בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פעמיים דנה 

פעמיים דנה

 
 
טל היינריך

ידעתם שאנחנו ראשונים באירופה בהשתלות סיליקון בחזה? וש-70% מהמגדילות עושות זאת שוב? "רשת" תפתח את "החודש הכי יפה בטלוויזיה" עם סדרת תחקירים של דנה וייס על אידיאל היופי וסרט דוקומנטרי על דנה אינטרנשיונל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דנה ו' (צילום: יוני המנחם)
 דנה ו' (צילום: יוני המנחם)   
"רשת" תפתח מחר (שני) את "החודש הכי יפה בטלוויזיה" עם סדרת תחקירים של העיתונאית דנה וייס על אידיאל היופי, סרט דוקומנטרי על דנה אינטרנשיונל, רצועת "מומחים ליופי" בהנחיית שרון כידון וספיישלים שונים.

חמשת פרקי הסדרה "תעשיית היופי" מביאים אל המצלמה את המרדף הבלתי פוסק של המין האנושי להשגת הלוק המושלם. דנה וייס יצאה למסע לחיפוש אחר סגנון החיים הנכון בהתמודדות של כל אחד עם הרצון להיות יפה. התחקיר בוחן את גבולות בני האדם והמחיר שהם מוכנים לשלם בדרך אל המראה הנכסף.

דנה וייס, מספרת כיצד נולד הרעיון: "אחרי שהסדרה על האנטיביוטיקה הצליחה והפורמט הזה עבד טוב, חשבנו על המשך שיתוף הפעולה עם 'רשת'. בדיונים עם ג'ולי שלז, ראש המחלקה הדוקומנטרית ב'רשת', עלה הנושא הזה. השאלה הייתה איך לתקוף אותו, כי מצד אחד כולנו שבויים בקונספט של אידיאל היופי, ואנחנו חלק מהתעשייה הזאת בתור ערוץ 2 שמשווק אותה בפרסומות. מצד שני, היה לנו ברור שיש כאן איזו תחושה שמשהו משתבש בשיקול הדעת שלנו כצרכנים. אנחנו מעריצים את זה יותר מדי.

"כשהתחלנו את התחקיר גילינו נתונים מדהימים, כמו שישראל היא מקום ראשון באירופה בהפרעות אכילה. 60 אחוז מהילדות בכיתה ג' לא מרוצות מהמשקל שלהן ועושות סוג של דיאטה ומדברות על זה. אנחנו מוציאים אלפי שקלים על מוצרי קוסמטיקה. ישראלי היא במקום הראשון באירופה בהשתלות סיליקון בחזה. מצד שני, גילינו שאנשים לא מרוצים. נתון מדהים שמסר לנו רופא מנתח הוא שכ- 70 אחוז מהנשים שעושות הגדלת חזה אינן מרוצות וחוזרות להגדיל אותו בפעם השנייה. מילא אם היינו אומרים שזה עושה אותנו מאושרים, אבל זה רק עושה אותנו יותר אומללים. יצאנו מהנקודה הזאת, ובסופו של דבר התגבשו חמישה פרקים".

הפרק הראשון עוסק בניתוחיים פלסטיים "אך לא מהזווית של השוק, אלא על מעגל האומללות שאנחנו נקלעים אליו", אומרת דנה. השני סובב סביב הפרעות אכילה והשלישי סביב דיאטות, כשהנחת המוצא המנחה היא שכל מה שאומרים לנו על דיאטה הוא לא נכון. "אין קשר בין דיאטה לבריאות, לא כמו שרוצים שנאמין", היא קובעת. הפרק הרביעי בוחן את עולם הקוסמטיקה - "מה באמת יש בקרמים האלה ולמה אנחנו משתעבדים אליהם". הפרק החותם את הסדרה מדבר על אנטי אייג'ינג.

במסגרת הפרקים ישולבו מומחים שינתחו את הסוגיות השונות, משאלי דעת קהל, סטטיסטיקות וניסויים שתועדו במצלמה נסתרת. חלקים נרחבים מהסדרה צולמו בארצות הברית, על מנת להוות מקור השוואה למתרחש בארץ ואמצעי חיזוי למה שיתרחש כאן בעתיד. "עשינו ניסוי בו לקחנו שמנים ורזים והעמדנו אותם בקניון", מספרת וייס, "כמובן שכל הקניון אמר שהרזים הם הבריאים יותר. הלכנו למכון הרפואי והסתבר שדווקא זה שסובל מעודף משקל הוא הבריא ביותר כי הוא עושה כושר".

מה צילמתם בארצות הברית?
"נסענו לארצות הברית ופגשנו שם את האקסטרים של האקסטרים. היינו בניתוח לעיצוב תחת ברזילאי, שביצע רופא שהמומחיות שלו היא פיסול הוואגינה. הוא עשיר כקורח מהעניין הזה. עוד פגשנו את מנהיגת השמנים בארצות הברית, להקת היפ-הופ של שמנים, רופא אנטי אייג'ינג שמוכר לסלבז אמריקאים קשקושים".

"המסקנה היא לא אל תשקיעו ביופי. לא אל תרצו להיראות הכי טוב", דנה מסכמת. "הלקח שלי מכל הסדרה הוא שצריך לקחת את הדברים בפרופורציה. זה בסדר לרצות להיראות טוב ויפה, אם צריך פה ושם איזושהי התערבות זה גם בסדר. מי שתולה בזה את כל האושר שלו מתאכזב ונשאר עם כזו תחושת ריקנות שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו איך הגענו למקום הזה. אנחנו אימצנו את המודל הזה שיש בטלוויזיה, בקולנוע, בעולם הדוגמנות. זו תופעה כלל עולמית אבל איכשהו, בישראל אנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות. זו מדינה קטנה שבה כולם מכירים את כולם ורוצים להיראות כמו שאומרים להם. זה מאד משמעותי דווקא בפריפריה שמתרחקים מהמרכז. אנשים לא מודעים לסכנות ושילמו על זה בחייהם - מתו מדיאטות, מניתוחים פלסטיים, מוכנים להפקיר את הבריאות שלהם".
 

דיווה פוראבר

דנה א' (צילום: לירז עמיר)
 דנה א' (צילום: לירז עמיר)   
בתום הפרק הראשון, ישודר הסרט "דיווה לנצח" המתעד את נסיעתה של דנה אינטרנשיונל לחגיגות היובל לאירוויזיון בקופנהגן. שבע שנים לאחר זכייתה במקום הראשון עם השיר "דיווה", דנה חוזרת לכבוש את אירופה ולהתחרות על השיר הטוב ביותר של כל הזמנים. הסרט בוחן את החיבור של דנה לאירוע שהיה המשמעותי ביותר בחייה עד כה, ואת המחיר הכבד שהיא משלמת מאז זכייתה. על רקע סיפור הסינדרלה, דנה המפוכחת והבוגרת חושפת את שפלות התעשייה ועד כמה היא אינה נוצצת באמת.

"'החודש הכי יפה בטלוויזיה' מתעסק בנשים, ודנה היא ללא ספק אישה מעניינת ומרתקת", אומר במאי הסרט טל פיטל.

למה בחרת לעשות סרט על דנה?
"הכל התחיל בעצם מרצון לעשות סדרת ריאליטי על דנה אינטרנשיונל ואני וטלי אשכולי המפיקה ששותפה שלי לפרויקט הזה, פגשנו את שי המנהל של דנה וככה נולד הרעיון לסרט. אמרו לנו 'אוקיי, ריאליטי זה נחמד אבל בואו תתחילו בסרט בודד'. העיתוי היה בסמוך לאירוויזיון היובל ומאחר ומלכתחילה לא התכוונתי להיות הביוגרפיסט של דנה, התאים לי לעשות את הסרט בדיוק כשהאירוע התרחש. הסרט נע על שישה ימי צילום - מתחיל לפני האירוע ונגמר בסיומו".

גילית עליה משהו שהפתיע אותך?
"גיליתי עליה דברים שציפיתי לגלות. הדמות שלה היא דמות ציבורית ואני כבמאי ויוצר סקרן, באתי בדיוק עם אותם סטריאוטיפים שנזהרתי מהם וגם שישבו לי בראש בלי שאני ארצה.למרבה ההפתעה שלי ושל ג'ולי שלז שעבדה איתנו לאורך כל הפרויקט מטעם 'רשת', מצאנו מישהי שקל להתאהב בה. מצאנו חתולת רחוב מאוד ישירה, אמיתית, יורה. לפעמים שורטת, לפעמים עצובה ובוכה. מאוד ישירה וכנה, עם הרבה חכמת חיים שכיף להתעסק איתה".

"הסרט מתחיל מנקודת המוצא שעכשיו היא אישה ואנחנו מקבלים את זה. לא דשנו עוד פעם בשאלות שהיא עצמה כבר שבעה מלענות עליהן, כמו 'מתי ידעת שאת שונה' וכאלה", מבהיר הבמאי. "הסרט עושה סגירת חשבון עם האירוויזיון מבחינת דנה, יחסי האהבה-שנאה שלה מול האירוע הזה. מצד אחד, זה מה שעשה אותה ושם אותה במרכז העניינים. היא הייתה במקום שאף אמן ישראלי לא היה בו, היא הנחתה את ה'לוטרי שואו' באותן שנים בין הספייס גירלז למדונה, היה לה חוזה חתום בסוני ומשום מה היא בעטה גם בזה. די בזכות מי שהיא ומה שהיא, וכמה שאפשר לבקר את זה - מבחינתה היא שלמה. האירוע הזה מייצג עבורה לא רק את החלום של כל טרנסג'נדר או דראג קווין להגיע לאירוויזיון, שזה אייקון גייז מאד נוצץ. מצד שני, זה מה שעשה אותה וזה מה שמקבע אותה.

"אירוויזיונים הם מן עולם בתוך עולם שמקיים את עצמו, ואת הזוכים, המעריצים, האנשים מן עולם שחי ונושם במשך כל השנה ולא כפי שאנחנו רואים אותו פעם בשנה בערוץ ממלכתי. זה פורמט שמקיים הרבה אנשים מסוג מסוים שצורכים את זה. היא חלק מזה לטוב ולרע. למרות שהיא כבר מתה להיגמל מזה, אני מניח".

במה הסרט שונה מסרטים דוקומנטריים אחרים בפוסט-פרודקשן?
"במובן הוויזואלי, הסרט לא מתיימר להיות איזושהי קונבנציה של דוקומנטרי שאני מנסה להעלים את המצלמה. אני בעוונותיי מביים גם קליפים, פרומואים ופתיחים לתכניות. אני בא מעלום נורא טכנולוגי וויזואלי. מצד שני, כשאני בא לתכנים דוקומנטריים במיוחד עם דמות צבעונית ופופית כמו דנה, אני מוצא לנכון שהמדיום הוא חלק מזה. לכן כיוון שהיה לי פורפליי מאד קצר מולה ולא בניתי את הסרט כפרספקטיבה של שנה עם יחסי אמן קריטיים, נתתי לה את המצלמה האישית שלי ואמרתי לה 'תכירי, יומנך היקר שלום. אני רוצה שתלחצי על רקורד ותסכמי כל יום את מה שחווית לראות עיניך'.

"אני זוכר שביום הראשון היא פירקה קלטת שלמה של 60 דקות. זה נדבך מאד מהותי בתוך הסרט. היא הרגישה הרבה יותר משוחררת ולא מאוימת בבלוגים האישיים האלה. דנה היא בסופו של דבר בנאדם מאד ממודר. למי שלא בא מתוך העולם הזה ומהקהילה צריך המון זמן כדי להגיע אליה - מלאה בחומות, הגנות ואיפור. בתהליך של לתת לה את המצלמה עשיתי בדיוק את העיקוף הזה ופגעתי בול".

יום שני ה-18 בספטמבר, "תעשיית היופי" בשעה 21:00, "דיווה לנצח" בשעה 21:55, ערוץ 2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by