בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אחות חורגת  

אחות חורגת

 
 
הילה בקמן

באלבום החדש, קליס היא עוד פחות מתמיד זמרת האר אן בי/ סול שמצפים ממנה להיות. Kelis Was Here הוא מיקס קשה לעיכול של סגנונות והברקות סאונד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת האלבום
 עטיפת האלבום   
אוי ווי. כך סוכמה השמיעה הראשונה של האלבום של קליס Kelis Was Here אחרי יום ארוך. כל מה שרציתי, בסופו של יום, הוא להירגע קצת. במקום זה קיבלתי סאונד קר ומאיים שהופשר לפרקים, ובגדול, אם לנסח זאת בבוטות, עכר את נשמתי.

ברור שזאת הייתה טעות לבוא עם ציפיות ברורות כל כך מקליס; לא הייתה לי סיבה אמיתית לצפות ממנה רק להנעים את זמני. אחרי הכול, אי אפשר לומר על להיטי העבר שלה Milkshake ו-I HateYou So Much Right Now שהם בהכרח נוסכים שלווה. נורא רציתי שהוא יהיה יותר Trick Me או Rolling Through the Hood.

הצלחתי להביא את עצמי לשמוע את האלבום בפעם השנייה. בשמיעה השנייה חומות ההתנגדות התמוססו והבנתי שהרושם הראשוני המחמיר שלי היה תוצר מוטעה של הנחות מוקדמות, נסיבות והנטייה הגזענית שלי לקשור בחורה שחומת עור עם מוסיקה ששורשיה שחורים. אך תהיה והייתה זאת טעות להכניס את קליס למשבצת של זמרת סול/ אר אן בי/ היפ הופ, ולנטור לה על שהיא חורגת מגבולותיה.

Kelis Was Here הוא האלבום הראשון שלה שאין בו ולו שיר אחד שהופק בידי הנפטונז, ולמרות העדרם, בחלק גדול מהרצועות יש נגיעות סאונד שהיית מצפה להם מצמד מפיקי העל. כנראה שזה מה שקורה אחרי שנים של עבודה צמודה אתם. קליס זרקה לתוך הקלחת המבעבעת הזאת רוק, היפ הופ, דאנסהול, דאנס, סול ואפילו מוסיקה ספרדית. אז ברור שזאת לא המתכונת להרגעת מערכות, אבל מי אמר שזאת תכליתה של מוסיקה? מה שהופך אות האלבום לקשה לעיכול בפעם הראשונה, הוא בעצם מה שהופך אותו למאתגר בשמיעות הבאות.

קשה תחילה ליישב את הקלסטרופוביה של !Aw Shit עם אווריריותו הסוחפת של השיר היפהפה Circus או את הבסים הדאנסהולים הכבדים והסאונד המאיים של Fire עם שירי הסול החם והנוגעAppriciate Me. נראה גם כי I Don't Think So, שמתחיל כמו שיר רוק שהעמידו להקת תיכוניסטיות וצובר עושר בהמשך, מקומו לא באותו אלבום שבו נמצא Have a Nice Day, שמפזר צלילי רומבה משום מקום. הסינגל Bossy הוא כנראה הלהיט היחידי באלבום, ובו מגישה קליס, תוך התכתבות עם Milkshake, ביטים בסיסיים באותה רוח מתגרה שהיא הציגה בלהיט מהאלבום הקודם שלה.

לאורך האלבום, קליס מתאימה את ההמהום המחוספס והעמוק שלה לסגנונות המוסיקליים שהיא מלבישה עליו. כמעט בכל רצועה, קרה וטורדנית ככל שתהיה, מספקים נחמה קולה החם והברקות הפקתיות. ובסופם של כמה שמיעות, למרות ערבוביית הסגנונות, מתקבלת תחושה של אחידות בזכות היכולת הזיקיתית של קליס והעבודה הטובה של מפיקיה, להתמזג עם המרקם של השירים.

אני עדיין חושבת שהכי מחמיא להמהום הגרוני של קליס לשבת על סאונד חם ולחני נשמה, אך אם העולם היה מתנהל לפי ההעדפות שלי, הוא היה מפסיד את הגיוון המאתגר של Kelis Was Here. אל תשימו לאורחים ברקע, תנו לו להתלבש עליכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by