בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עושה בית ספר 

עושה בית ספר

 
 
אפרת אסקירה

"בריק" ממזג באלגנטיות מרשימה בין ז'אנר דרמת התיכון לז'אנר המותחן האפל. אפרת אסקירה מצפה לתוצרת הבאה של הבמאי הצעיר ריאן ג'ונסון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך הסרט "בריק"
 מתוך הסרט "בריק"   
"מה שחשוב הוא לא מי שאתה, אלא מה שאתה אוהב." (רוב גורדון, "נאמנות גבוהה").

מפתה לפתוח את הביקורת על "בריק" בציטוט קולנועי. המגוון הרלוונטי כאן הוא מאוד רחב ולכן הציטוט שלמעלה נראה מתאים במיוחד. "בריק" הוא פילם נואר שמתרחש בבית ספר תיכון בדרום קליפורניה. הז'אנר והתפאורה כבר מכילים בתוכם התייחסות לבאים לפניהם אך גם אלמלא הם, נסיון העבר בהתאם לנסיבות מלמד עוד כמה דברים. זהו סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי-התסריטאי ריאן ג'ונסון. לכן, סביר להניח שהסרט יהא עתיר רפרנסים, מחוות ולעיתים ציטוטים ישירים ממכלול הסרטים שהשפיעו על יוצרו עד כה. מבחינה זו, "בריק" לא מאכזב - הוא אוהב את הדברים הנכונים וזה מה שחשוב.

בלבו של "בריק" נמצא ברנדן, אנטי-גיבור טינאייג'רי, המבקש לחקור את מותה של חברתו לשעבר, שנקלעה לסבך של מלחמות סמים, רומנטיקה ומעמדות בבית הספר התיכון. נתוני המבוא טיפוסיים לסרטי נעורים. בעבר הם היו חומר לסרטי ז'אנר קלילים כ"10 דברים שאני שונאת בך", שהפכו, בידיים אחרות, ליצירות מטרידות בסגנון "קידס". ריאן ג'ונסון בחר לטפל בנושאים הללו בעזרת התבניות של סרט הבלש האפל.

ג'וזף גורדון לוויט, שגדל יפה מאז סיטקום החוצנים "מפגשים מהסוג האישי", מגלם את ברנדן, המתפקד כבלש נוסח פיליפ מארלו (גיבור ספריו של ריימונד צ'נדלר) בעולם חסר חוק. הוא שנון, גאוותן ויגע. תכונות אלה, בצירוף נטייה אנטי-סוציאלית, מזכות אותו בבדידות חברתית גאה. הרשויות- הנהלת בית הספר והמשטרה - לא מתפקדות בעולמו כאוכפות סדר או משמרות מוסר, ולכן ברנדן חופשי לפעול על פי סט אינטרסים אנוכיים משל עצמו.

השמש החזקה של דרום קליפורניה והמרחבים הגדולים והשוממים בהם צולם, משרתים את האסתטיקה הנוארית של הסרט ומקדמים אווירת ניכור גולמי וחף מעידון. זה מזכיר את "ציינהטאון", והזכרון מתחדד כשפרצי אלימות חוזרים מופנים אל הגיבור, מותירים את פניו חבולים בדומה לניקולסון, ומפוררים את גופו יותר ויותר ככל שהוא מתקדם אל פתרון הפרשה.

אם ברנדן הוא הבלש התיכוניסט, אזי "בריק" מספק לו שורת דמויות משנה מעולם בית הספר התיכון שנכנסות לתפקיד הטיפוסים הארכיטיפיים האחרים של הפילם נואר. "המוח", תלמיד שקדן ואאוטסיידר משמש כספק הידע עבור הגיבור. שלוש הפאם פטאליות הן נשיאת מועדון התיאטרון של בית הספר, מלכת הכיתה וכמובן, הקרבן. סטונר אחד ושרירן אחר משמשים כמקדמי עלילה, ומנהיג סניף הפשע המקומי, הוא בוגר תיכון בן עשרים ומשהו שעדיין גר אצל ההורים (לוקאס האס, ילד האמיש ב"העד", "הפלישה ממאדים").

התפרים בין דרמת התיכון והמותחן האפל אינם מושלמים. התאמת הטיפוסים לתערובת הז'אנרים, מצליחה, והניסיון לייצר עולם נוער המנותק מעולם המבוגרים ופועל על פי חוקים משלו, ראוי להערכה. עם זאת, "בריק" הולך מעט רחוק מדי בתרגילי השילובים, והדבר מורגש בייחוד בשימוש שהוא עושה בשפה. לבני נוער תהיה תמיד שפה מעט אחרת מזו של המבוגרים. גם בפילם נואר השימוש בשפה משתתף באסתטיקה המבדילה את העולם המוצג מן העולם המוכר. אולם הז'רגון אותו דוברות הדמויות של "בריק", לא נשמע כשילוב מחדֵש-מושגים של שתי המסורות, אלא כחזרה אחורה אל מעמקי סרט הבלש האפל. השפה היא שפתו של האמפרי בוגארט, ומפיהם של בני נוער היא נשמעת לעיתים מאולצת.

"בריק" הוא סרט יפה, מסוגנן ומותח. הדיאלוגים שלו שנונים והדמויות והמניעים שלהן משכנעים במרבית המכריעה של הדרך. מיקום המצלמה והשימוש בסאונד במספר סצינות, אחת שמערבת נעליים, שניה עם מכונית שחורה ושלישית בסגנון "צומת מילר" (אולי אפילו "זכרונות מרצח" הקוריאני) עם מפגש מכריע ליד אמת המים, מגיעים לרמה שלא יהיה מופרך לקרוא לה מופתית. זהו פילם נואר מיומן ולמרות שאינו משכתב-מזעזע את חוקי הז'אנר, הוא מעורר מחדש אמון ומעודד ציפייה לעבודות הבאות של הבמאי הצעיר ריאן ג'ונסון. אחרי "בריק" אפשר לקרוא לו גם מבטיח.

לסרט הקצר שג'ונסון ביים כסטודנט לקולנוע הוא קרא "Evil Demon Golfball from Hell!!!", כך שעם סרט אימה וסרט בלשים ברקורד, ריאן ג'ונסון יכול עוד לגדול להיות איש מעניין מאוד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by