בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ס. יזהר הלך לעולמו 

ס. יזהר הלך לעולמו

 
 
טל היינריך

יזהר היה אחד הסופרים החשובים והמחדשים בספרות העברית, ובשנת 1959 זכה בפרס ישראל על ספרו "ימי ציקלג". בן 90 במותו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ס. יזהר ז"ל (צילום: לע"מ)
 ס. יזהר ז"ל (צילום: לע"מ)   
הסופר יזהר סמילנסקי, שכינויו הספרותי היה ס.יזהר, נפטר הלילה (שני) בבית החולים "הרצפלד" בגדרה בעקבות אי ספיקת לב. הוא היה בן 90 במותו, והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הלוויתו תצא מחר בשעה 18:00 מביתו בכפר מישר.

יזהר נולד בשנת 1916 למשפחה של סופרים. אביו היה הסופר זאב סמילנסקי, אחיינו של הסופר המפורסם משה סמילנסקי. הוא זכה בפרס ישראל לספרות ב-1959 על ספרו "ימי ציקלג". בין הפרסים הנוספים בהם זכה נמצאים גם פרס ברנר ופרס ביאליק לספרות.

בשנת 1982 מונה יזהר לפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן שימש כפרופסור לחינוך באוניברסיטת הר הצופים, עד שפרש מתפקידו. יזהר סיים לימודי הוראה בירושלים והיה מורה ביבנאל, בן שמן, חולדה ורחובות. בצד כתיבתו הספרותית הוא עסק בכתיבה פובליציסטית, ואף היה חבר כנסת מטעם מפא"י.

יזהר, מהסופרים החשובים והמחדשים בספרות העברית, הושפע ביצירותיו מאורי ניסן גנסין ומיוסף חיים ברנר. כתיבתו מתאפיינת בגבהות לשון לצד ציטוטי רחוב, ושילוב תיאורי נוף של ארץ ישראל. חלק מיצירותיו עוררו מחלוקת בציבור, בכך שקראו תיגר על המיתוס הציוני ומידת המוסריות של חיילי צה"ל.

הסיפור הראשון שפרסם הוא "אפרים חוזר לאספסת" (1938). אחריו הוציא את "בפאתי נגב" (1945), "החורשה בגבעה" (1947) ו"שיירה של חצות" (1950). הבולטים שבסיפוריו מעמידים במרכז גיבורים ארץ-ישראלים המתחבטים בין מצפונם וההליכה עם הזרם, ביניהם "השבוי" (1963) ו"סיפור חירבת חיזעה" (1949) והרומן "ימי צקלג" (1958). עוד מספריו: "סיפורי מישור" (1964), "מקדמות" (1992), "צלהבים" (1993), "מלקומיה יפהפיה" (1998), "גילוי אליהו" (1999). בין סיפורי הילדים שפרסם: "תפו ופוזה", "הכרכרה של הדוד משה", והספרים "שישה סיפורי קיץ" (1950) ו"ברגליים יחפות" (1959).
 
סמילנסקי בצעירותו (צילום: לע"מ)
 סמילנסקי בצעירותו (צילום: לע"מ)    
הסופר סמי מיכאל סיפר על היכרותו עם יזהר: "נפגשנו הרבה באירועים, קראתי בספריו ושוחחנו בטלפון. היינו בחו"ל כחלק מהמשלחת שטסה כאשר רבין, פרס וערפאת קיבלו את פרס הנובל. עקבתי אחריו מקרוב. אם היו שואלים אותי בנוף הספרותי איזה דגם משמש לך מופת, הייתי בוחר בו, ולא רק בזכות היצירה הספרותית האדירה שלו, אלא גם בעיקר בזכות הענווה והמצפון החברתי הנפלא. אדם שבאמת שמר על צלם האדם שבתוכו, למרות הפרסום שלו. דמות שקשה היום למצוא מישהו שדומה לה בנוף היצירה מבחינת חוש המידה בין היצירה לבין היוצר.

התפעלתי ממנו תמיד, ובפרט גם מהחוכמה ההומאנית הבוגרת שלו. יזהר שבר שתיקות והתיר כבלים שלצערי, הספרות העברית נרתמה לטפח בנושאים מסוימים. הערכתי אותו מאוד גם על אמץ ליבו לומר את הדברים הקשים שהרבה יוצרים העדיפו את המעמד על אמירתם, והוא לא התעלם. אדם שמייצג את המצפון האמיתי של החברה הישראלית".

בהודעת האבל שפרסמה הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר על מות בכיר סופריה וגדול הסופרים העבריים, נכתב "בין ההוצאה לבין הסופר נרקמו יחסים הדוקים במיוחד. אוהד זמורה ז"ל לא חסך מאמצים לשמר את מעמדו של ס. יזהר בראש הקאנון של הספרות העברית, ובין השאר הוציא לאור מהדורת אספנים יוקרתית של כל כתביו. ס.יזהר היה אורח הכבוד הקבוע באירועים השונים של ההוצאה.

"יצירתו משקפת בצורה אותנטית את השינוי הגדול שחל בתודעה היהודית-ישראלית בדורות שצמחו אחרי הדור שש"י עגנון היה נציגו הספרותי. ספריו דנים במפגש החדש עם המרחב, עם ארץ ישראל, עם הקיום כאן ועכשיו".

דב אלפון, העורך הראשי של ההוצאה, אמר היום שס.יזהר "התמודד בכל ספריו עם דילמות מוסריות ואידיאולוגיות אשר צמחו כבר עם קום המדינה, אך מהדהדות ב-2006 ביתר שאת, רוחשות בכל כותרת ראשית בעיתון, פורצות בוויכוחים בכל סלון ישראלי בערב שבת, ומעוררות השראה אצל הסופרים שבאו אחריו".

עוד נמסר מההוצאה שבשלוש השנים האחרונות התעורר ביקוש מחודש לספרי ס. יזהר, אחרי שנים רבות שבהן חנויות ספרים לא החזיקו כלל את יצירותיו. העניין המחודש בס. יזהר נולד באקדמיה וגלש לספריות ולחנויות הספרים. הסיפור הקלאסי "חירבת חיזעה", למשל, ראה אור בהדפסה חדשה לקראת שבוע הספר 2006, בעקבות ביקוש מחודש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by