדול), כך בחר באסטה ריימס לקרוא לאלבומו, כאילו לרמוז שיש בכוחו להחריב עד היסוד את ספירת ההיפ הופ ולהפריח בה חיים חדשים. כשבאסטה פרץ בקריירת סולו, הוא הביא צבע חדש לסצינה עם פלואו ראגה מחשמל וביטים שסיפקו הצצה למה שמתרחש מחוץ לגבולות המיינסטרים. לא נראה שסצינת ההיפ הופ תשנה את פניה בעקבות האלבום הזה וספק אם עליו יגדלו האם סיז שיביאו את הבשורה הבאה לז'אנר.

זה לא ש- The Big Bang נעדר רצועות טובות ומקוריות או שניטל מבאסטה כישרונו הייחודי יחד עם צמותיו שאזלו. אלא שהטרקים המצוינים באלבום נבלעים בערימת רצועות טובות פחות ששועטות לעבר איזה שיא נעלם.

באסטה דאג לרפד את הגשתו הבוטחת והווירטואוזית בשלל ווקאליסטים אטרקטיביים שותפים, בדוקטור אחד (דרה) ובלייבל חדש (Aftermath). אך בסופו של מאמץ, כשל לפרקים לזקק מהם את הערך המוסף שאלה היו יכולים לספק לו.

מה חשב לעצמו, הבאסטה, כשוויתר על קולה הקטיפתי הנדיר של קליס לטובת הלחישות חסרות הגוון בשיר Love My Bitch (בשיתוף גם עם ויל איי אם)? באותה מידה יכול היה לשלוף נקבה אקראית מהרחוב, שהייתה עושה את עבודתה נאמנה לא פחות. גם סטיבי וונדר ב-Been Through the Storm נשמע כמי שהוצב שם בטעות, תלוש ממה שמתרחש סביבו, עושה את תפקידו מתוך כורח ולא מתוך מעורבות אמיתית.

אבל יש באלבום כמה שיתופי פעולה שהניבו תוצאות מוצלחות מאוד. בשיר הכי סוחף באלבום,New York Shit, שיתוף פעולה עם סוויז ביטס בעל פיל אולדסקול, באסטה מטפס בסינכרוניזציה מושלמת על הביט והליין החוזר של החליל המשייט בעגמומיות מה כלפי מעלה, ואין אלא להתרומם אתם.

In the Ghetto עם ריק ג'יימס הוא יציאה מקורית משמחת שמערבלת סול, ג'אז ואת הראפ הממסמר של באסטה; ו- How We Do It Over Here, שיתוף הפעולה המעניין עם מיסי אליוט, שואב אותך לאזור דמדומים הזייתי בעל אוויר סמיך ואפס כוח כבידה, עם זמזומו המטריד, הבסים הכבדים והנוכחות המובחנת של שני ענקי הראפ.

קולו הנערי ומלא הקסם של קיו טיפ (מ- A Tribe Called Quest) מנהל דיאלוג חינני עם קול הבס הבוטח של באסטה על הדור החד גוני שהתהווה בספירת ההיפ הופ ב-You Can't Hold the Tourch הג'אזי; השיר Gold Mine מספק רגעים סוחפים; וב-Get Down שהפיק לו טימבלנד, באסטה מדגים את הפלואו הווירטואוזי שלו על רקע ביט אפריקאי תזזיתי, עירום מכלי ליווי, וקריאות שבטיות.

כישרונו של באסטה והכריזמה הממגנטת שלו נוכחים כמעט בכל אחת מרצועות The Big Bang, אלא שטרקים רבים מדי מרגישים כמו ריצה לשום מקום. זה אולי קצת יותר מפצפוץ אחרי הכישלון המהדהד של אלבומו הקודם, אך בהחלט לא המפץ הגדול.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by