בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קרן אור  

קרן אור

 
 
אמיר עמרמי

"אני עכשיו חווה את החיים", מספרת קרן פלס - פעם אישה של מאחורי הקלעים, והיום השם הכי חם בתעשיית המוסיקה שזוכה למנה הגונה של אור זרקורים. ראיון עם יוצרת אמיצה שבשלב זה מסרבת לראות את עצמה כ"הצלחה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שלא רצה אותה כמלחינה קיבל אותה כזמרת מובילה. קרן פלס (צילום: יח"צ)
 מי שלא רצה אותה כמלחינה קיבל אותה כזמרת מובילה. קרן פלס (צילום: יח"צ)   
לא כל כך קל להיות היום קרן פלס. בסדר, אז יש לה שלושה להיטים ברדיו, אבל זה בדיוק העניין. הציפייה מכרסמת בבריות, וכל להיט מוליד תהייה לגביי הלהיט הבא. מספיק שיר אחד לא טוב, ואנשים יתחילו להפנות עורף.

פלס, נכון לעכשיו, משתדלת לשמור על צניעות. חרף העובדה ששני הסינגלים שלה "איתי" ו"אם אלה החיים" (שיר הנושא של אלבום הבכורה שלה), כבשו בסערה מצעדים מובילים במדינה, כמו זה של גלגל"צ ורשת ג'. "הייתי מוקירה הכל גם אם היה לי פחות מזה", היא מספרת. "קשה לי לקרוא לעצמי 'הצלחה'. זה נחמד שיש שיר או שניים במצעד, אבל אני מאוד נזהרת עם זה. אני צריכה לעשות עוד הרבה מוסיקה כדי להגיד שהצלחתי".

עד עכשיו, טפו טפו, היא עשתה לא מעט. פלס כתבה חלק נכבד מאלבום הבכורה של מירי מסיקה (כולל "לשם", ו"נובמבר"), כתבה את הלהיט הפורץ "ואת" של אחד, הראל סקעת, שגם הוא נחל כמה הצלחות ברשימות ההשמעה ברדיו ובמצעדים. חוץ מאלה, הספיקה פלס לסיים לימודי תעודה בבי"ס רימון, ללמד פיתוח קול בתיאטרון הילדים והנוער של אורנה פורת, לכתוב מוסיקה לתיאטרון ("שיץ", "חתונת הדמים", "אל תגידו מים", "הקוסם מארץ עוץ") ועוד ועוד.

בימים אלה היא משחקת במחזמר "הלהקה" בתיאטרון הבימה ומשיקה את האלבום הבכורה "אם אלה החיים" (הד ארצי), שלשמו התכנסו.

מלחיץ אותך כל הפסטיבל הזה סביבך?
"תראה, זה כמו שהופעתי בצוותא עם מופע הבכורה שלי ואמרו לי 'איזה יופי שכבר מגיע לך להופיע כאן'. אמרתי שזה לא שמגיע לי. בהתייחס ל'פסטיבל' שאמרת. אנשים שעובדים איתי הניחו אותי שם, אנשים קנו כרטיסים ואני פשוט באתי לשיר בבית שלי, בצוותא. זה לא שמישהו תכנן שיום אחד אני אופיע שם. גם קשה לי לקרוא לזה 'פסטיבל', כי פסטיבל זה משהו שמייצרים, וזה לא היה ככה".

המילה "פסטיבל" באה לתאר את מחול היח"צ המטורף שהיה סביב פלס, עוד בטרם הוציאה אלבום, שהכתיר אותה מבעוד מועד כדבר הבא של המוסיקה הישראלית. "אני מתייחסת ברצינות למה שאתה אומר, כי אני גם רוצה לבדוק איך הדברים קורים. אני באופי שלי לא אחת כזאת שעושה דברים למען המסביב. הפסטיבל הזה בא לתת שירות לדבר עצמו. המוסיקה שלי. כל עוד יש לי תוכן, ואני מרגישה את זה חזק, לא אכפת לי שיהיה כזה רעש מסביב. אם היה רק הפסטיבל, אז זה היה מפריע".

"זה הכל עניין של מה שעושים ממך. אתה יודע מה, אם עושים ממישהי כמוני שבאה מיבנה, אחת שלא זכתה ב'כוכב נולד' או נולדה למשפחת בנאי, אז במקום להיבהל מכל זה, אני בודקת איך כל זה קרה ולמה זה הגיע לי".

קרן פלס (27), חשבה לפני חמש שנים שהיא בכלל תהיה מהנדסת אלקטרוניקה. חברה טובה שלה, מירי מסיקה, התחילה לאסוף חומר לאלבום בכורה ב"הד ארצי" ופלס זוכרת שמירי נלחמה בשיניים כדי להכניס את שיריה לאלבום. לא עוד, אלא היו מי שהזהירו את מירי כי הקריירה שלה תתחיל לנסוק בשעה שהיא תיפטר ממנה.

השירים, אפוא, נכנסו, ומאז הכל היסטוריה. באותו זמן עבדה פלס על אלבום משלה עם המוסיקאי גיל פלדמן. "חברות התקליטים לא ששו לעשות איתי אלבום", אומרת פלס. "הם הרגישו שהמוסיקה שלי לא מסחרית מספיק. עשיתי את האלבום שלי בקצב שלי יחד עם גיל, וזה לקח די הרבה זמן. ברגע שהוא היה מוכן, קרו שני דברים במקביל. דבר ראשון, הרגשתי שהאלבום מאוד רחוק ממני. לא הייתי מרוצה מהתוצאה הסופית. באותו זמן, הופעתי עם פסנתר וכלי מיתר, והאלבום היה פופי מדי, והרגשתי שזאת לא אני. הדבר השני שקרה, היה שהשירים של מירי מאוד הצליחו, ובחברות התקליטים התחרטו, ו'הד ארצי' החתימו אותי על חוזה".

"הד ארצי" הרגישו שהאלבום של המוחתמת הטרייה אינו מספק את הסחורה, והוחלט לעשות הכל מחדש. אז חיברו בין פלס לבין המפיק המוסיקלי לואי להב. "לואי הקליט את השירה שלי והפסנתר ביחד. אין באלבום בכלל עריכות, אולי בשני שירים. אני לא עומדת ושרה באלבום, ויותר מזה, גם היה לי מאוד קשה להיות פתאום הזמרת. תמיד שרתי, אבל גם תמיד הייתי מאחורי הקלעים, וזאת הרגשה אחרת".
 
"יוצרים שמאחור הם לא בקו האש". פלס (עטיפת האלבום "אם אלה החיים")
 "יוצרים שמאחור הם לא בקו האש". פלס (עטיפת האלבום "אם אלה החיים")   
רוב יוצאי המחזור שלך מרימון: מירי מסיקה, אוהד חיטמן, איה כורם וגם את, הוצאתם, פחות או יותר, את אותו אלבום. אתם נורא שמרניים ולא פורצי דרך.
"אוף, יש לי הרבה דברים לומר על זה. קודם כל, אני לא בנאדם שאי פעם כתב בשביל רדיו. אני פשוט אוהבת לכתוב. לא כתבתי אף שיר כדי להיות בפלייליסט כזה או אחר. זה כל כך רחוק ממני. זה אפילו לא מרגיז אותי. הרי מה מרגיז אותך? כשאומרים עליך דברים נכונים. זה כל כך לא נכון עליי".

"אבל רגע. א', אני אומרת נכון, אנחנו לא פורצי דרך. אני לא עושה מוסיקה פורצת דרך במובן המחתרתי. אני עושה מוסיקה פורצת רגש. אם זה ייגע לאחד או למיליון - זה ממש לא בשליטתי. לא ישבתי עם אוהד חיטמן והשוונו שירים. גם את גלגל"צ גיליתי בשנה האחרונה. גם את התחנה וגם את התופעה. זה לא העסיק אותי עד אז. אני כותבת איך שאני כותבת, וההצלחה של זה גם קשורה למזל. גם אם שומעים את האלבום של מירי ואת האלבום שלי ואומרים שזה אותו אלבום, זה פשוט דבר לא נכון לומר".

הכוונה היא בגדול. ברור שזה לא אותו אלבום.
"זה גם לא משהו שלא אמרו לי לפנייך. אני לא מופתעת מזה. תמיד אומרים לי 'מירי, איה ואת' באותה נשימה. גם יש משהו בין המוסיקה של מירי ושלי, כי אני כתבתי לה שליש מהאלבום, אבל לא משנה. אבל אני חיכיתי שיקשיבו לאלבום שלי לפני זה. זה דיסק מינימליסטי. אין לופים ושום דבר. יש בחורה מאחורי פסנתר, וצבע מאוד שונה מאלבומים אחרים. אתה יודע מה, זה אפילו אמיץ".

אמיץ?
"מאוד. אפשר לעשות בקלות פופ מהשירים שיש פה, וזה לא הולך למקום הזה. היו לי כמה מתנגדים ששאלו אותי למה אני לא שרה גדול יותר מזה. לא באתי להראות באלבום הזה שאני זמרת. ואני זמרת. אני יודעת לשיר ולימדתי פיתוח קול. אבל ניסיתי לעשות את האמת שלי".

במקביל, כאמור, להצלחה המוסיקלית שנרקמת, פלס מבקשת לצלוח את עולם התיאטרון בדמותה של מיקי במחזמר "הלהקה", ע"פ סרטו המיתולוגי של אבי נשר. עד היום, היא עמדה מאחורי הקלעים בתפקיד כותבת מוסיקה לתיאטרון, והנה היא עומדת בקדמת הבמה כשחקנית וזמרת. "עברתי השנה תהליך גדול בכל המישורים", היא מסכמת. "אהבתי להיות זאת שכתבה את השירים ומוסיקה להצגות, ולקבל על זה את כל ההערכה. לקבל את הסיפוק המקצועי ובמקביל לא להיות חשופה לביקורות. יוצרים שמאחור הם לא בקו האש".

"היה לי מאוד בטוח ונעים שם. הלכתי משם לכל המישורים - קדימה. הוצאתי אלבום שאני שרה בו, עליתי על הבמה בהופעות וגם בתיאטרון. בו בזמן שאני כותבת מוסיקה לתיאטרון החאן, אני מופיעה ב'הבימה' שזה המיינסטרים של התיאטרון בארץ. עכשיו אני ממש בקו האש, ואתה יודע מה? אני עכשיו חווה את החיים".

מה את עושה בנוסף לכל העיסוקים הללו?
"מנסה לכתוב עוד פעם. מאוד קשה היום לחזור למקום התמים של הכתיבה. אני כל הזמן עובדת ובינתיים אני שמה לב שלא כתבתי שיר חדש".

אפרופו חיטמן, אין לך משמעת כתיבה כמו שיש לו, כמי שהצהיר שהוא כותב שיר בכל יום?
"ממש לא. לוקח לי זמן עד שיוצא לי שיר. אני גם כותבת את השירים הטובים לי מראש".

מה זאת אומרת? את פוסלת שירים מראש?
"בדיוק. אני מפסיקה באמצע, או אפילו לא מתחילה עם זה".

את לא מנסה לראות לאן תגיעי עם השיר, או לאן הוא ייקח אותך?
"לא. אין לי סבלנות לשירים שלא מרגשים אותי".

איפה את עוד שנה?
"אני מאוד רוצה להיות באותו שלב רק עם הדיסק השני. הלוואי".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by