בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זיגי סטארדאסט  

זיגי סטארדאסט

 
 
אמיר עמרמי

למשך כמה שעות, התפזרה עננת המלחמה, וזיגי מארלי סיפק על הבמה את מנת השיכחה והגוד טיים. כמו אז, בוודסטוק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילומים: לירז עמיר
 צילומים: לירז עמיר   
השנה היא 2006 אבל האווירה שידרה 1969. האמפיתיאטרון ברעננה פתח במתחמו פסטיבל וודסטוק מקומי של ערב אחד, שעננת המלחמה המרחפת מעליו היא לא מלחמת ויטנאם אלא השקיעה החוזרת שלנו בתוך החרא הלבנוני.

על הדשא העמידו שלט לבן שלשונו One Love End War. ספק אם מישהו היה מקבל על זה ציון עובר בבית ספר ללימוד אנגלית, אבל המסר עבר. בכניסה למקום נפתח יריד אמנים קטן, שהציע חולצות, קעקועים זמניים, שרשראות, דוכני מזון של נקניקיות וגלידה אמריקאית - הכל במחירים ישראליים. אנשים, שחלקם הגדול החליט להיפרד מהחלק העליון של לבושם, שכבו על הדשא והעבירו ביניהם ג'וינטים. עוד לפני שזיגי עלה לבמה, המתחם היה זרוע במעגלים של אנשים המצויים בתוך אמוק של ריקודים אינדיאניים.

זיגי מארלי פתח את הערב עם שני שירים מאלבומו האחרון, Love Is My Religion (שני בקריירת הסולו שלו): Into The Groove, ו- Make Some Music. מארלי המשיך לנגן חומרים בעיקר מאלבומו האחרון, ומאלבומו הקודם DragonFly, שיצא ב-2003. חרף אווירת הוודסטוק ששררה במקום, זיגי חסך מאיתנו הרצאות תפלות על שלום עולמי והפסקת המלחמה, ונתן למוסיקה לומר את שלה. בשיר הנושא של אלבומו האחרון הוא ביקש מהקהל לצעוק את המילה "אהבה" שלוש פעמים. היו כאלה שטעו בספירה וצעקו פעם אחת נוספת.

לשמוע רגאיי במנות גדולות זה כמו לזלול קערה מלאה בצ'יפס וקטשופ. טעמת צ'יפס אחד, טעמת את כולם. תפנית מדהימה לא היתה גם בסיפור הזה. הנה עוד שיר נפתח עם המתופף, בייס ליין ממכר וריף גיטרות קבוע. רק המילים משתנות, והרגליים רוקדות אותו דבר. מארלי היה יכול לשיר על אהבה, מלחמה או זוגיות - זה לא משנה - אנשים באו בשביל הגוד טיים, וגוד טיים זה מה שהם קיבלו.
 
 זיגי מארלי נולד בג'מייקה בשנת 1968, כצאצא בכור לבוב מארלי, שהעמיד 12 ילדים. הוא נולד בשם דיוויד ואימץ את הכינוי "זיגי" על שם האלטר אגו זיגי סטארדאסט של אחד, דיוויד בואי, ויש הטוענים שכך כינה אביו המיתולוגי את הג'וינט. אביו לימד אותו לנגן בגיטרה ובתופים בגיל 10. מגיל צעיר היה מארלי הקטן מצטרף להופעות של אביו, ולפעמים חומק מבין הפרגודים אל קדמת הבמה ומדגים לכולם את יכולות הפיזוז שלו.

לכתבה המלאה >> 
בשיר Shalom Salaam, מארלי הביע תקווה שיבוא שלום בין ילדי ישראל וילדי פלשתין. שיר עמוס סיסמאות שיכול היה להתאים לקמפיין של מרצ. כיאה לשיר סיסמאות, הוא חף מדיבור ענייני, אלא רק עוטף את הכל באהבה אחת גדולה, בלי מלחמה. היי, היה כזה שלט בכניסה.

מי שהאזין גם למילים ולא נתן את כוחו רק בריקוד, לא יכל שלא להתמכר לשיר Black Cat, שהיה בין המוצלחים של הערב: "חתול שחור, יום אחד דברים ישתנו, ואני אנקה את השם שנוצר לך, החברים שלי אומרים לי שאתה לא טוב, אבל לי לא אכפת מה הם אומרים". קצת שלמה ארצי לעניים, אבל באנגלית זה נשמע יותר טוב.

מארלי חתם את המופע עם No Woman No Cry של אביו המנוח. פלאפונים הורמו לאוויר לטובת אלה שנשארו בבית, כדי שיוכלו גם הם לשמוע את אחד השירים היפים שאי פעם נכתבו. השיר חתם את פסטיבל השלום הפרוביזורי. לכמה שעות, על רקע המלחמה בצפון, יושבי האמפיתיאטרון ברעננה, קנו לעצמם את התחושה הכל כך אהובה של לחיות בישראל ולהרגיש אמריקה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by