בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רוני דניאל, מאחוריך! 

רוני דניאל, מאחוריך!

 
 
נילי אורן

נילי אורן דוחקת בזכייניות לרכוש בבהילות את Dog Bites Man, ששמה כמטרה לחציה השנונים את יקירי השעה - כתבי החדשות. הסדרה שבדיוק חסרה לנו בימים טרופים אלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינטיליגנטים. תמונה קבוצתית (יחצ)
 אינטיליגנטים. תמונה קבוצתית (יחצ)    
בימים קרביים אלה, חדשות הן המצרך המבוקש ביותר, אפילו יותר מהסינגל החדש של נינט. עובדה, אפילו "פנאי פלוס" הקדיש השבוע לכוכבי הרגע כתבה נרחבת, שבימים כתיקונם היתה מיועדת בוודאי למעקב אחר חידושיה הלשוניים של כריסטין מה"דוגמניות". כך שפארודיה על כתבי החדשות היא אך מתבקשת.

אצלנו בישראל גייסו לשם כך בצו 9 וחצי בלילה, בערך כל תכנית סאטירית שיצאה לחופשה, מ"ארץ נהדרת", דרך חברי "משחק מכור" שהתכנסו לבזיון "רצועת הבטחון", ועד "מועדון לילה" של ארז טל, שאולי משום שלא הוטרדה ממנוחתה, באמת מצליחה להצחיק לפרקים.

בארה"ב, שנמצאת במלחמה כבר 3 שנים, החלה בתחילת יוני השנה ברשת Comedy Central, ערוץ הצחוקים האמריקני, סאטירה משובחת על אותם כתבי האקטואליה הרציניים. אם כי לא אלה מרשתות הטלוויזיה הכלל ארציות, אלא דווקא אחיהם המאותגרים, מתחנות הטלוויזיה המקומיות.

הסדרה נקראת Dog Bites Man (ובתרגום חופשי: "כלב נשך אדם", שזו הדוגמא הקלאסית לסיפור לא חדשותי, בלימודי תקשורת באקדמיה), והיא לא רק נשמעת, אלא גם נראית דומה ל"שוטטות" ז"ל שלנו. אם כי מכורח עיסוקה בכתבי חדשות, ולא בכתבי בידור, יש לה כר נרחב הרבה יותר לחתרנות אקטואלית והומור שחור. והיא אכן מנצלת אותו בחדווה.
 

אמריקאים תחת השפעה

 
גיבורי הסדרה, כאמור, הם צוות חדשות, שמונה ארבע נפשות, המתחרות ביניהן על תואר "האווילה, הבורה והאנוכית ביותר" לאורך כל פרקי הסדרה. ואלה שמות: קווין ביקין, הוא הכתב המזדקן, המכוער, והנלהב בעיקר מעצמו; טילי סאליבן היא המפיקה הפקאצה האגוצנטרית והאגרסיבית, שחושבת שהיא נורא חכמה, למרות שמנת המשכל שלה מזכירה יותר את זו של פאריס הילטון; מארטי שונסון הוא עוזר ההפקה החנון, המנומש, הממושקף והמבולבל מגדרית; ואילו אלן פינגר הוא הזבל הלבן שמתפקד כבמאי ההזוי של כתבות הצוות, אבל נראה בעיקר כמו חבר בוויליג' פיפל.

בכל פרק הם מסקרים נושא אחר, ועושים זאת בצורה הכי לא מקצועית שניתן. כך למשל, בפרק הראשון הם נמצאים בסמינר על הטרדות מיניות במקום העבודה, בו מבצעים כל אחד ואחת מהן הטרדה מינית, בכל פעם שהם פותחים את הפה.

בפרק השני, הם הולכים לברר את סוגיית יחס הציבור לחברי הקהילה ההומו-לסבית. את הכתבה הם פותחים בראיון עם חבר נכבד בקהילה, שמדבר על הסטריאוטיפים הההומוסקסואליים השגויים וההרסניים, בעוד חברי הצוות מפצירים בו להיות יותר נשי, ולדבר עם הידיים, בטוענה שהוא ממש לא משכנע כהומוסקסואל. את אותה הכתבה הם מסיימים במילים: "נכנסנו לעומק הרוע ההומוסקסואלי, הפכנו כל פינה שפלולית בה המניאקים הסתתרו, ושבנו עם מסקנות – ההומופוביה חלפה מהעולם". אכן, הפוך על הפוך נשכני במיטבו.

הסדרה מצולמת כמוקיומנטרי, בסגנון יבש ומינימליסטי, שמזכיר מאוד את סגנונו של ריקי ג'רוויס, יוצר "המשרד" הבריטי. כך שיתכן שהאמריקנים סוף סוף למדו משהו טוב מאחיהם שמעבר לאטלנטי. עכשיו רק נותר לחכות שיפנימו בארה"ב גם כיצד עושים דרמה טובה, אמינה, ולא קיטשית, ובא למסכינו גואל.

המלצה לזכייניות לסיום: תביאו כבר את הסדרה הזו. באמת שנותרנו נטולי סיבות לצחוק בזמן האחרון. לטיפולכן, תודה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by