בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמה נולדה 

מלחמה נולדה

 
 
לילך וולך

חברות הסלולאר יכולות לממן מזגנים ומאווררים למקלטים, אבל זה יותר כיף כשזה מעלה את הרייטינג. לילך וולך על המוסר הכפול של הטלוויזיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוחמה בלבנון (צילום: רויטרס)
 לוחמה בלבנון (צילום: רויטרס)   
המלחמה הבאה מובאת אליכם בחסות במבה אוסם וזמן אוויר חופשי לשני יעדים מופגזים באדיבות חברות הסלולאר. ואתם בכלל לא ידעתם שאתם כבר מוכנים למלחמה הבאה. המלחמה הבאה היתה אמורה להיות על סל הבריאות, על פנסיה לקשישים ועל חינוך ממלכתי סביר. היא לא היתה אמורה להיראות כמו פלאשבקים מ-1982.

אם לפני שבועיים היו מספרים לכם שמישהו ינסה להוריד את גני הבהאיים על ידי טילים שאיראן מימנה, הייתם צוחקים, ואז הייתם נזכרים שאתם בעצם גרים בארץ בה אפשרויות מצבי החירום הן בלתי מוגבלות.

רגע-רגע, הלו! לא באנו לדבר פוליטיקה, באנו לדבר תרבות. כשמישהו יצליח להפריד בניתוח זהיר וארוך מאוד את הפוליטיקה מהכלכלה, את הפוליטיקה מתוחלת החיים, את הפוליטיקה מהתרבות, נוכל להתרווח בטרקלין, לשתות סינגל מאלט ולעשן סיגר ונדסקס תרבות בנועם ובשלווה. הויסקי עלי.

לטלוויזיה כמייצגת התרבות המיידית והנצרכת ביותר, יש מוסר כפול ונוח, בו היא מחזיקה משני קצוות החבל, ובסוף צביקה הדר גם אוכל את העוגה השלמה. מצד אחד, כוחנו ביומיום: את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן, מוכרחים להמשיך להתחתן ומוכרחים לעשות ילדים חדשים. איך הטלוויזיה מראה לנו את זה? פשוט וקל - "כוכב נולד" טירטרה את ישבנו הרועד של צדי צרפתי כדי "לעשות שמח לילדי קרית שמונה". כל האס.אמ.אסים ייתרמו לקניית מאווררים ומזגנים. זה מקסים, לא?

תסלחו לי על הציניות, פשוט קשה לי לחייך כשזה עולה לי בזמן אוויר. חברות הסלולאר כולן יכולות לממן מזגנים ומאווררים בעצמן, אבל זה יותר כיף כשזה מעלה את הרייטינג וכולם משתמשים בסלולארי שלהם כדי לומר "איזה נחמדים סלקום, אה?!". מן הצד השני, כדאי להיות שמחים, אבל לא יותר מדי. עדיף להיות כמה שיותר "ישראלים" בטלוויזיה, אבל לא משהו עם צחוקים רועמים. ולהחליף עכשיו אמא יהודיה באמא ערביה? השתגעתם? זה ממש לא הזמן לפירוק המרקם החברתי.

רגע, "כוכב נולד" בלי תחרות, אבל עם הארכת העונה הנמתחת בעוד שבועיים-שלושה, זה כן. אבל סינגל של נינט לא? איפה בדיוק יעבור הדקדוק הסמנטי כשנתחיל לגרד מהמזווה את סדרות המקור הישנות שנשמרות למצבי מצוקה וחרדה כלליים - "קרובים קרובים" כן, "המסעדה הגדולה" לא? "כן, מה?", אפשרי אבל "סטרייט ולעניין" זה לא? באופן עקרוני, ערבים והומואים זה לא משהו שתראו על המסך שלכם בזמן מלחמה.

מהדורות החדשות הופכות להיות ספיישלים בני 18 שעות ביממה, יונית לוי יושבת כחתולה כעוסה בגשם, השיער נדבק לה לליפ-גלוס ברוח הקריית שמונית והיא מפנטזת על לאטה מקיאטו, ועל המונית שאוספת אותה שתגיע בזמן כדי שתוכל להסתלק מהחור מוכה הקטיושות שבו שיבצו אותה בהיותה צעירת המגישים.

ואולי, כשהכל ייגמר, אינשאללה תוך יום-יומיים, נוכל לשבת, ללקק את הפצעים ולספור בתדהמה את הנזקים. ואז, רק אז, נתפנה לשאול, במילותיו של חנוך לוין ז"ל: "על מה נלחמנו? על מה שפכנו את דמנו האדום עתיק?".

בקטנה
יש עוד תמים שמאמין שכל זה עדיין בגלל גלעד שליט? שיהיה בריא ויחזור מהר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by