בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תופעת קוטלר  

תופעת קוטלר

 
 
לילך וולך

תוכניתה של אושרת קוטלר "מדובר בתופעה" חפה מכל יחצנות עצמית, ובשונה מרוב תוכניות התחקיר, מדובר בשירות אמיתי לציבור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך התוכנית "מדובר בתופעה" (צילום: יח"צ)
 מתוך התוכנית "מדובר בתופעה" (צילום: יח"צ)    
ישנן הרבה מאוד תוכניות טלוויזיה שיושבות על הנישה של "שרות לציבור". תוכניות תחקירים למיניהן, תוכניות בהן האדם הגדול על המסך מגן על האדם הקטן בבית, תוכניות על עוולות כאלו ואחרות, שמנסות להזהיר אותנו מן העולם הרע שבחוץ, ועוד ועוד יוזמות שנועדו לתת את ההרגשה שיש מי ששומר עלינו.

והאמת? בדרך כלל אני לא קונה את זה. הפטיש הנרקיסיסטי של רוב מנחי התוכניות הללו לעצמם מפריע לראות את התרומה היחסית שלהם לחברה. פעמים רבות נדמה שמדובר במסעות הפחדה, פעמים אחרות במסעות הכפשה, שנועדו בסופו של יום להאדיר את שמו של האדם בעל הקול הסמכותי ששלח את התחקירנים שלו להזיע ברחובות בשבילו.

בתוך כל אלו, יש לפעמים גם קרני אור מסויימות. אחת לכמה זמן עולה תוכנית שהכוונות הטובות שמאחוריה זורחות מעל לכל יח"צנות עצמית, ושבאמת מהדהדת במישור הציבורי. טלוויזיה לא חייבת וגם לא באמת יכולה להיות ערוץ מידע מלא, אבל היא בהחלט יכולה וגם צריכה להעלות למודעות תנודות תרבותיות מסויימות, תופעות חברתיות והזנחות כאלו ואחרות.

אושרת קוטלר, בתחקיר על שוק התרופות הפסיכיאטריות בתוכנית שלה "מדובר בתופעה", עשתה שירות ציבורי חשוב ביותר. למרות שחלק גדול מן ההיקשים והקישורים שנעשו הם כמעט מובנים מאליהם, כמו הקשר הסימביוטי בין שוק התרופות למחקרים בפסיכיאטריה, והעידוד כמו גם התגמול על הפניות של רופאים לטיפול תרופתי זריז – עדיין, היה חשוב לומר זאת בריש גלי בערוץ טלוויזיוני ראשי כדי להעלות את המודעות.

בארה"ב, התדירות של פרסומות לתרופות בטלוויזיה, כמעט זהה לתדירות הפרסומות למוצרי המזון. השוק האמריקאי מוצף באופציות שונות של תרופות בצורה שכל בור ועם הארץ מרגיש שהוא יכול לאבחן את עצמו באופן עצמאי וגם לטפל בעצמו. הגישה הקלילה לתרופות והצגתן כמוצר צריכה שאין בו כמעט נזקים, היא מטעה, מסוכנת ומנוונת (בישראל עדיין לא מורשות פרסומות כאלו, אבל הדרך ודאי לא רחוקה גם לשם). יותר מכך, כפי שחשפה קוטלר בתוכניתה, גישה זו דוחקת את רגליהן של כל דרכי הטיפול הלא תרופתיות, ומציגה מאזניים שבורים בהם יש לכאורה רק אופציה אחת לפני הסובלים מדיכאון וחרדות.

הטענה הרווחת כלפי קוטלר, היא שהיא אינה נוקטת אמירות חד-משמעיות והמלצות ברורות – אותי זה דווקא מעודד. מאחר שקוטלר אינה פרופסורית לרפואה, מומחית לחינוך ילדים ולשאר הנושאים שבהם היא תעסוק בתוכניתה, אני לא מעוניינת לקבל ממנה המלצות חד משמעיות. חד משמעיות צריכה להיות מגובה בהרבה מאוד ניסיון והבנה בתחום, ולמרבה השמחה, קוטלר לא מתחזה לכזו. היא מגיעה אל הנושאים מאותה עמדה בלתי מתנשאת ממנה מגיעים רוב הצופים בבית. נכון לעכשיו, עושה קוטלר מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - לא להחליט מה טוב עבורם, אלא להצביע על העובדות. בפירוש שירות לציבור.

רביעי, 21:00, ערוץ 2

בקטנה
ולמי שרצה להרחיב את ידיעותיו בתחום בריאות הנפש, תוכנית התעודה המצוינת "בית ההפרעות" ביס דוקו, מראה לכם מה קורה כששמים שלושה מטופלי הפרעות או.סי.די (כשל אובססביבי- קומפולסיבי) קשות בבית אחד. מרגש ונפלא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by