בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
האמת? לא משהו 

האמת? לא משהו

 
 
אמיר עמרמי

"האמת" של נינט לה ציפינו, מסתברת כריקה מכל תוכן. להוציא שירים בודדים, אלבום הבכורה של נינט לא מצליח להתרומם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המלכה היא יחפה (צילום: יח"צ)
 המלכה היא יחפה (צילום: יח"צ)   
שלוש שנים חיכה הפלח הצעיר של עם ישראל לדיסק הבכורה של נינט. רגע אחד אחרי הזכייה המרגשת בניצנים החל שעון החול לזלוג. משם יצאה נינט - כפי שהיא מסכמת בימים אלה – אל מסע חיפוש חסר פשרות אחר האמת. מסתבר שהאמת של נינט כוללת סדרת ריאליטי באורנג'. מה אומר לכם? עזבו את הנסיעות לחיפוש עצמי בארצות העולם השלישי - העולם האמיתי, מסתבר, קיים בדור השלישי.

אביב גפן כתב לנינט כמעט את כל האלבום, שיצא רגע לפני החגים - זה לא ממש מריח כמו אמת אבסולוטית. רק שני שירים בודדים באלבום מצליחים באמת לרגש ולעניין. "יחפה", שפותח את האלבום, ו"בובה" שחותם אותו. התוכן בשאר השירים לא מתרומם, מעייף ומאכזב. בדיוק כמצופה. וזה לא רק בגלל נינט. כן, היא שרה יפה, היא לא מעצבנת יותר מדי עם מניירות, אבל היא גם לא מדברת על שום דבר. עוד אסופה של שירי אהבה, בדידות ובלבול, בלי שום זווית חדשה. אתם יודעים כמה סינגלים כאלה מגיעים בכל יום לשולחן המערכת?

חוסר האמינות אצל נינט לא מתבטא רק באמת שהיא בחרה לה, אלא גם בתדמית שלה. נינט היא ממש לא אחת מהעם. אם היא תרצה או לא תרצה, היא מעל כולם, וזה לא בגללה. זה בגלל מי שמושך בחוטים שמפעילים אותה - המלבישים, המאפרים, וכל מי שמנשק כל פיסת אדמה שעליה היא דורכת. היא הרי יכולה למכור כל דבר. גם 24 אלף עותקים תוך יום.
 

הכל יכול לקרות?

עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
יחפה היא בטח לא. הקסם הזה שמור לשני השירים באלבום שהוזכרו. רוב האלבום סובל משירים שלא מקבלים טיפול נכון - שוב, לא רק בגללה - זה היה קורה עם כל אמן אחר. גפן הוא אשף של שירים שסוד הצלחתם מתבסס בעיקר על ההרמוניות שלהם. מלודיות אף פעם לא היו הצד החזק שלו, כנראה בגלל המנעד המצומצם שלו. אז מה הוא עושה? בועט בבטן ומביא אותה בהפוכה דרך הטקסטים והרעיון שמאחורי.

בשל כל אלה, הפוטנציאל של נינט, שלא מנצלת עשירית מהיכולת שלה, לא מגיע לידי מימוש. נינט לא מייצרת שום קליימקס מעניין, לפחות לא מהבחינה הווקאלית. חבל שגפן לא חשב על זה שיש לו זמרת טובה ביד, ושהוא יכול לכתוב לה דברים שהוא לא יכול לשיר בעצמו.

משפט אביב גפן קלאסי כמו "געגועים הם הילדים של הבדידות" הוא לא היה מעז לכתוב היום לעצמו, וכשהוא יוצא מהפה של זמר אחר - נינט, במקרה שלנו - הוא עובר ליד האוזן.

האלבום הכי מדובר של השנה, ההבטחה הבאה של המוסיקה הישראלית, כפי שקבעו הדמגוגים, התגלה כמשעמם ולא מיוחד כלל. פספוס. ובאותה נשימה, גם כהצלחה מסחררת וחסרת תקדים - בדיוק כמו שהימרו האנאליסטים. מה שעצוב אצל נינט, זה שאין לה היום לאן להתקדם. היא נמצאת בתחילת הקריירה שלה במקום בו ריטה נמצאת היום. נראה לכם כמו ביקורת שלילית? תתפלאו, אבל המילים האלו נכתבות בעצב.

נינט טייב "יחפה" (הליקון) 45:33 דקות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by