בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שחר של אין חדש 

שחר של אין חדש

 
 
אמיר עמרמי

שחר סוויסה לא מספיק סוחף, אילן בבילון מפספס וצ'ולו כיפי. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שחר סוויסה וטיפקס – אהבה ראשונה (3:26)

שחר סוויסה (צילום: יח"צ)
 שחר סוויסה (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: שחר סוויסה

הכנסת אורחים היא מצווה, ואמני ישראל המסורתיים יהיו האחרונים לא לכבד ערך זה. שחר סוויסה (ש"ס) התארח באלבום האחרון של טיפקס "רדיו/מוסיקה/עברית" וכתב להם את השיר "אהבה ראשונה" שיוצא כסינגל מטעמו. אקט קטן של מחזור, אבל לא משהו לא נסלח. למה? כי בסך הכל מדובר בשיר סבבה לחלוטין. כן, כן, סבבה. לא משהו גדול, אך לא חסר ערך. האחרון של טיפקס לא היה הדבר שכולנו חיכינו לו, אבל מי שהתעקש היה יכול לגרד כמה שירים חמודים, ולכלול בתוכם את "אהבה ראשונה".

אם כי, על הדרך, ש"ס יורה לעצמו כדור קטן ברגל. הסינגל הראשון שלו, "מסיבה", לא היה בדיוק אבן דרך בתולדות ההיפ-הופ הישראלי, ולהוציא סינגל כאורח של טיפקס, מוסיף כבוד לרזומה, אבל זה גם גם מרחיק אותו ממעמד של אמן שיוצר עניין בזכות עצמו. הסינגל נשמע טוב, יותר טוב מהסינגל הקודם, וגם חדור אמונה, אבל לא משהו שיסחוף אחריו קהל מאמינים חדש.
 

אילן בבילון ושימי תבורי – עם ישראל חי (3:16)

אילן בבילון (צילום: יח"צ)
 אילן בבילון (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: אילן בבילון ושימי תבורי

לא מזמן הופיעו כאן הבלק אייד פיז, ואילן בבילון, פעם שומר הראש שלהם או משהו כזה, עלה לבמה. זאת הייתה חתיכת פצצת אנרגיה חיובית, שרחוקה שנות אור מהחומרים המוקלטים שלו שיצא לי לשמוע.

בבילון, אקס משפחת תאקט, עובד בימים אלה על אלבום בכורה בשם "רושם ראשוני" (בייס רקורדס). הסינגל הראשון שלו עם דנידין, "נתתי לה", איך לומר, לא היה עשה רושם ראשוני חיובי למדי. אבל פה זה לא ראיון עבודה, ותמיד יש אצלנו הזדמנות שנייה.

לא בטוח שהחיבור עם שימי תבורי הוא מה שייתן לבבילון את הדחיפה החזקה למרכז, או סימון מיוחד בלוח ההיפ-הופ הישראלי כדבר הבא שיש לעקוב אחריו. הכוונה כאן, אולי, חשובה יותר מהשיר וגם באה על חשבונו במובן מסוים. השיר בנאלי מדי - לא משהו שיכול להחזיק שיר נושא בסרט הבא של האחים ברבש, אפרופו בנאליות. מצד אחד תבורי מבקש לחזק עם "אל תירא ישראל, כי גור אריה אתה, ואריה אם ישאג, מי לא יירא?". מצד שני, בבילון מבקש למחות עם טקסט בינוני משהו שסובל בעיקר מחוסר כוונה בפן הביצועי. קשה להאמין לו, קשה להתחבר לזה.

נצטרך להמתין לשלושה דברים: ליציאת האלבום בשאיפה לרצועות טובות יותר, לרצועת ביטחון שקטה יותר, ולהגעתם בחזרה של הבלק אייד פיז. אולי שוב נקבל את בבילון מהקרביים.
 

צ'ולו – בואי הביתה (3:37)

צ'ולו (צילום: יח"צ)
 צ'ולו (צילום: יח"צ)   
מילים: אריה אבטן ונורית אבטן
לחן: אריה אבטן

הנה עוד אחד שבדרך בלתי נמנעת עובר לקדמת הבמה. אחרי שעבד עם סאבלימינל, מומי לוי, אילן בבילון, אבי מסיקה ואחרים, מוציא צ'ולו סנונית ביכורים מאלבום בכורה בשם "תבלין ישן".

"בואי הביתה" מוגש על בסיס רגאיי והיפ הופ לייט, ונוסחה ישנה ומוכרת של פזמון פותח, קטע ראפ אישי ופזמון חוזר. לא משהו שטרם שמענו. עם זאת, הוא מוגש כולו על טהרת הפאן ובלי רצינות יתרה.

אפשר להיות נודניק ולסמן פספוס קטן בגזרת ההגשה - "בואי הביתה" הוא טקסט כמיהה מובהק שמוגש על ידי צ'ולו בחיוך מתחילתו ועד סופו. שיר תחנונים זה בטח לא. זו לא בדיוק כוונת המשורר, אבל לא משהו שהוא בלתי נסלח. למה? כי על הדרך נציין שיש לו קול ממש טוב, מחויך, עם אחלה Flow. אם הוא יגיש מוסיקה מעט יותר בועטת, שגם תפרגן ליכולת הווקאלית שלו, אז אנחנו צפויים לאלבום בכלל לא רע. "תבלין ישן", אמרת? יאללה, אנחנו בהמתנה.
 
 

אריק ברמן – מה עוד ביקשת (4:17)

אריק ברמן (צילום: יח"צ)
 אריק ברמן (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: אריק ברמן

קבלו את הצלע הנוספת של "כנופיית רימון", כפי שכונו לאחרונה מירי מסיקה, איה כורם, החיטמנים, קרן פלס ושות'. ברמן נבדל מכל החבורה הזאת בכמה רמות. דבר ראשון, הוא היחיד שמוחתם ב"אן.אם.סי", בעוד שהשאר יצאו מחויכים ממשרדי "הד ארצי" ו"עננה".

רוב החבורה הטילה את מלאכת ההפקה המוסיקלית על אורי זך, בעוד ברמן פנה למוסיקאי משה לוי. אבל ההבדל אינו טמון בהבדלים הטכניים האלה, אלא בעיקר בתוכן עצמו. לברמן צפויים חיים טיפה'לה יותר קשים מלחברי ה"כנופייה", שהצלחתם וכישרונם אינם מוטלים בספק. הוא מביא איתו משהו אחר, כזה שיכול "להפריע" ולאו דווקא לייצר את הלהיט הבא של גלגל"צ.

"מה עוד ביקשת" יוצר קנאה ביכולת שלו לפנק את הדף בעשרות משפטים, שאם ינפו מהם כמה מילים, מיד תרגישו בהבדל. ברמן מדבר כאן על הנושא הפופולארי של בינו לבינה: "מבין אשפות הרחובות, מצאת איזו דלת אחורית, לחדור לי אל המחשבות, אחרי כמעט שנתיים שהיית בשבילי כמו מתה כבר, או לפחות נושמת מכשירים...". חד, קולע וזה נמשך לאורך כל השיר.

הלחן של ברמן בא בעיקר לשרת את המילים, וניכר כי הלחנה אינה הצד החזק שלו. ועדיין, אנחנו נשארים ביד עם פצצת כישרון שהולכת לצ'פר את תרבות המוסיקה בארץ.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by