בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סינון, גרפניקל 

סינון, גרפניקל

 
 
לילך וולך

בספרו "אמונה עיוורת", אבי גרנפיקל בוחש ביותר מדי נושאים שנתפרים אחד לשני ביד גסה, ואף לא אחד מהם מגיע לכדי מיצוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מפתה. כריכת הספר
 מפתה. כריכת הספר    
הכריכה האחורית של ספרים היא כמו כרטיס פנויים/פנויות שבו יש לך כמה משפטים כדי לשכנע למה כדאי לצאת דווקא איתך. כריכה טובה (כמו גם כרטיס ביקור טוב), תספק לך מושג כללי על מה הספר, תרכז את כל הצדדים הכי מושכים, אניגמטיים ומרתקים שבו, ותטע בך את הרצון לדעת יותר.

הסינופסיס שעל הכריכה האחורית של "אמונה עיוורת" מאת אבי גורפינקל, גורסת כך "יוני, סטודנט לספרות בהר הצופים, מאבד ספר נדיר. למחרת מתקשרת אליו מישהי ואומרת "זה בקשר להשבת אבידה". על אף שהוא זקוק לספר בדחיפות, הצעירה מסרבת להיפגש איתו ומוכנה רק להניח את הספר בתא טלפון ציבורי עקור במאה שערים. כך מתחיל בין השניים קשר שראשיתו בהחלפת ספרים, והמשכו תחום במשולש סבוך שקודקודיו הם גבר, אישה ומכשול."

נשמע מצוין, לא? נשמע כמו כרטיס של פצצה בלונדינית, שהיא גם חכמה ובעלת חוש הומור נפלא, מריחה מעולה גם בבוקר ויודעת לתפקד גם כמאהבת וגם כחברת אמת. רק שהבלונדינית מהחלומות מסתברת כפקידה אפרורית שמחמצנת את שיערותיה ורוטנת ללא הפסק.

ספרו הראשון של אבי גרפינקל סובל מהיותו "ספר ראשון" בהגדרה – הוא רוצה לומר הכל על הכל וכמה שיותר מהר. חלק עצום בעבודתו של סופר הוא לדעת למחוק. הרווח שבין המילים חשוב לפעמים לא פחות מהמילים עצמן – כמו שלא מניחים שרשרת יהלומים על מצע של צמר גפן, אלא על כרית מצופה קטיפה, כך גם למשפטים טובים ולרעיונות יפים, מגיע את המקום האופטימלי לנוח עליהם.

גרפינקל לא נותן לשום רעיון או הגיג לנוח בשקט לרגע, הוא מערבב בין סיפור אהבה אפלטוני לנערה חרדית, לבין אהבה להפועל חולון, בין אב חולה לדוד חולה נפש, בין קשיי כלכלה לכלכלת הרגש ועוד ועוד. ואתם אפילו יכולים להוסיף על החשבון עוד כמה "ועודים", ולא לטעות.

כשרומן מצליח לערב בין תחומי חיים, סיפורים צדדיים ואנקדוטות נבחרות, הוא הופך לרומן עשיר, ספוג חוכמת חיים. כשהוא לא מצליח, והתפרים נותרים פרומים, או תפורים זה לזה בתכים גסים, נותר בידינו סיפור לא ממוצה עם הפרעות וקריאות ביניים שמושכות את הקורא למקומות לא ממומשים עד הסוף.

גרפינקל זורק עשרות חכות, אבל לא מצליח לדוג אפילו דג שמן אחד, וחבל, כי כמה מהפתיונות שלו מפתים מאוד: לא מספיק ספרים טובים נכתבו על האניגמה המרתקת שהיא שכונת מאה שערים, או על הסמיכות שבין דת לחול שמתקיימת בירושלים. אם הרומן היה רק על זה, דיינו. אבל הפיתוי של סופר צעיר הוא לבחוש בכל הנושאים כולם, ועם הפיתוי הזה צריך לדעת להתמודד ולדעת מה ומתי לחתוך. הנושאים שמעלה גרפינקל בספרו האחד מספיקים כדי למלא ספריות שלמות, ואין סיבה ממשית לדחוס את כולם לספר שלא מצליח לגעת בליבה של אף אחד מהם.

אמונה עיוורת/אבי גרפינקל 2006, זמורה ביתן, 84 ש"ח
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by