בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טוסקה ניני 

טוסקה ניני

 
 
אמיר עמרמי

אחינועם ניני מצליחה לייבא ניחוחות איטלקיים ולהפכם לשלה. ביקורת אלבום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
ימים ספורים לפני ראש השנה, אחינועם ניני מוציאה אלבום חדש. בלי סינגלים חמים ברדיו, בלי יותר מדי פרומו. כלום. רק יצאה ההודעה לעיתונות, וכבר עותק חם מהתנור מגיע עם שליח. טוב, צריך להתמודד מול אנשי השנה בערוץ 2, הפלייליסט, גמר כוכב נולד ושאר ריגושים סינתטיים שתופסים את לב הקהל הרחב. האמת היא, שכנראה אין טעם להילחם.

אחינועם ניני נהנית מקרדיט מכובד בקרב הקהל האדוק שלה, ולפעמים – מה לעשות – צריך לפרוע אותו. כן, היא יכולה להיות מאוד מעצבנת עם ההצהרות הפוליטיות, עם הזליגות שאינן קשורות לעובדה שהיא אחת הזמרות והיוצרות הכי מקוריות שיש בישראל. שמיעה אחת של האלבום החדש, ושום דבר כבר לא מעניין, כולל הדעות שלה.

מעבר לזה ש"נאפולי – ת"א" באמת מקסים, הוא גם אלבום חשוב. דיוויד ברוזה עשה את זה עם "האישה שאיתי" ב-1983, פוליקר עשה זאת שנתיים מאוחר יותר עם "עיניים שלי", וניני עושה את זה ב- 2006. את מה? יבוא של ניחוחות מוסיקליים מעבר לים והגשתם בצורה כל כך אישית ומשכנעת, עד כי נדמה שהדברים נוצרו כאן. תבדקו בעצמכם - הפסטות בשדרות רוטשילד טעימות הרבה יותר ממקלוני הבצק הדביקים בארץ המגף.

ניני חוזרת לשתף פעולה עם רביעיית סוליס, שמגישה באלבום סאונד מרטיט עצמות. אילו צלילים, איזה עונג. קחו את האלבום "את האישה שלי" של מתי כספי שיצא לפני שנה, ותנו לשני אלה את פרס סאונד כלי המיתר הטוב ביותר של השנים האחרונות. מקצועיות נפלאה שמשאירה המון-המון מקום לרגש. שימו לב ל"גלויה מנאפולי". מצמרר. תחליפו את "נאפולי" ב"חיפה" והנה לכם גרסה נוספת לשיר.

האלבום נותן הרגשה של התבוננות באלבום תמונות פרטי של מי שחזרה מטיול ארוך ורצה לספר לחבר'ה. גיל דור תרגם את רוב השירים, דן אלמגור הוותיק תרם שלושה תרגומים נוספים, ששניים מהם מנפקים לניני את השירים היותר טובים שלה של השנים האחרונות :"ניני קאנג'י" ו"שעתיים ונגמר". גם לא נשכח את זוהר פרסקו שעושה את מלאכתו נאמנה על כלי ההקשה. רק צריך לבדוק אם שילמו לו מספיק.

אלמגור תרגם גם את "עושים שוק" הקצרצר, שעל פי ההגשה של ניני נדמה כי הושפעה קשות מעזיזה מוסטפא זאדה הבלתי נלאית (עשו עליה גוגל בזמנכם הפרטי, תקנו, תצרבו – מה שבא לכם, העיקר שתכירו). בניגוד לאלבומים קודמים שבהם הייתה ניני שותפה ללחנים וליצירה עצמה, ניני מוגשת באלבום הזה כזמרת נטו, כמבצעת מצוינת שאין שנייה לה. אף אחת לא נשמעת כמוה.

אני לא צופה חיים מזהירים לאלבום הנפלא הזה. ספק אם הוא ישאיר חותם עמוק על המוסיקה הישראלית של 2006. הכי רחוק שיגיע, זה אולי לשיעורי פיתוח קול של זמרות מתחילות שיבקשו מהמורות שלהן לשיר כמוה. יש לשער שהוא ידפוק קופה יפה בתקופת החגים ואחרי זה יעלם, חלילה. אין כאן קבוצת קצב מסורתית, לא פזמונים זריזים, ולא משהו שיכול למצוא את עצמו בשום מצעד או סיכום שנתי. ניני רוצה להתקרב אבל עושה בעצמה רק את חצי המרחק. החצי השני תלוי בקהל. מי שמכיר – יבוא. מי שלא – כדאי לו, ומי שלא יבוא - יפסיד.

אחינועם ניני, גיל דור זוהר פרסקו ורביעיית סוליס "נאפולי – ת"א" (אן.אם.סי) 41:40 דקות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by