בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקטנה גדולה נהייתה  

הקטנה גדולה נהייתה

 
 
אמיר עמרמי

שורטי מתבגרת ועושה חשק לעוד, והדג נחש יכולים יותר. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שורטי – חצי רגל בפנים, חצי רגל בחוץ (3:12)

לקבל את שורטי (צילום: אסף רייס)
 לקבל את שורטי (צילום: אסף רייס)   
מילים ולחן: הילה ניסימוב

הסתיו הקודם היה אמור להיות שייך לשורטי (אק"א הילה ניסימוב). עם אלבום בכורה ביד ("לאלף את הסוררת" / בייס רקורדס) ולסביות מוצהרת, כולם היו אמורים להתעניין בה. באלבום עצמו היו ניסיונות טובים פחות וניסיונות טובים יותר. בשורה התחתונה – אלבום לא רע בכלל ובו הצהרה שאי אפשר להתעלם ממנה: יש כאן ראפרית שלא תסתפק בתואר MC וקריירת אירוחים אצל אחרים.

עכשיו היא חוזרת עם סינגל חדש מאלבום שני שטרם נכנס לביצית. בנוסף, היא מגישה את התוכנית "מיי בלוג" (רשת) יחד עם גיא אריאלי. רגע, גיא אריאלי? רשת? את גם זמרת, לא? יאללה – זה הזמן להוציא סינגל. היחצ"נים של שורטי צריכים לקבל בונוס לחג על ההתעוררות הנכונה הזאת. למרות התוכנית הלא-מי-יודע-מה מרתקת, החן ושמחת החיים של שורטי נשפכים ממנה בשפע. עכשיו נשארנו עם השיר החדש, שמבקש גם להשאיר חותם מוסיקלי, ולא רק לעשות באזז יחצ"ני להגברת המודעות.

עופר קורן ושיקו פלדמן עשו כאן הפקה מוסיקלית טובה והוציאו משורטי בגרות שלא הוגשה באלבום הבכורה שלה. הטקסט היה יכול לקבל עוד כמה חידודים, למרות שהוא מאוד שונה ממה ששמענו ממנה עד כה. שניות ספורות עוברות והאוזן מחוברת לכל מילה שלה, אפילו שלא מדובר בדבר הכי שנון וברור שהייתה יכולה לומר. לשורטי מודל 2005 היה חשוב להבהיר שהיא מאגניבה, חוצפנית, בועטת, לא הולכת שבי אחרי הממסד. עכשיו היא נמצאת במגרש של הגדולים (רשת) ומרשה לעצמה להתרגש (מוסיקה). אינשאללה והקו הזה יכתיב את האופי של האלבום המשמש ובא.

שורטי בראיון בצאת אלבום הבכורה >>
 

הדג נחש – סטטיסטיקה (3:16)

סטטיסטית הם בסדר גמור. הדג נחש (צילום: אבשלום לוי)
 סטטיסטית הם בסדר גמור. הדג נחש (צילום: אבשלום לוי)   
מילים ולחן: הדג נחש

היה נדמה כי הפרומו של הדג נחש והאלבום החדש "בעזרת הג'אם" (לבנטיני / הד ארצי) הסתיים, והנה הם משחררים סינגל נוסף. האלבום החדש שלהם מצליח, טפו-טפו, והם יודעים להופיע כמו שרק הם יודעים. הסינגל החדש הוא ספין אוף על המגה להיט שלהם "מספרים" מאלבומם השני, שמה לעשות, לא מצליח להגיע לקרסוליים של אחיו הבכור.

הטקסט טוב ושנון כתמיד, אבל הגישה כל כך שונה ופחות מוצלחת. הלחן, הבלאגן – כל אלה לא מצליחים לסחוף ולגרום להתאהבות מלאה בשיר. סטטיסטית, השיר הזה אמור לעבור, בייחוד בגלל שמדובר בלהקה מוצלחת ביותר כמו הדג נחש, שצובעת את התרבות הישראלית בגוונים שלא רואים כל יום. פשוט יש להם שירים מוצלחים מזה.

לאתר הרשמי >>
 

פרויקט 30 – לרוץ מהר / גרסאות הרימיקס

הכי טוב בבית. מלאני פרס וסיון שביט, מתוך פרויקט 30 (צילום: יח"צ)
 הכי טוב בבית. מלאני פרס וסיון שביט, מתוך פרויקט 30 (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: שגיא צורף

הצעת חוק נגד מיקסוסים ורימיקסים היא דבר שמישהו חייב להגיש לפני שנתלוש לעצמנו את האוזניים מחוסר ברירה. איפה עובר הגבול בין שחיטה (אפילו כשרה) של שירים טובים ויפים, פרי בטנם של יוצרים, לבין הרצון של המפזזים והמענטזים במועדונים לרקוד לצלילי כל שיר שהם שומעים ברדיו? בלי קשר, אתמול שמעתי רימיקס ל"כשאתה כאן" של נינט. אפילו שהשיר המקורי הוא לא כוס התה שלי, זה ממש נס שהתאפקתי מתלות את עצמי.

ארבעה רימיקסים יצאו ללהיט החזק "לרוץ מהר" של שגיא צורף ואלעד כהן, ממייסדי פרויקט 30, הטוב מכל שירי פרויקט הבכורה שלהם. בגזרת המבצעים: אורי שוחט ודי ג'יי אלארם מארחים את שי 360, בונא מיוזיק (היחידים שמקבלים ציון עובר), נדב אגמי, ויואב ארנון ואיתי קלדרון. בגדול, כל אחד נאבק עם השני למי יש ביטים מקוריים יותר וסימפולים שמגניבים את הישבן. יש להניח שהצמד צורף את כהן אישרו את רצועות הרימיקס, הנהנו בחיוב, ושמחו שהשיר הכי טוב מהפרויקט שלהם גורף עוד כמה השמעות באקו"ם.

בתוך כל החגיגה, הדאנס והפלופ, אני לחלוטין מרגיש כמו עוכר שמחה. כמו אותו אומלל שיושב בצד המועדון עם הגב לקיר ומשלב את הידיים בהמתנה שהכל יסתיים. ונכון, כנראה ולא הייתי צריך לבוא למסיבה הזאת, אפילו שהזמינו אותי. והנמשל - כנראה ובכלל לא הייתי צריך להקשיב לרימיקסים האלה, אלא להישאר עם הביצוע המקורי והמקסים של מלאני פרס ויהלי סובול.
 
 

אילן וירצברג – הדרך לגן עדן (5:08)

גיטרות נפלאות. אילן וירצברג (צילום: האתר הרשמי)
 גיטרות נפלאות. אילן וירצברג (צילום: האתר הרשמי)   
מילים ולחן: אילן וירצברג

אין כמו אילן וירצברג כדי להזכיר לנשמה את הפירוש האמיתי של כותרת כמו "יחפה" שכובשת כל מקום אפשרי, ומולידה מיקסים ורימיקסים שמדברים רק לרגליים. וירצברג משחרר סינגל שני מאלבומו החדש שייצא בסוף הדרך, אחרי "רוח חמה" המצוין, כשהגיטרה המעלפת שלו עומדת בכניסה ומזמינה אותנו להיכנס.

טל וייס המקסימה חוזרת לשתף פעולה עם המנטור שלה, ברצועה של חמש דקות ושמונה שניות, שככל הנראה קוצרה ותוגש במלואה בגרסת האלבום (האומנם הגיעו ימים טובים יותר?). שיר בלוזי וטוב, עם טקסט נפלא, לחן פשוט וה-מון גיטרה. אחד שינסה לעשות מזה רימיקס. אחד.

השמעות ותופינים נוספים באתר הרשמי >>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by