בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אומה על לא דבר 

אומה על לא דבר

 
 
גולן כספי

לא ברור איך ת'ורמן הסכימה לקחת חלק בסרט "הסופר אקסית שלי"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אומה ת'ורמן מתוך "הסופר אקסית שלי"
 אומה ת'ורמן מתוך "הסופר אקסית שלי"    
ניתן לשער שבתקציר השיווקי של הסרט "הסופר אקסית" הופיעה המילה "מטורף" על כל הטיותיה הלשוניות. קומדיה מטורפת, מערכת יחסים מוטרפת וכו'. ובכן, מדובר בסרט מטופש ללא שום חן וטעם, שהדבר הכי מטורף בו היה המאמץ לשרוד את כולו.

הבסיס הקומי עליו מושתת הזוועתון הזה, מפגיש בין בחור ניו יורקי (לוק ווילסון) לבין בחורה תמימה למראה בשם ג'ני ג'ונסון (אומה ת'ורמן). עכשיו, הנה מגיע הטוויסט המטורף: הבחורה המופנמת והשבירה, היא למעשה גיבורת-על ניו יורקית בשם ג'י גירל. גרסה נשית של סופרמן וספיידרמן, רק עם נגיעות אופנתיות מעודכנות סטייל "סקס והעיר הגדולה". נשמע נורא נכון? ובכן, זה נראה הרבה יותר רע ממה שזה נשמע.

איוון רייטמן, בימאי הסרט שביים בעברו מספר קומדיות קלילות שזכו להצלחה יחסית ("מכסחי השדים", "שוטר בגן הילדים") חוזר לעשייה הקולנועית לאחר שנים של העדרות ומפגין חוסר כישרון והעדר מושג כללי.

אחת המשימות הקשות ביותר ליוצרים קולנועיים היא כתיבת קומדיה מצחיקה שמבוססת על סיפור ששווה לספר. בבסיסו של הסרט סופר אקסית עומד רעיון לא רע שהיישום שלו נכשל כישלון חרוץ בכל הפרמטרים האפשריים. מאט סאנדרס, הבחור הטוב והרגיש שמתוודע לאישיותה הלא מאוזנת של בת זוגו גיבורת העל, מנסה, לרוע מזלו, לסיים את הקשר עימה, לאחר שמיצה את הקטע של לעוף עימה ברחבי העיר. הג'י גירל מתגלית כבחורה אובססיבית ומרשעת עם חרדת נטישה רצינית. היא מתחילה למרר את חייו בכוחותיה המיוחדים עד לסוף הצפוי והתפל.

הסרט חסר את המרכיבים הבסיסיים הדרושים על מנת להיות סתם עוד קומדיה רומנטית מטופשת סבירה. מערכת היחסים בין הגי' גירל לבן זוגה היא צפויה וילדותית, ודמותה של ג'י גירל מופרכת ונראית רוב הזמן כמו סרט פרסומת אמריקאי לדגני בוקר. אפילו שחקנית מגה קולית בסדר גודל של אומה ת'ורמן לא מסוגלת להפיח חיים בדמות שטוחה ודבילית שכזו. סצנות הפעולה שלה נראות כמו סדרת בוקר לילדים, ושום תכונות שלה, מלבד היכולת לעוף ויצר נקמנות מפותח, אינן באות לידי ביטוי. לא ברור מדוע בחרה הגברת ת'ורמן לקחת חלק בפרויקט החובבני והמאוד לא מצחיק הזה.

בן זוגה בסרט, השחקן לוק ווילסון, מציל במקצת את הסבל הנלווה לצפייה בסרט. דמותו הנאיבית והסצנות הקומיות עימו, סוחטות בקושי רב חצי חיוך, בעיקר בגלל דיאלוגים גבריים דביליים בינו לבין חברו הטוב המשוחק על ידי רייאן ווילסון המשעשע (המוכר לנו מהגרסא האמריקאית לסדרה " המשרד"). תסריטאי הסרט דון פאינה ייצר רעיון בלי עלילה והתפתחות, תסריט משעמם וסתמי שמתעלם מכל כללי היסוד הבסיסיים ביותר לבניית עלילה ולאפיון ועיצוב דמויות. גם סרט קונספט שבמתכוון מנסה לשבור מסגרות ולבוא בהפוך על הפוך, דורש תסריט ודמויות שלמות ומלאות. זה לא המצב בסרט הזה, שרק הופך דבילי מרגע לרגע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by