בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נו אייג' 

נו אייג'

 
 
נילי אורן

הסדרה Psych צוחקת על המשטרה ועל טרנד הניו אייג'. לא פלא שנילי אורן התאהבה בה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שון באמצע, עושה קולות של מדיום (יח"צ)
 שון באמצע, עושה קולות של מדיום (יח"צ)   
סדרות משטרה אמריקניות למיניהן עונות לרוב על כלל מאוד פשוט – הן לא מציגות את השוטרים כמגוחכים. מקסימום, כאנשים מורכבים, לעיתים שמוקים חסרי תקנה, אבל לעולם לא מטופשים וטמבלים, כפי שאנחנו מכירים אותם מחיינו האמיתיים.

וכאילו זה לא רחוק מהמציאות דיו, הגיחו למסכי ארה"ב בעבר הלא רחוק הסדרות "מדיום" ו"הלוחשת לרוחות". אלה שיוו למשטרה תדמית של מכורה למיני הזויים ושרלטניות לסוגיהם, בלי שמץ הומור עצמי, או טיפת הבנה של עומק האבסורד. ואז הגיעה Psych.

הסדרה שהחלה ביולי השנה ברשת USA עוסקת בצעיר בעל יכולת אבחנה יוצאת דופן, שמסייע למשטרה לפתור תעלומות פשע, במסווה של מתקשר רוחני. ובניגוד לסדרות שהזכרתי לעיל, הסדרה הזו דווקא מציגה את המשטרה כמגוחכת, ואת גלי ההערצה העכשווית לדמגוגים רוחניים כאינפנטילית ואווילית. כלומר, סוף סוף נמצאה סדרה מספיק ריאליסטית ובעלת הומור עצמי, כדי שלא תעליב את האינטיליגנציה של כל צופה שאיננו אודטה.

לבחור שעומד במרכז הסדרה קוראים שון ספנסר, והוא בן של שוטר בדימוס בשם הנרי (קורבין ברנסן – פרקליטי אל.איי), שלימד אותו בילדותו לשים לב לפרטים, תוך אימונים קשים על גבול הסדיסטים. לכן הופך שון בבגרותו לאדם בעל יכולת אבחנה פנומנלית, שיחד עם כשרונו הבולט, גם חושש קשות ממחוייבות, ומדלג בין עבודות כמו עז הרים.

יום אחד בעודו צופה בחדשות, הוא שם לב לפרט קטן שעשוי לסייע למשטרה לפתור פשע, ומתקשר כהרגלו להודיע על כך לשוטרים. הם מצידם בטוחים, בהיעדר הסבר אחר שמתקבל על דעתם הזעירה, שהוא היה שותף לעבירה. לכן כדי להתחמק מעונש, הוא מחליט ברגע האחרון להעמיד פני מדיום, ולתלות בכך את מסקנותיו. הכל, רק כדי שהשוטרים הטמבלים יאמינו לו, ולא ישלחו אותו לכלא לחינם. מגוחכים, כבר אמרתי?

אבל שון לא לבד. לאחר מסע שכנועים לא קט, הוא מגייס לעזרתו את חברו משכבר הימים, בורטון גאסטר (דולה היל – העוזר האפרו אמריקני של הנשיא ב"בית הלבן"), שהוא הניגוד הגמור שלו מבחינת אופי, והשניים פותחים משרד חקירות פרטי, ששמו כשם הסדרה. כי כמו שאומר שון: "לפעמים כדי למכור משהו לאנשים, צריך לשקר להם בפנים, כי רק כך הם יהיו מוכנים להאמין שאתה דובר אמת". כמה טיפשי, ככה נכון.

חוץ מביקורת מבורכת על טרנד הניו אייג', ועל חכמתם ויכולת אבחנתם הבלתי קיימות של אנשי משטרה, הסדרה גם פשוט מצחיקה, קלילה, וכייפית. התסריט שלה שנון וחתרני דיו, אך לא מעיק או כבד, והדמויות שלה פשוט אמינות, אנושיות, ומעוררות הזדהות. מה גם שעלילות הפרקים שלה בוגרות מספיק אך לא מדי, מתפתחות מהר, ולרוב מהלכיהן אינם לגמרי ניתנים לצפיה מראש. אבל הפלוס הגדול ביותר שלה הוא ההומור, שהופך אותה לספק קומדיה ספק דרמה, ומותיר ממנה בעיקר טעם של עוד.

למן האמת, הדבר היחיד שפחות חיבבתי בסדרה, הוא קטעי הפספוסים בסוף כל פרק. בעיקר כי זה נראה כמו נסיון אחרון, מתאמץ ולא מקורי, של המפיקים לסחוט עוד כמה חיוכים מהצופים. חבל, כי הסדרה בהחלט מספיק משעשעת בעצמה, ולא ממש זקוקה לסרחי העודף הללו בקצה. מצד שני, זה רק בדקות האחרונות על רקע הכתוביות, כך שאפשר פשוט לבחור לוותר עליהם. זה מה שאני עשיתי.

המלצה לזכייניות לסיום: אנא הביאו את הסדרה. למה אתן מחכות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by