בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת מוזיקה 
בוּם! 

בוּם!

 
ביקורת מוזיקה |
 
אמיר עמרמי

קצרה היריעה מלהכיל את כל השבחים על אלבום הבכורה הממכר של בום פם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בום פם מימין לשמאל: כינרות, זולוטוב, פיינרמן וכוכב (צילום: יח"צ)
 בום פם מימין לשמאל: כינרות, זולוטוב, פיינרמן וכוכב (צילום: יח"צ)   
אנחנו לא מבקשים הרבה. קצת כישרון, יצירתיות, מוסיקליות, טכניקה בסיסית, מקוריות, עצמאות אמנותית, אותנטיות, אמינות. חובב מוסיקה אמור לסמן וי על כל המשתנים הללו, לפני שהוא משוכנע שהוא באמת התרגש מהדבר האחרון ששמע ברדיו.

אם המשתנים האלה היו פוסטרים, אפשר היה לעטוף באלבום הבכורה של בום פם בניין שלם. המוסיקה שלהם נכנסת לתוך הוורידים ומלווה אותך בכל שארית היום, החל בנסיעה לעבודה ועד לישיבה מכונסת בחדר הכסא. פשוט אין מילים. פורנו מוסיקלי, לא פחות מזה.

לפני שאמשיך להשתפך על האלבום, אציג את חברי הלהקה. בום פם כוללים את אורי בראונר כינרות שמנגן גיטרות וסקסופון ואמון על השִירות; עוזי פיינרמן - גיטרות (שהם גם הכוח הכותב של ההרכב), יובל "טובי" זולוטוב - טובה; ודודו כוכב - תופים וכלי הקשה. כל אחד מהם עושה חיל בצורה שגורמת לבלוטות הריר לעבוד שעות נוספות.

דודו כוכב הוא הצלע היחידה בריבוע המושלם הזה שאני ממש לא מקנא בו. להחזיק קצב, להפתיע ולשמור על המסגרת של כל האלבום, זאת משימה בהחלט לא קלה. כמעט בלתי אפשרית. טובי זולוטוב לוקח את תפקיד הבס הקלאסי של הרכבים קטנים ומוציא אותו לקדמת הבמה. במקום שההנאה מתפקידי בס תהיה נחלתם הבלעדית של כאלה שלמדו להקשיב, לחפש ולהרגיש את זה, זולוטוב מגיש אותו כמלודיה ראשית, שפשוט אי אפשר אלא להתמכר ולזמזם אותה כל היום. ויש גם את הדו-שיח המתמיד בין כינרות לפיינרמן, שיכול לגרום לאבי סינגולדה להזיע.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
12 רצועות יש באלבום הבכורה שלהם, שמורכב מעשרה קטעים אינסטרומנטאליים. קודם כתבתי "ללא מילים", ולזה בדיוק התכוונתי. פשוט מוסיקה טובה, איכותית, שמערבבת מוסיקה בלקנית ויוונית עם נגיעות חזקות של רוק, מוטיבים יהודיים (וכן, מסתבר שבאמת יש דבר כזה) ומקצבים שונים.

האלבום נפתח עם הקטע Wedding Song שמבקש ליצור רושם ראשוני ולתפוס את המאזין. מיותר לציין שזה מצליח. מכאן והלאה מדובר בהתמכרות. האוזן והלב הולכים שבי אחרי כל קטע וקטע, וכל פעם נרשמת התפעמות מצד אחר. כל האלבום יכול בכיף להחליף את המוסיקה המזרחית המתעלקת על אולמי השמחות, וגם להשאיר את הקהל השמח עם ערך מוסף.

עד כאן השבחים האינסטרומנטאליים. יש גם פרסים למחלקת התמלילים. שני פזמונים מוגשים באלבום, לצד רצועות הבונוס של המהדורה הראשונה שכוללים את "חתול וחתולה" שיצא לרדיו, "עדי אדיוס" שמגיע לו לכבוש כל מצעד פזמונים באשר הוא, ו"בום פם" המיתולוגי, בו מתארח ברי סחרוף:

Otto Chichoni שמספר על פרד ישן וטוב ששווה יותר ממכונית גדולה או פוני יפהפה (אנלוגיה זריזה לכוכב נולד רבתי? אתם אמרתם), ו- Let Me Touch You הכולל את האלטרנטיבה האולטימטיבית למשפט הדבילי "חבר זה לא קיר": You Say You Have A Boyfreind, Well, I Don't Care, Your Boyfriend And I Can Share.

בדרך עקיפה, המשפט הזה מסגיר את חוסר האגו של חברי הלהקה, שיכולים להקים מחר בית ספר למוסיקאים מתקדמים ולדרוש מחירים מופקעים גם בהרשמה מוקדמת. בום פם יוצרים מוסיקה ישראלית מקורית, אבל הם הדבר הכי רחוק מהישראליות המצויה, כפי שהיא מוצגת בתרבות ובחברה שלנו ומייצגת אותה. אין להם צורך להכביר במילים, וללכת שבי אחריהם זה כמו להתחתן עם אותה אחת שרוצה אותך, ולא עם האחת שתמיד תצטרך לרוץ אחריה. אבל הישראלי הטוב, איך אומרים, אוהב כשרע לו.

בום פם (אלבום בכורה) / Earsay Recording
54:35 דקות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by