בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כותב מחפש קהילה 

כותב מחפש קהילה

 
 
לילך וולך

לילך וולך מייחלת לעוד ערבים של קמרה שילוו את הכותב בבדידותו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרשים. עודד וולקשטיין (צילום: יח"צ)
 מרשים. עודד וולקשטיין (צילום: יח"צ)   
כתיבה 2006 – שירות למשתמש

חברה שביקשה להצטרף לערב ההרצאות של "קמרה אובסקורה" ברגע האחרון, נתקלה בסירוב חצי חד-משמעי, שהתחלף בהפצרה "ספרי לי קצת על עצמך". לאחר שהיא ניאותה לשתף את הזר שבטלפון ברזומה שלה, היא הוזמנה "לשבת על הרצפה, כי הולך להיות מפוצץ". ובכן, מפוצץ לא היה. אולי טיבם של פרחי ספרות הוא שלא להתחייב יותר מדי.

ערב ההרצאות שערכה מגמת הכתיבה של בית הספר "קמרה אובסקורה", התקיים תחת כותרת הגג "מדריך למשתמש". מי שציפה ברוב נאיביות לסשן הוראות מפורט או לחלוקת חוברת "עשה ואל תעשה", כנראה שהתאכזב. אולי חלק מן הפורשים לאחר שתי ההרצאות הראשונות, נמנה על הזרם המתוסכל הזה שקיווה לצאת כממשיכו של דוסטוייבסקי, או לפחות נבוקוב.

את ערב ההרצאות פתחה איריס לעאל, ראש החוג למגמת הכתיבה. למרות החרדה שהתעוררה בעקבות ההיצמדות אל הדף שהכינה מבעוד מועד, וההצהרה המעט אוקסימורונית שנקראה מילה במילה בדידקטיות מה: "אני הולכת לשתף במשהו אישי, דבר שאני לא עושה בדרך כלל, אבל האווירה האינטימית כאן מאפשרת זאת", היתה לעאל רהוטה, משכנעת בנסיונה העשיר, ואפילו מבדרת. את התחושה המשתקת המוכרת לכל מי שישב מול דף חלק או מסך אפרפר מרצד, היא היטיבה לנסח בפיוטיות כ"הצחות המוחלטת של הדף היא האימה של הכותב והחדווה של הקורא".

עודד וולקשטיין המרשים עד מאוד בידע ובניסוחים המבריקים שלו, פתח את דבריו בכך שידבר על הקשר שבין סופרים למפלצות. בניתוח מרתק של "פרנקנשטיין" למארי שלי, שוחח על המפלצת חסרת השם שיוצר ד"ר פרנקנשטיין, אשר מציצה דרך החרכים אל העולם האנושי ומתוך כך גם על השפה האנושית. ההבחנות המרעננות של וולקשטיין באשר להולדה העצמית שסופרים יוצרים בספריהם, וליצירת מפלצות צטטניות כרוניות, שהיא לפחות חלק מהקיום של הספרות, היו מענגות ממש.
 
צנוע. שמעון אדף (צילום: יח"צ)
 צנוע. שמעון אדף (צילום: יח"צ)   
עינת יקיר אשר דיברה על כוחה המרפא מול כוחה המכלה של המילה, בהתייחס ל"לוליטה" של נבוקוב, נותרה מעט סתומה ביחס לשאר ההרצאות שעשו מאמץ גדול הרבה יותר להביא עצמן אל הקהל שהורכב, לפחות בחלקו, מצעירים תוהים. למרות נקודת הפתיחה המעניינת שהציגה את הצורך בחילול ובחילון הקודש כדי להגיע אל הגלעין הרך של המציאות, עיקר הדברים נשאר מעט מעורפל.

שמעון אדף העורך, הסופר והמשורר, שמפתיע בכל פעם לגלות עד כמה הוא צנוע, הגיע בתפקיד נציג המציאות כדי לשבור את הביצה הראשונה מן הרבות שעוד יגיעו על ראשם של המסובים. לזכותו ייאמר שהוא עשה זאת בחן לא מבוטל כאשר דיבר על המתח שבין היושרה הספרותית ובין הצורך להתגמש עם דרישות שוק המו"לות. אם הוא הדוגמא לחיים שבמתח הזה – דיינו.

כערב אשר נועד לפנות באופן לא מתחייב ליוצרים צעירים, אולי היה זה ערב מצומצם מדי. ראוי שיגיעו עוד כמה שכמותו, אם בשביל ליצור קהילה תומכת (מדומיינת או לא) לבדידות היצירה, ואם כדי שלמודי הניסיון וזקני השבט יספקו כלים מעשיים ומוראליים לפרחי הספרות הרכים. התקווה הנאיבית שלי, היא ש"קמרה אובסקורה" אינה דואגת רק לאינטרסים הכלכליים ולמשיכת תלמידים פוטנציאליים (שאם נשארו עד הסוף, ודאי שמצאו מספיק סיבות כדי להתעניין בלימודים ובמורים הספציפיים שמציע בית הספר), אלא גם מנסה להיות מרכז תרבותי רחב יותר שיספק את צרכי הקהילה השואפת ליצור ולהתבטא בכתב. למה לא, בעצם?

"מדריך למשתמש", התקיים ב-13/9 בשעה 20:30 בקמרה אובסקורה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by