בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באמונה שלמה 

באמונה שלמה

 
 
לילך וולך

לילך וולך יודעת שכשיגיע זמנו של טוני סופרנו ללכת, היא תדע שככה היה עדיף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיבור טרגי. טוני סופרנו (צילום: האתר הרשמי)
 גיבור טרגי. טוני סופרנו (צילום: האתר הרשמי)    
למה אנחנו אוהבים ואוהבות את אנטוני סופרנו? הוא שמן, גועלי, שוביניסט ובהמי, מקריח, והעבודה שלו היא בסיכון גבוה יותר משל מפרק מוקשים בליבריה. מצד שני, אין כמו טוני – המחוות שלו גדולות מהחיים, יש לו מבנה גוף של ארון קיר שמשרה שלווה וביטחון, הוא נדיב וכשהוא רוצה הוא חביב כמו דוב פנדה בשדה במבוק, ואף אחד, אבל אף אחד, לא מבין כמו טוני את מושג הפמיליה.

למרות שטוני נותן את הרושם של אדם עצמאי עם ביצי ברזל - המשפחה שלו והיחס שלו אליה הם אלו שמגדירים אותו ומשליכים על ההתנהגות וההחלטות שלו. כמעט ואין צעדים שטוני עושה בשביל עצמו בלבד, וכל הפמילייה האיטלקית העצומה, המסועפת והבוגדנית לעיתים, נשרכת על קרסוליו העבים.

אחרי 6 עונות, טוני סופרנו הוא דמות מעניינת ורבת מימדים יותר מרוב האנשים בשר ודם שאני מכירה. למרות אינסוף קלישאות שקלות לעשייה ולצריכה, התסריטאים המצוינים של הסדרה אף פעם לא התפתו לתת לעצמם ולדמויות שלהם לגלוש לכיוונים צפויים או פאתטיים. בדיוק בצמתים שמתפצלים ל"צפוי" ול"אחד למיליון, וגם אז, רק אם הרוח היא דרום-מזרחית", נשמעת חריקת בלמים חרישית, והעלילה לוקחת טוויסט עצבני.

טוני הוא הגיבור הטרגי המודרני, לא פחות מאדיפוס או המלך ליר - רובצת על טוני קללת הגורל וקללת האופי: הוא לא יכול להתנהג אחרת, גם אם היה רוצה, זה פשוט לא באופי שלו. ובאשר לגורל - להיוולד לאמא כמו של טוני, עם משפחה מטורללת שמשתייכת למאפיה בשרשור עמוק אחורה, אם זה לא גורל של גיבורים טרגיים, אז מה זה?

יופייה של "הסופרנוס", הוא שהיא מתפקדת כעולם מקביל עגול לחלוטין, עם חוקיות רציונלית, גם אם מעוותת. אין פרט שעובר ללא שימת לב, וההיפר-ריאליזם נותן קונטרה-פונקט אפקטיבי לבלתי נתפס. רעיון דומה עם תסריטאים פחות מיומנים, במאים פחות חדים וקמצנות תקציבית, היה מייצר עוד אחת מדרמות הפשע השטוחות שפוקדות את מסכי הקולנוע שלנו כמו גזלן-ארטיקים על חוף הים.

שלא כמו סדרות רבות שמרחפת מעל ראשן הסכנה שלא יידעו מתי לסגור את הבסטה, מתוך האמון העקרוני שנוצר ביני לבין יוצרי הסדרה המצוינים, אני יודעת בליבי פנימה – כשיגיע זמנו של טוני ללכת, אני אקבל זאת בהכנעה, ואדע שככה היה עדיף. פאטאליזם איטלקי.

ימי שני, 22:00, יס פלוס

בקטנה
זה נדמה רק לי, או שאהרל'ה ברנע נראה צעיר בעשר שנים מאז שהתחילה המלחמה והכניסה לו ברק מחודש בעינים?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by