בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חצי המלכות 

חצי המלכות

 
 
אמיר עמרמי

אם אתם בעניין של חצי אלבום איכותי, לכו על זה של ג'ינה סנאפ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ינה סנאפ (עטיפת האלבום)
 ג'ינה סנאפ (עטיפת האלבום)   
תגידו, מה קורה עם הרוק הישראלי? לא משהו, אה? הנה עוד שירים עם אותו משקל, אותו סולם, עם אותו זמר, ועם אותה אמירה. אותן מלודיות, אותן הרמוניות, אותם פנים. זה הזמן לבוא ולהתאבל על המוסיקה הישראלית, שנמצאת בעשור הרביעי להיותה, וכבר נמצאת על ערש דווי.

עכשיו קבלו טוויסט קטן - יש כאן ה-מ-ו-ן מוסיקה טובה ואיכותית, ייחודית, שפשוט לא מקבלת את מקומה הראוי. למה? כי זה מפר את הסדר. זה לא יכול למכור מחברות חשבון ויומנים.

תחפשו קצת על תמר אייזנמן, תאמצו ללב את החדש של תומר יוסף, את דפנה והעוגיות, דודו טסה, תחזרו לשמוע את ארקדי, את פורטיסחרוף. חכו לחדשים של ערן צור ושלומי שבן, שימו עין על אריק ברמן. פתאום לא הכל כל כך שחור. הנה סוללה של אמנים שלא תוכלו לבחור באס.אמ.אסים, ואתם יכולים להוסיף לרשימה את אלבום הבכורה של גי'נה סנאפ.
 

חצי הכוס המלאה

 
מתוך 12 רצועות האלבום, היה אפשר בשקט לוותר על חמש הראשונות, ואפילו להשיק אי.פי שהיה כולו מצוין. אביב כהן חתום על כל המילים, הלחנים והעיבודים, ועל ההפקה המוסיקלית יחד עם פלורנטין. בשירים הראשונים באלבום הוא חסר נוכחות. הטקסטים סך הכל טובים, אבל הוא לא מצליח להוביל את ההרכב. העיבודים סובלים מעודף גיטרות של הבי מטאל שדי מוצו לפני עשור ומחצה, וההרכב נשמע כמו הכלאה בין בית הבובות ושוטי הנבואה.

כמעט אמרתי נואש, עד שהתנגן הצליל הראשון של "כל הזמן אני קורא לה", שיר מספר 6, שגם יצא כסינגל. מכאן האלבום התחיל להתרומם, וגם כהן עצמו נשמע אחרת. בשירים כמו "לא תהיה עוד פעם" ו"צעצוע" (המוצלח שבשירי האלבום), כהן נשמע הרבה יותר קרוב למיקרופון, והוא מצליח למלא את החלל שהשאיר בחציו הראשון של האלבום.

"מת גדול בשמיים" ו-(קחו נשימה) "באכזיב פער האינסוף את פיו ולא היה חולי ולא היה ריב" הם שתי ההברקות של השנה האחרונה. בקשר ל"באכזיב..", לא נהניתי ממשפט כל כך ארוך שהצליח להחזיק שיר שלם מאז "תלמיד בית ספר תיכון באירופה" של יורם פורת ושלמה גרוניך.

ג'ינה סנאפ מצליחים לשלב בחצי הטוב של האלבום רוק טהור עם תיזמורים טובים של דני פלש ונגיעות אקוסטיות שהיו חסרות בתחילת מסע השמיעה.

אם אתם מאלה שמסתכלים על חצי הכוס המלאה, אז תפרגנו לעצמכם באלבום מוצלח ואיכותי, שמשלב טקסטים טובים ("נקנה ענן בשמיים, ונזרוק שפנים על תל אביב, נכניס מכות לאלוהים, תמיד הוא אומר שאני מגזים"), מלודיות עשירות ואנרגיה טובה. אם אתם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, פשוט תתחילו לשמוע מאמצע האלבום. כך או כך תצאו מורווחים.

ג'ינה סנאפ – אלבום בכורה (עננה) 50:51 דקות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by