בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מפלט דרייפוס 

מפלט דרייפוס

 
 
לילך וולך

ג'וליה לואיס דרייפוס נחלצה מקללת "סיינפלד" והשתחלה בהצלחה לתוך דמותה כאם חד-הורית ב"כריסטין הישנה". לילך וולך מפרגנת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כריסטין הישנה (צילום: יח"צ)
 כריסטין הישנה (צילום: יח"צ)   
באופן אכזרי משהו, המבחן שרוב האמנים לסוגם נכשלים בו, הוא מבחן הרלבנטיות לאורך זמן. קיימים הרבה יותר סופרים- של- ספר -אחד, ילדי פלא שהתבגרו ואיבדו את הפלא, ושחקנים של להיט אחד שהחליקו אל תהומות הנשייה. היכולת להשתנות ולהתפתח, ולהשתתף באבולוציה הטבעית אך המייסרת של האמנות, היא אבן הבוחן המשמעותית ביותר.

במיוחד קשה הדבר לשחקני טלוויזיה: המדיה המיידית, שלפעמים מותחת דמות מוצלחת אחת משך שנים ארוכות, מקשה על כל הנוגעים בדבר להתנתק ולעבור הלאה למקומות חדשים. לפעמים השחקן מאוהב בדמות באופן כל כך טוטאלי, שהוא מסרב להרפות, לפעמים הדמות היא סד העינויים שלו, אבל הקהל לא מוכן לראות אותו בשום אופן אחר. ובכל אופן, במקרה הזה, הכלל הוא הכלל של המלך מידאס – ככל שההצלחה הראשונית היתה גדולה יותר, רוב הסיכויים שאחר כך תחרב כל מה שתיגע בו.

ג'וליה לואיס דרייפוס היתה מזוהה משך שנים עם הדמות של איליין מ"סיינפלד". יחד עם זאת, היא הצליחה להתנער מן האפר וליצור את עצמה מחדש כמו עוף החול גם לאחר מכן. נכון להיום, היא היחידה מפליטי "סיינפלד" שהצליחה ממש לעשות את זה. איך זה קרה? תוך שמירה על כמה כללים בסיסיים אך חשובים: דרייפוס נתנה מספיק זמן לקהל כדי להרגיע את הסרעפת המקרקרת מהצחוק האחרון שגווע עם הפרק האחרון של "סיינפלד", אבל לא יותר מדי זמן. ב-2002 היא יצאה עם "בקצב של אלי", סדרה חביבה למדי על זמרת ג'אז (וגם גילתה לנו שהיא יודעת לשיר ושהשיער שלה לא מוכרח להיות מנופח כאהיל). היא התרחקה מעט מהדמות הדומיננטית של הקריירה שלה, אך לא פנתה פתאום להמציא עצמה מחדש בדרמות שייקספיריות שיגרמו לקהל לצחקק מהאבסורד.

והנה עכשיו, מגיעה אלינו דרייפוס ככריסטין, גיבורתה של הסדרה "כריסטין הישנה" (ישנה כמו מבוגרת, לא כמו מנמנמת). כריסטין היא אם חד-הורית, הגרושה באופן ידידותי, אולי מדי, מבעלה לשעבר. היא גרה עם אחיה, או כמו שזה נראה – אחיה נחת לה על הספה ערב אחד, והיא הבינה אולי עד כמה חסרה לה חברת מבוגרים, אז הוא נשאר. היא אם מסורה ואשת קריירה - מנהלת מכון כושר ייעודי לנשים, והחיים שלה נראים מאוזנים למדי.

האמנם? כבר בפרק הראשון, מתנפצת לכריסטין האשלייה בדבר תחזוק מערכת היחסים עם הלשעבר שלה. המערכת מתחוורת כזהה לזו שהיתה להם, רק בלי סקס, והיא מתוודעת לכריסטין החדשה – החברה החדשה, הצעירה, טובת הלב והמעט אהבלית של בעלה לשעבר. העובדה המכאיבה שגם לה קוראים כריסטין, מייד ממקמת אותה כזו שהיא ה"ישנה". מכאן מתחיל מה שנראה כמסע חניכה אל ה"עצמי החדש" שלה, כפי שהיו מכנים אותו בניו-אייג'יית.

אם "סיינפלד" עסקה בשום-דבר, ודמויותיה צפו כצפלינים בעולם, מנותקים משהו. הרי ש"כריסטין" עוסקת בקונקרטי, מאוד קונקרטי. עם זאת, היא לא דרמה נוסח מייק לי. אם יש משהו שדרייפוס טובה בו, זה לא לקחת את עצמה ברצינות תהומית, ולא לירות לעצמה ברגל עם כריתת חוש ההומור והטיימינג המוצלח שהיא מחוננת בו.

בתוך ים הסיטקומים והסדרות החדשות שנוחתות כל יום על מסך הטלוויזיה האמריקאי, "כריסטין הישנה", היא אולי לא החדשנית שבהן, אבל היא בהחלט עושה את העבודה, ולפחות בינתיים – היא כאן כדי להישאר. אנחנו מפרגנים.

ימי ה', יס סטארס, 21:05

בקטנה
שידור מחזורי של "עשרים פלוס" בסוף השבוע: צפייה שהחלה כלגלוג משועשע ונגמרה בצביטת געגועים למה היתה יכולה הסדרה להיות, אם היה לה מעט יותר תקציב וכריזמה של ערוץ מסחרי. וחוץ מזה, אנחנו מתגעגעים לדמות הקורקית של שירה גפן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by